היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, קיים בצהריים מסיבת עיתונאים בעקבות פרסום שמה של הפרקליטה שהודתה בהדלפה בפרשת ההלוואה לראש הממשלה, אריאל שרון, ובניו. לדבריו, מדובר ב"הדלפה אידיאולגית יזומה" של הפרקליטה, ליאורה גלט ברקוביץ', מפרקליטות תל אביב. הוא ציין, כי "כל אדם הגון במדינה צריך להבין שההשלכה של הדלפה כזו יכולה להיות הרסנית". בגלי צה"ל דווח, כי היועץ לא פירט את המניעים האידיאולוגים עליהם מדובר. רובינשטיין ציין, כי הפרקליטה הושעתה מתפקידה וייתכן כי היא תועמד לדין פלילי.
במהלך מסיבת העיתונאים הסוערת נקטעו דבריו של רובינשטיין פעמים רבות בידי הכתבים, ששאלו שאלות קשות על עצם חקירת ההדלפה, וכן על חקירתו באזהרה של עיתונאי "הארץ" שחשף את הפרשה, ברוך קרא. היועץ הסביר, כי כדי שחקירה תהיה שלמה "צריך לגבות עדות מכל מי שרלבנטי לתיק". לדבריו, קרא נחקר תחת אזהרה כדי שלא יפליל את עצמו.
רובינשטיין ציין, כי העיתונאי קרא דיבר עם הפרקליטות לפני הפרסום, ושם הוא הוזהר מראש כי מדובר בהליך של חיקור דין, בו נשוא החקירה אינו יודע עליו. "לא היתה מעולם הדלפה מחיקור דין", אמר היועץ. "נאמר לו מפורשות - כל פרסום כזה מחבל בחקירה".
בתגובה לשאלה האם כעת ירד הרף הדרוש להזמנת עיתונאים לחקירה, אמר רובינשטיין: "האחריות של חבריי ושלי היא לחוק, ואם יש עבירה על החוק יש לחקור אותה. לא נקבע רף חדש, זה לא בגלל הפשע החמור".
"אני מבקש לא להסיט את תשומת הלב מהעיקר", אמר היועץ לכתבים. "נחקרה הדלפה שהיתה יכולה להיות בעלת תוצאות קשות פעמיים - עירוב הפרקליטות בפוליטיקה, ובתיק עצמו שהיה מתנהל בידי אדם שהדליף מתוך התיק... מה שנעשה כאן היה חמור, נחקר, הושגו תוצאות, וכל אזרח הגון צריך לברך על זה שהתיק לא נמשך. חשוב להפריד בין הפרקליטות שעושה מלאכתה והיא נקייה, לבין אדם שכשל במקרה הזה".
היועץ הוסיף: "מייחסים לי מניעים פוליטיים ואחרים. הייתי בכל הסרטים, אני פה שש שנים". לדבריו, בכל פעם שאחד הצדדים הפוליטיים אינו מרוצה נשמעות טענות למניעים פוליטיים. "כל הפוסל במומו פוסל", אמר.
מו"ל עיתון הארץ, עמוס שוקן, אמר בעקבות דברי היועץ: "העיתונות לא עובדת אצל היועץ המשפטי, היא לא עובדת במשטרה או במשרד המשפטים. היא נותנת שירות לציבור... אני מדבר על החובה של כל עיתונאי לפרסם כל מידע שמגיע אליו שיש בו עניין לציבור. אין ספק שמה שברוך קרא פירסם היה מידע בעל עניין עצום לציבור, בין אם זה מוצא חן בעיני מישהו ובין אם זה לא מוצא חן...נעשה פה מעשה שהוא חסר תקדים, ובאופן טבעי אנשים יחששו שהוא מהווה תקדים, וזה יגרום לפיחות עצום במהות הדמוקרטית של מדינת ישראל".
השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, אמר כי לדעתו לא צריך לחקור עיתונאים בנוגע למקורות המידע שלהם. עם זאת, הביע לנדאו שמחה על כך שהמסמך שהודלף לברוך קרא לא יצא מהמשטרה.
"ניסיון להשתיק עיתונות חוקרת"
משה גורלי ושירות "הארץ" מוסיפים:
ביקורת חריפה נשמעה הבוקר על ההחלטה לזמן את הכתב ברוך קרא, לחקירה באזהרה בפרשת הדלפת ההלוואה של סיריל קרן. בין היתר נאמר כי ההחלטה הינה ניסיון להשתיק עיתונות חוקרת.
עו"ד ניצה שפירא ליבאי, מ"מ יו"ר מועצת העיתונות, אמרה לגלי צה"ל כי ההחלטה לחקור את קרא אינה סבירה בשל קיומו של החיסיון המשפטי על מקורות המידע של עיתונאים. שפירא-ליבאי אמרה כי היא רואה בחומרה רבה שקרא לא זומן כעד אלא כחשוד בהליכי שיבוש חקירה ומשפט שדינם עד שלוש שנות מאסר. "זה ניסיון לאיים ולהפעיל לחץ על עיתונאי, ניסיון להשתיק עיתונות חוקרת", אמרה.
העיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר, מוטי קירשנבאום, אמר כי בכל שמירה על חיסיון עיתונאי יש באלמנט של שיבוש הליכי חקירה, אולם עד כה היתה קיימת הבנה בפרקליטות ובמשטרה לכבד את החיסיון העיתונאי, אולם "אצל רובינשטיין החיסיון נגמר". קירשנבאום הוסיף כי הוא מצטער על איתור המדליפה, ועל הדרך שבה התפרסם האיתור. "מה הבהלה במשרד המשפטים להוציא הודעה בשתיים בלילה שאותרה המדליפה? הם תפסו את בן לאדן?".
אמנון אברמוביץ' אמר, כי יש בעייתיות בהתעסקות בהדלפה ולא בעניין עצמו. לדבריו, חקירה שמטרתה היא למצוא מדליף, היא "פסולה ומיותרת".
ממערכת "הארץ" נמסר בתגובה: "היועץ המשפטי לממשלה לקה בשיקול דעתו. במקום לחקור את החשדות לשחיתות בשלטון, הוא מנסה להפחיד את העיתונות ולהרתיע אותה מלמלא את חובתה. בניסיונו זה, היועץ המשפטי פוגע בזכותם של אזרחי ישראל לקבל מידע חשוב וחיוני, בחופש העיתונות וביסודות הדמוקרטיה".