צעיר חולה בנפשו נסע למכור כלייתו בדרום אפריקה

צעיר חולה נפש, תושב המרכז, נסע לדרום אפריקה ביום ראשון במטרה למכור את כלייתו תמורת עשרת אלפים דולר. הדבר נודע להוריו בשיחת טלפון שעשה אליהם לפני הטיסה. הם ניסו לשכנעו להישאר בארץ אך ללא הצלחה. "מעריב" מדווח כי בשיחה אמר להם בנם, אייל (שם בדוי), כי בכסף שיקבל, בכוונתו "לסגור את המינוס בבנק".

סחר באברים אינו חוקי בישראל ולכן מאתרים הסוחרים את המוכרים והקונים הפוטנציאליים ואת השלמת העיסקה מבצעים בחו"ל. הכנסת עדיין לא השלימה את החקיקה בעניין ולכן מתקשות הרשויות להתמודד עם התופעה.

מיד לאחר השיחה התקשרו ההורים לבנם הבכור, אביב (שם בדוי), שניסה לעצור את נסיעת אחיו אך ללא הצלחה. לדברי האח, הוא יצא מיד לכיוון שדה התעופה ובמקביל התקשר למשטרה וניסה לשכנעם להוריד את אחיו הצעיר מהמטוס. כשזה לא הצליח פנה למשרד החוץ ולבתי חולים בדרום אפריקה כדי לברר אם אחיו אמור להגיע אליהם, אך לא הצליח להעלות דבר.

הצעיר ענה למודעה בעיתון בה נכתב "דרוש תורם כליה" בעקבותיה פגש מתווך בשם שלומי ביטון שלקח אותו לבדיקה רפואית במעבדה פרטית. לאחר מכן נלקח לבדיקות התאמה בבית חולים במרכז הארץ, עם מקבל התרומה, תושב בני ברק. כשכל הבדיקות נמצא תקינות, נלקח לנוטריון שם חתם כי הוא קרוב משפחה של מקבל התרומה למרות שמעולם לא נפגשו. בנוסף הוחתם על ידי ביטון על חוזה שמסדיר את "העיסקה".

את הטיסה לדרום אפריקה ארגנו סוחרי האברים כמו גם את השהיה במלון הולידיי אין ביוהנסבורג. בעיר המתין לו מתווך נוסף בשם מאיר ששון שיחד עם העוזרת שלו, ריקי, דאגו לאירוח של מוכרי כלייה נוספים שהגיעו אף הם מתוך מצוקה כלכלית דרך מתווכים אחרים.

האח הבכור ששוחח עם ששון סיפר לו על בעיותיו הנפשיות של אחיו הצעיר. ששון אמר כי לא ידע על מחלתו וכי אצלו יכולים המוכרים להתחרט עד לרגע האחרון. כמו כן לא גבה כסף מהמשפחה עבור השהייה והטיסה. שלומי ביטון לעומת זאת, דרש מהמשפחה לשלם לו אלף דולר עבור "הפרת חוזה".

מנכ"ל משרד הבריאות הבהיר אתמול כי חל איסור מוחלט על סחר אברים בישראל והצעת החוק בעניין מחכה לאישור הכנסת. מאיר ששון אמר כי בעקבות המקרה הפסיק לעבוד עם שלומי ביטון. לטענתו הוא לא מתעסק עם התורמים ויש אנשים המגייסים אותם בארץ. סגן מפקד משטרת נתב"ג, סגן ניצב אלי קליין אמר כי המשפחה פנתה למשטרה לאחר שהמטוס כבר המריא והיה מחוץ לגבולות ישראל. לטענתו, למשפחה לא היתה בכל מקרה עילה למנוע את יציאת בנם מהארץ מאחר ולא היו מצויידים בצו בית משפט או מסמך רפואי המגביל את תנועותיו.