סגן שר הבריאות: אם נאפשר הפגנות בשיירות - ינצלו את זה כדי לעבור על החוק

יואב קיש אמר בדיון בוועדת החוקה על החמרת ההגבלות כי הממשלה נכשלה בביצוע מגבלות דיפרנציאליות של בתי עסק ומגזרים שונים. נציגי האופוזיציה דרשו לאפשר הפגנות ברכבים: "זכות יסוד". בעקבות דרישת ח"כ סגלוביץ', תיבחן אפשרות למציאת פתרון שיטור שיאפשר הפגנות ברכבים

בווידאו: קיש מודה בכישלון בייצור מגבלות ומתייחס לאיסור הפגנות בשיירות (צילום: ערוץ כנסת)

שידור חי מהדיון בוועדת הכנסת (צילום: ערוץ הכנסת)

ועדת החוקה של הכנסת סיימה היום (חמישי) את הדיון בתקנות הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת הפעילות שמגבילות את ההפגנות והתפילות. במהלך הדיון, חברי הוועדה העלו קשיים בשורה ארוכה של נושאים, בהם הפגנות ברכבים, אימוני ליגות הספורט, טיסות ורפואה משלימה.

הוועדה ביקשה לקבל תשובות ממשרד הבריאות בנוגע לסוגיות שהועלו, והתכנסה שוב כדי לדון בתקנות המגבילות את הפעילות בשוק העבודה. בסוף הדיונים תקיים הוועדה הצבעה על שני קבצי התקנות. לפי חוק הקורונה, לוועדת החוקה אין יכולת לשנות את התקנות אלא רק לאשר או לפסול אותן כליל.

במהלך הדיון השיב סגן שר הבריאות יואב קיש לבקשת חברי האופוזיציה לאפשר הפגנות בכלי רכב ואמר כי "אני לא אומר שאפידימיולגית זה בעייתי, אבל בסופו של דבר יציאה של מכוניות מהיישוב היא פתח שלא מאפשר לנו למנוע תחלואה". לדבריו, "זה פותח פתח לכל מיני מתחמנים ואנחנו במצב חירום מיידי. לגבי נסיעה ביישוב עצמו - זה ינוצל לרעה ויביא אנשים להתקהלויות והתחברויות מעבר לאלף מטר", הוסיף סגן השר. "בסופו של דבר, אני יודע שינצלו את זה כדי לעבור על החוק".

עוד בוואלה! NEWS

הממשלה אישרה את הארכת הסגר, הגבלת הפגנות וקנסות

לכתבה המלאה
שיירת מחאה בדרכה לירושלים, השבוע (צילום: ראובן קסטרו)

נציגי האופוזיציה, בעיקר חברי יש עתיד, דרשו מהממשלה לתקן את התקנות כך שאפשר יהיה לקיים את ההפגנות ברכב. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר כי "התקנות שנמצאות בפנינו בלתי מידתיות וצריך לבחון אותם בהיבט המשפטי לפני בג"ץ. ההפגנות הן זכות יסוד, ולכן חוזר ומעלה את הנושא של התקהלות ברכבים". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הוסיף כי "אי אפשר לאכוף את התקנות האלה. המשטרה לא תצליח לעשות את זה".

ח"כ סגלוביץ' אמר לאחר דבריו של קיש כי "מאחר ואין שאלה אפידימולוגית בנוגע לסוגיית ההפגנות בשיירות, הבעיה במקום אחר. אפשר למצוא לזה פתרונות שיטור. אבל לבוא ולהגיד שבגלל זה אי אפשר לעשות את זה - זה לא נכון ולא חכם". סגן השר קיש השיב לסגלוביץ' ואמר: "ננסה לבדוק את זה ברמת האכיפה, אבל אי אפשר להתעלם מהמורכבות של אכיפה והמשמעויות על דברים אחרים. אם נצליח למצוא דרך אפקטיבית שבה אפשר לאכוף את ההפרות, נבדוק מול המשטרה אם יש דרך לאפשר את זה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מתחה ביקורת על דברי סגן השר קיש ואמרה כי "ציות הוא תוצאה של אמון, לא של כמות ההגבלות. סגן שר שמפחד שההגבלות לא יכובדו, צריך קודם כל להסתכל על הממשלה בה הוא חבר ועל כל ההחלטות שלה שהביאו אותנו למשבר האמון הנוכחי".

"פתח שלא מאפשר לנו למנוע תחלואה". קיש (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

נציגת משרד המשפטים אמרה בתשובה לטענות האופוזיציה שהתקנות שמגבילות זכויות יסוד חוקתיות לא מידתיות, ולדרישה להחריג הפגנות ברכבים כי "היו דיונים ארוכים גם על הסוגיה הספציפית של הפגנות רכובות עם הדרגים הכי בכירים במשטרה ומשרד הבריאות ובכל סוגית ההפגנות בכל השבועיים האחרונים, בצל המצב הבריאותי המדאיג ביותר. ניסינו לא לפגוע בזכות להפגין ובמצב הנוכחי השתכנע היועמ"ש שניתן חוקתית להגביל יותר הפגנות כמו כל התקהלות אחרת. הוא קיבל את נימוקי משרד הבריאות והמשטרה".

בעקבות דרישת ח"כ סגלוביץ' גם סגן שר הבריאות וגם נציגת משרד המשפטים אמרו שיבחנו את ההצעה למצוא פתרון שיטור שיאפשר הפגנות ברכבים. "מדובר באפשרות שיכולה להביא בשורה מידתית של ממש בין זכות הציבור להפגין לבין הרצון לשמור על בריאות המפגינים וסביבתם. נכון וראוי לעשות תיקון ששומר על בריאות הציבור ומאפשר מחאה בדרך אחרת", אמר ח"כ סגלוביץ'.

לדברי ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת), "האמירה של נתניהו על החמרת הסגר ל-200 מטר לא הייתה מקרית, היא הייתה מכוונת ואתם תראו שהיא תאושר גם כאן בוועדה. בשיטת הסלמי הם מבטלים עוד ועוד מהמרחב הדמוקרטי הנותר, ובסוף לא ישאר דבר. ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על אזרחי ישראל והאזרחים חייבים להתגונן".

הוועדה בראשות ח"כ יעקב אשר, דנה בתקנות החמרת הסגר שנכנסו לתוקף כבר ביום שישי, המאפשרות בין היתר פיזור התקהלויות בהפגנות, מניעת תפילה משותפת במבנה ומניעת פעילות משותפת של ספורטאים. בנוסף, מתקיים דיון על התקנות שאושרו אתמול שקובעות מגבלת מרחק על קיום הפגנות עד קילומטר מהבית.

בפתח הדיון יו"ר הוועדה דרש שמשרד הבריאות יקים צוות לגיבוש תוכנית שתאפשר למי שחלה והחלים מהקורונה להשתלב בשוק העבודה ובתוכניות היציאה מהסגר. "יש כבר למעלה מ-200 אלף איש שעברו כבר קורונה, אז נכון שאין בדיקה מדעית שאומרת שהם לא מדביקים, אבל הסבירות שיידבקו שוב שואפת לאפס".

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) טען בדיון כי "ראוי היה שהממשלה תספק נתונים שמראים נתוני הדבקה בהפגנות ומשלא עשתה זו ראוי היה שנצביע נגד התקנות. הממשלה נמצאת בניגוד עניינים. במצב כזה של ניגוד עניינים מוסדי ראוי היה שההחלטה על ההגבלות של השהיה במרחב הציבורי יתקבלו על ידי גוף מקצועי. ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים אישי". לדברי אבידר, "הוא לא היה רשאי להשתתף בהצבעה שהתקיימה בממשלה ולא לקחת חלק פעיל בהתקנת התקנות. מדובר בהפרה של כללי מינהל תקין".

בהמשך הדיון אמר ח"כ יאיר גולן (מרצ) כי "לא יכול להיות שאנחנו גוזרים גזרות שוות על כל הציבור. איך יכול להיות שמול הפער האדיר (בין נתוני התחלואה ביישובים חילונים וחרדים, ט"ש) אנחנו גוזרים גזרה שווה על כל הציבור? זה עוול בלתי מתקבל על הדעת ביחס לאזרחי ישראל עצמם.

יו"ר הוועדה ח"כ אשר השיב כי "צריך להביא גם נתונים של כמה חולים קשה בכל רשות מקומית וגם מתים. מאותה סיבה שיש היקף תחלואה גבוה זו גם אותה סיבה שיש פחות חולים קשה ופחות מתים. ברמת גן אדם מתאחד על 41 חולים בבני ברק אדם יש מת אחד על 286 חולים. ההסתכלות צריכה להיות גם בפרמטרים האלה. יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ אמר כי י"ש מגזרים שלא מסוגלים להכיר במציאות ולכן אמרו, לא רק אצלי, אלא אצל כולם. אז באלעד יש הדבקה עצומה, למה בשוהם לא?"

אין שאלה אפידימולוגית בנוגע לסוגיית ההפגנות בשיירות. ח"כ אבידר, היום (צילום: דוברות הכנסת)

סגן שר הבריאות אמר במהלך הדיון כי "שברנו שני שיאים שליליים היום, עברנו את רף 9,000 החולים, ויש גם שיא שלילי בכמות המאושפזים קשה בבתי החולים. ברגע שהבנו שהולכים למספרים הקשים עצרנו ונכנסו לסגר וגם למצב חירום מידי". קיש הוסיף כי "אתם מדברים על המצב הכי קשה בתחלואה במדינת ישראל נקודה. לא היינו מעולם במצב הזה מבחינת קורונה או כל מחלה אחרת".

לדברי קיש, "מדינת ישראל וממשלת ישראל נכשלו בביצוע מגבלות דיפרנציאליות. כשהורדנו מהלך, לוביסטים בכנסת מנעו מאיתנו לסגור סוגי עסקים כאלה ואחרים, חדרי כושר ומסעדות. נכשלנו גם בדיפרנציאליות של האזורים, מגזרים מסוימים עם לחצים מסוימים, וגם המגזר החרדי הוביל לחץ".
הוא הוסיף כי "נכשלנו גם ברמת הציבור כשאמרנו שחתונות זה מדבק וסגרנו את האולמות וגני האירועים, אבל בעיקר במגזר הערבי הפרו את ההנחיות וזה הביא לתחלואת ענק אצלם במגזר. אנחנו במצב חירום מידי. גם במצב החירום המיידי, אנחנו לא מונעים איסור מוחלט על תפילות, הפגנות, או פרנסה. אני מקווה שנוכל לצאת מהסגר באופן דיפרנציאלי".

"מסתכנים בחיסול ענפי ספורט בישראל"

ועדת החוקה דנה באריכות בנושא סגירת הליגות המקצועיות של הכדורסל והכדורגל, והושגה הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה שהוועדה תפנה לממשלה לשקול מחדש את התקנה לענין הליגות הבכירות בכדורסל ובכדורגל. הליכוד הוביל את ההתייחסות לנושא, והח"כים של האופוזיציה הסכימו שיש צורך לשינוי המתווה בסוגיה.

ח"כ גדעון סער (ליכוד) אמר שהממשלה כבר החריגה קבוצות הרשומות במדינה זרה המשתתפות בתחרות או משחק בינלאומיות ומייצגות את ישראל. "זה לא קבוצה אחת או שתיים. יש כמה קבוצות בליגת הכדורסל והכדורגל שמשתתפות בתחרויות בינלאומיות. אם נקבע החריג הזה, ובשכל הוא נקבע, אז לפחות הקבוצות בליגת הכדורסל והכדורגל הראשונה והבכירה יכולות לחזור לאימונים. זה לא רק עניין של פרנסה, זה הספורט המקצועי במדינת ישראל. ברגע שחלק מהקבוצות בליגה משותקות אנחנו פוגעים בתשתית הספורט בישראל. הנזק לענפי הספורט התחרותיים יהיה קשה". ח"כ אסנת מארק (ליכוד) העלתה את נושא הספורטאים בליגות הכדורסל והכדורגל, וביקשה למצוא מנגנון החרגה שמאפשר אימונים בקפסולות מסודרות. קיש אמר שהמשנה למנכ"ל משרד הבריאות איתמר גרוטו מקדם מתווה בנושא. "כל מתווה שהוא יקדם אני מניח שהוא יאושר", אמר.

בנוסף, ח"כ אריאל קלנר (ליכוד) אומר שקבוצות הכדורסל פעלו במשך חודשיים ואף אחד לא נדבק: "יש פה סכנה עד כדי חיסול הענף". המשנה למנכ"ל משרד הבריאות גרוטו: "גם אין מסכות, גם יש התקהלות וגם יוצאים מהבית. לא חושב שיש הצדקה לשינוי העמדה. המצב שלנו הרבה יותר גרוע מהרבה מדינות שעצרו את הספורט שלהן. זה עניין של כמה שבועות ויוכלו לחזור לאימונים".

"אני מקווה שנוכל לצאת מהסגר באופן דיפרנציאלי". אכיפת הסגר בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

החלטת הממשלה שאושרה הלילה תקפה למשך שבוע וקובעת מצב חירום מיוחד שמאפשר להגביל את ההפגנות  לפי התיקון לחוק הקורונה הגדול שאיפשר את הטלת המגבלה על הפגנות ותפילות הממשלה תידרש לאשר מחדש את המגבלה מדי שבוע.

הסגר הכללי שהוטל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה הוארך הלילה בשלושה ימים נוספים. תקנות השהייה במרחב הציבורי הוארכו עד ל-14 באוקטובר. לפי התקנות ההפגנות הוגבלו למרחק של קילומטר מהבית מטר בהתאם לחוק החדש שאושר בכנסת. השרים אסף זמיר, יזהר שי ואורית פרקש-הכהן מכחול לבן הצביעו נגד ההצעה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully