נציגי משרד הבריאות, צה"ל, המשטרה והמטה לביטחון לאומי (המל"ל), קיימו בשבוע האחרון דיונים בנושא התפשטות מגיפת הקורונה בישראל. בדיונים טענו גורמי המקצוע כי ישנה בעיה של ממש בנוגע לבקרה על מי שנחשפו לחולי קורונה מאומתים ונדרשים להיכנס לבידוד. הנושא יעלה לדיון היום (שני) בקבינט הקורונה, והשרים צפויים לקבל החלטות הנוגעות להגברת ההסברה והחמרת האכיפה בנוגע למבודדים, וכן להכריע בנושא שימוש במערכת בקרה.
"יש עשרות אלפי אזרחים שחייבים בבידוד ויש חשד שנדבקו בנגיף", אמר גורם ביטחוני לפני פתיחת הדיונים. "אין לאף אחד מושג מה קורה איתם ביום-יום, לא קיימת בקרה". לדבריו, חלקם אף לא נרשמים באתר משרד הבריאות, ולא מעדכנים כי הם שוהים בבידוד.
"נושא הבידוד הוא נקודה כואבת", אמר גורם ביטחוני בכיר נוסף בשיחה עם וואלה! NEWS. "יש עשרות אלפי אנשים שהם חייבי בידוד - אך הם לא עושים זאת. אנחנו יודעים את זה מהחקירות (האפידמיולוגיות, א"ב) ודרך הנתונים של שב"כ. הם גם צריכים להירשם באתר משרד הבריאות, אך לא מעדכנים".
לפי ההערכות בצה"ל ובמשרד הבריאות, יש מספר גדול של חייבי בידוד שלא מדווחים על כך באתר, וכשיוצרים איתם קשר טלפוני לחקירות אפידמיולוגיות, הם משקרים בנוגע למצבם והמיקום בו הם נמצאים. בקרב אלו הנדרשים לבידוד ולא מעדכנים באתר משרד הבריאות, יש גם כנראה מי שמקפידים על ההנחיות, אך אין דרך לפקח על כך.
"חלק מהם 'צדיקים' ואומרים במהלך השיחה שהם בבידוד, אך לא נרשמו באתר", הוסיף הגורם הביטחוני. "נגיד שהם מהווים 30% מכלל אלו שחייבים בבידוד, מה עם כל השאר?". לדבריו, חלק מהבעיה הנוגעת לחוסר הפיקוח היא האכיפה. הוא הסביר כי "חייבים להיות פרו-אקטיביים בשכונות עם ריכוז גבוה של מחויבי בידוד". מעבר לכך, יש צורך בהסברה אגרסיבית לציבור. "מבחינתנו, שכל ערב יקריאו בערוצי התקשורת את שמות המתים, כמה דוחות נרשמו וכמה עסקים נסגרו עקב אי עמידה בהנחיות", אמר.
בתוך כך, לוואלה! NEWS נודע כי מסיבות שאינן ברורות, לא קמה יוזמה רחבה לאכיפת המבודדים על ידי משטרת ישראל או משרד הבריאות. במטרה להתמודד עם התופעה, בפיקוד העורף יצרו טכנולוגיה שתסייע באיתור אזרחים החייבים בבידוד, שיתבצע יחד עם משרד הבריאות.
עם זאת, לאחר שהשימוש במערכת הועבר לאישור משפטי בצה"ל, הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק, אסר על כך. זאת, בטענה כי לצה"ל אסור לעסוק באכיפה אזרחית, בהתאם להחלטת דרג מדיני.
מפקדת אלון, בפיקודו של תא"ל ניסן דוידי, פנתה לחברה אזרחית על מנת לקבל פתרונות לבעיה. אחד הפתרונות שהוצעו הוא שליחת מסרון למכשיר הסלולרי של כל מי שחייב בבידוד. כל אדם מתבקש למלא דרך המסרון את פרטיו האישיים, ולאחר מכן הוא מקבל שיחה ממוקד טלפוני. בשיחה זו, על האזרח לציין את המקום בו הוא שוהה בבידוד, ואף לצלם את עצמו. המערכת מאכנת את מיקומו ורק כשיש התאמה בין מקום הבידוד לבין מיקום הטלפון - השיחה מסתיימת וכל הנתונים שהועברו למוקד נמחקים.
במקרה שמתעורר חשד שאדם מפר את חובת הבידוד, האחריות לטיפול היא של משטרת ישראל. עם זאת, אותה חברה אזרחית לא הסבירה כיצד המערכת פועלת בקרב אזרחים שלא מחזיקים בטלפון סלולרי, או אוכלוסיות בהן קיימים מכשירים המותאמים למגזר.
בדיון בין צה"ל, משרד הבריאות ושב"כ, הוחלט למצות את השימוש במעקב אחר האזרחים באמצעות איכונים, על מנת לייעל את ההתמודדות התפשטות הקורונה. זאת, מבלי לפגוע בפרטיות ובסמכויות שניתנו למערכת הביטחון.
מאז החלו האיכונים בחודש יולי האחרון, שב"כ איתר כ-70 אלף חולי קורונה - 44% מכלל החיוביים לנגיף בארץ במהלך תקופה זו. עם זאת, קצין מילואים המעורה בתהליך קטיעת שרשראות ההדבקה התריע כי האיכונים אינם יעילים במקרים רבים, בשל הפערים במערך החקירות האפידמיולוגיות, והתיאום בין שאר הגופים המטפלים.
לדבריו, הפערים נובעים מהיעדר חוקרים מיומנים, תהליך הכשרה איטי, ועיכוב בהשלמת המערכת המתוקשבת המציגה את כלל הנתונים ומבצעת את החיבור בין כלל הגופים.
בצה"ל החלו בתהליך משולב עם משרד הבריאות, מפקדת אלון והרשויות המקומיות כדי להכשיר יותר מ-2,000 חוקרים עד חודש נובמבר השנה, מתוכם 600 חיילים סדירים ביחידת "אלה", שתתמחה בנושא. עם זאת, גורמים בצבא טוענים כי גם מערך החקירות הקיים נתקל בקשיים בשיתוף פעולה של אזרחים שנדרשים למסור פרטים. חלקם משקר או מוסר פרטים שגויים, כדי להימנע מכניסה לבידוד או מהעברת מקורביו לבידוד.