סקר סרולוגי של משרד הבריאות: רק כ-5% נדבקו ופיתחו נוגדנים לקורונה

במסגרת הסקר, שנערך בחודשים יולי-ספטמבר 2020, נבדק מדגם מייצג של 55 אלף משתתפים, בניסיון לבחון כמה מהם פיתחו נוגדנים לנגיף לאחר חשיפה. בעקבות הממצאים, במשרד הבריאות הדגישו: "שיעור החשיפה בישראל רחוק מ'חסינות עדר', יש להמשיך להקפיד על כללי הריחוק ומסיכות"

  • נגיף הקורונה
בווידאו: אדלשטין אומר שחגיגות שמחת תורה השנה הן סכנה (צילום: לע"מ)

משרד הבריאות פרסם הבוקר (חמישי) את נתוני הסקר הסרולוגי הלאומי, להערכת הימצאות נוגדים לנגיף הקורונה בקרב האוכלוסייה בישראל. לפי הנתונים עולה, כי כ-5.5% מהאוכלוסייה הכללית פיתחה נוגדנים לנגיף, מה שלפי משרד הבריאות אינו מעיד על תופעת "חסינות עדר" המתפתחת ככל שמספר החולים גדל.

במסגרת הסקר, שבוצע בהנחיית שר הבריאות יולי אדלשטיין, נבחן מדגם מייצג של 55 אלף משתתפים לפי פילוח של גיל, מגדר ומגזר. כך, המשרד, בשיתוף פעולה עם ארבע קופות החולים, נטל דגימות מאותם המשתתפים בפריסה ארצית מיישובים שונים, ואף סיווגם בהתאם למאפיינים נוספים כמו מחוז, לאום, דת ועוד.

עוד בוואלה! NEWS

חוקרים: אין אפשרות להגיע לחסינות עדר

לכתבה המלאה
רק כ-5% פיתחו נוגדנים. בדיקות סרולוגיות בקופת החולים מכבי (צילום: ראובן קסטרו)

על פי הסקר, שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם הוא 3.8% - כלומר 5.5% לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל. בגברים היה שיעור ההימצאות גבוה ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%). ילדים בקבוצת הגיל 18-10 שנים הציגו את שיעור ההימצאות הגבוה ביותר (8.1%).

שיעור הבדיקות החיוביות במחוז ירושלים היה הגבוה ביותר (9.5%), לעומת מחוז מרכז (2.9%), מחוז תל אביב (2.2%) מחוז צפון (1.9%) ומחוז חיפה (1.1%). בישובים גדולים מעל 50,000 תושבים היה שיעור הימצאות הנוגדנים 4.3%, גבוה מזה שביישובים בינוניים (3.2%) וקטנים (3.4%).

כמו כן, ביישובים לא יהודים היה שיעור ההימצאות 2.1%, ביישובים יהודים 3.6% וביישובים עם אוכלוסייה מעורבת 5.5%. שיעור ההימצאות בישובים חרדים היה גבוה פי 5 לערך ביחס לזה שביישובים לא חרדים. בישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי ארבעה מזה שביישובים שלא הוגדרו כאדומים.

הסקר הסרולוגי הלאומי: מי פיתח נוגדנים לנגיף? (מתוך מדגם מייצג)

  • מגדר: גברים - 4.9%, נשים 3.1%.
  • גיל: עיקר הנדבקים הם מקרב קבוצת הילדים בגילאי 18-10 - 8.1%.
  • מחוזות: ירושלים - 9.5%, מרכז - 2.9%, תל אביב - 2.2%, צפון 1.9% , חיפה - 1.1%.
  • גודל היישוב: יישובים גדולים (מעל 50 אלף תושבים) - 4.3%, ביישובים בינוניים - 3.2%, ביישובים קטנים 3.4%.
  • מגזר: ישובים יהודיים 3.6% לעומת ישובים לא יהודיים 2.1%. ישובים עם אוכלוסייה מעורבת 5.5%.
  • שיעור ההימצאות בישובים חרדיים היה גבוה פי 5 ביחס ליישובים לא חרדיים. בישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי 4 מזה ביישובים שלא הוגדרו כאדומים.
כ-55 אלף נבחנו במסגרת הסקר. בדיקות סרולוגיות בקופת החולים מכבי (צילום: ראובן קסטרו)

בעקבות הממצאים, במשרד הבריאות טוענים כי שיעור החשיפה בישראל אינו מעיד על פיתוח חסינות טבעית בקרב הציבור הרחב, המכונה "חסינות עדר". הם אף הדגישו כי "רמת נוגדנים גבוהה בדם אינה מעידה בהכרח על קיום חסינות לטווח ארוך. בהתאם לכך, משרד הבריאות חוזר ומדגיש את החשיבות של עטיית מסיכות, שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על הגיינת ידיים, גם בקרב מי שנמצאו נוגדנים בדמו".

"המדינה הראשונה לבצע סקר בקנה מידה לאומי". אדלשטיין (צילום: מירי שמעונוביץ', לע"מ)

השיטה הסרולוגית מאפשרת לאמוד את מספר האנשים באוכלוסייה שנחשפו לנגיף הקורונה ופיתחו כנגדו נוגדנים. יתרונה של שיטה זו היא שניתן ללמוד באמצעותה על חשיפה קודמת של הנבדק לנגיף, גם בקרב מי שלא הראה תסמיני מחלה או בדיקות חיוביות בזמן שחלה. בשל כך, ייתכן שהבדיקות הסרולוגיות יאומצו בעתיד לזיהוי בני אדם שנדבקו בעבר במחלה ומחלימים, וכן לקיצור או מניעת בידוד.

סקר זה מצטרף לסקר אקראי נוסף שבוצע במהלך גל התחלואה הראשון בבני ברק וממשרד הבריאות נמסר כי אנשיו לומדים את תוצאותיו. שר הבריאות אדלשטיין הודה לכלל משתפי הפעולה במסגרת הסקר. "ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם בביצוע סיקור סרולוגי בקנה מידה לאומי ובהיקף נבדקים נרחב כל כך", אמר. "הסקר הוא חלק מהמאמצים של משרד הבריאות למצוא עוד שיטות חדשניות לאבחון מחלת הקורונה והחולים בה, לרבות סקר עולמי ורציף לאיתור אמצעים מתקדמים ואמינים לזיהוי מהיר של המחלה בקרב הנבדקים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully