וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טומי לפיד - פול גז בניוטראל לשום מקום

גדי אונגר

22.1.2003 / 10:31

את המלחמה נגד ביטול חוק הבחירה הישירה בכנסת היוצאת, הובילו מפלגות ש"ס ושינוי. הן היו משוכנעות כי ההצבעה בשני פתקים פועלת לטובתן וכי החזרה להצבעה בפתק אחד תביא לחיזוק כוחן של שתי המפלגות הגדולות, הליכוד והעבודה, ולהקטנת יכולת המיקוח שלהן. ודווקא הן מסתמנות כמנצחות הגדולות ביותר של בחירות 2003.

ככה זה במדינה המתפוררת לרסיסים, בה כל רסיס דואג אך ורק לעצמו. כל אחד מגרד לעצמו את הנתח הקטן שלו ומתענג עליו. בכך טמון סוד כוחן של מפלגות המתנחלים, הערבים והחרדים. כאן גם טמון סוד כוחה של "שינוי". בורגנים שונאי חרדים זה סקטור בפני עצמו בחברה וחיים של מפלגה סקטוריאלית הם תמיד קלים יותר משל מפלגה שנוגעת בהכל. וזה רק חלק ולא כל סיפור ההצלחה של שינוי. ההמשך הוא אירוני לאללה. שינוי האפיקורסית היא בחירתם של המאמינים שהמצב הביטחוני במדינת ישראל הוא גזירה משמיים. לא ניתן לעשות כלום כדי לשנותו. אחרת הם בטח היו אומרים משהו. הם הרי כולם שם עו"ד, אנשי תקשורת. אינטליגנטיים כאלה.

הנה לכם סיפורה של מר"צ. הסקרים מנבאים לה פלוס-מינוס שמונה מנדטים. קחו מזה את המנדט וחצי שמביא לה ברונפמן ואת שלושה המנדטים ששווים יוסי ביילין ויעל דיין ותקבלו מפלגה בסדר גודל של עלה ירוק. כך יעשה למפלגה המתעקשת להישאר רעיונית. היא לוקחת על עצמה עול כבד של מחויבויות – גם מדיניות, גם ביטחוניות, גם חברתיות וגם כלכליות, ומי זה יבחר בתיק גב כבד של מחויבויות כאשר מזדמן לו תיק צד אופנתי בדמות "שינוי". הרי אנחנו, הישראלים, הכל חוץ מפראיירים. שיתפוצץ האוטובוס הזה שנקרא מדינת ישראל. העיקר שיסע בשבת.

ה"כולה" 8 מנדטים של מר"צ זה כי מר"צ בחרה שלא להקל על עצמה את החיים שערפאת התעקש לדפוק לה. מאמינים שם בחזרה לקווי 67, תחילה תוך כדי הידברות ואם לא אז באופן חד צדדי. לשיטתם כך נצא מהמשבר.

גם איווט ליברמן, לא בורח משאלות של מנהיגות. הוא מציע את גירושם של 3.5 מיליון ערבים אל מעבר לירדן כפתרון היחידי שאין בלתו. מצנע מדבר על נסיגה חד צדדית ואפילו כבר שרון אומר משהו. אם לא בע"פ אז "ברגליים". הפתרון שלו הוא צבאי. אם רק נלחץ יותר, נחסל יותר, נכתר יותר ונפציץ יותר, הפלסטינאים ירימו ידיים.

היחידי שלא אומר כלום זה טומי לפיד. אם היה אומר חזרה לקווי 67, הנצחת הכיבוש או טרנספר, הוא לעולם לא היה ראש של מפלגה בעלת מספר דו – ספרתי של מנדטים.

בתוך המילה מנהיגות מסתתרת המילה נהג ונהג דרכו לשבת בקדמת הרכב. רק טומי לפיד, מנהיגה של התנועה השלישית (ואולי השנייה) בגודלה במדינת ישראל, מתעקש לשבת מאחור. עזבו אותו מדרך מדינית. תנו לו להצליח בבחירות. תארו לעצמכם איך היה נראה המצב בכבישים אם נהגים היו מתעקשים לשבת במושב האחורי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully