חולת אהבה במונמרטר

אודרי טאטו, הכוכבת המקסימה של אמלי, חזרה למסכינו. והפעם עם הסרט "אוהבת לא אוהב" משנת 2002 בבימויה של לטישיה קולומבני. אבל לאודרי לא קוראים הפעם אמלי אלא אנז'ליק, מה שלא כל כך חשוב, כי היא מה זה מתוקה. באמת. יש לה חיוך כזה מתוק ותסרוקת כל כך מתוקה. וגם בגדים מתוקים, ושרשרת מתוקה ואופניים ממש מתוקים, רק מה - אנז'ליק קצת משוגעת.

זהו פחות או יותר המנוע העלילתי המרכזי של הסרט "אוהבת לא אוהב", וכמו שכתוב על עטיפת המארז שלו מדובר "בקומדיה רומנטית ההופכת לסרט מתח מעולה" (טוב, על המעולה אפשר להתווכח). בכל מקרה, הסרט כאמור מספר על אנז'ליק, סטודנטית מוכשרת לציור, שמאוהבת בטירוף בלואיק, רופא נאה וצעיר. טירוף זו מילה עדינה. מה היא לא עושה בשבילו? שולחת לו פרחים, כותבת לו מכתבים, מציירת לו ציורים, אבל זאת בעיה, כי לואיק החמוד נשוי לראשל, עורכת דין המצוייה בחודש החמישי להריונה. מכאן פחות או יותר העניינים מסתבכים, ולא נסגיר יותר פרטים כדי לא לפגוע בהמשך העלילה המפתיעה. ברקע נמצאים גם דייויד, סטודנט לרפואה וידידה המאוהב של אנז'ליק, ואלואיז, חברתה הטובה (תמיד בסרטים כאלה יש חברה טובה).

הסרט הוא מה שנקרא בעגה מקצועית "סרט בנות". יש בו את כל המרכיבים של הז'אנר: כוכבת מתוקה, סיפור אהבה, אופניים, פריז, צרפתית, מה לא בעצם. וככזה הוא עשוי על הכיפאק. העריכה קצבית, הצילום אסתטי ופס הקול עושה את העבודה. נכון, הסרט בעצם מתעסק בנושאים כבדי משקל כמו הקשר שבין אהבה וטירוף, תוך בחינה של נקודת המבט הקולנועית, אבל בגלל שמדובר בסרט קליל (שמתם לב שברוב הקומדיות הרומנטיות הגיבורים מתנהגים תמיד בחוסר הגיון), אין ניסיון אמיתי לבחון רעיונות אלו. וגם מה זה חשוב אם נהנים? ואיזה מתוקה אמלי, סליחה אנז'ליק, כבר אמרנו?

בניגוד לסרט, שלמרות מורת הרוח שלי ממנו היה בסופו של דבר עשוי היטב ומושקע כמיטב המסורת הצרפתית, הרי שבדיוידי שלו לא הושקעה מחשבה יתרה. מלבד הסאונד, שמותאם למערכת קולנוע ביתית 5:1, יתר המרכיבים שלו נראים כאילו נעשו כלאחר יד. החל מתיאור העלילה הכתובה על גב המארז, עם טעות בשמות הדמויות, ועד לתוספות המיוחדות של הסרט, שבמקרה הזה לא ממש קיימות. בעצם, יש תוספת אחת: הבקרוב של הסרט, אבל גם הוא קצר ולא ממש מוסיף. מעבר לזה, עד היום מטרידה אותי השאלה מדוע כשמוציאים דיוידי עדיין עושים זאת בפורמט הטלוויזיוני של 4:3, ולא בפורמט של מסך רחב 16:9? אם כבר טרחתם להשקיע באריזה יפה, השקעתם בסאונד מה הביג דיל להציג את הסרט כמו שצולם? כזה הוא המקרה גם בסרט זה, וחבל.

בשורה התחתונה הסרט מהנה, ולחובבי הז'אנר מצפה תמורה סבירה לכספם, וגם מפתיעה, פחות או יותר. הסרט שהוא שילוב בין דלתות מסתובבות, חולה אהבה משיכון ג' ואמלי על ספידים אפשרי בהחלט, גם אם לא מדובר במסך רחב. אבל אם קומדיות רומנטיות, ובעיקר הפחות מוצלחות שבהן, לא עושות לכם את זה, ואם אתם לא כל כך אוהבים שמפעילים עליכם מניפולציות קולנועיות, אני ממליץ לכם לחכות לסרט הבא.