אוסטין פאוארס - גולדממבר

זה קורה לי מדי פעם כשיוצא סרט עם הומור ממש נמוך. בהתחלה הוא מעורר אצלי אנטגוניזם, שהולך ומתגבר עם כל פריט מרצ'נדייז או כל פרומו שאני רואה, אחר כך "לגמרי במקרה" אני צריך להבין על מה ולמה, בדרך כלל רבע שעה זחוחה מספיקה לי בשביל לדחות אותו על הסף, או לדחוף אותו לעומק המדף ולחכות לאיזה יום זיכרון, זה קרה לי עם "אמריקן פאי" בגלגוליו השונים וזה קורה לי שוב עם גולדממבר – החלק השלישי והנוצץ בסדרת אוסטין פאוארס.

מייק מאיירס, כמו רוב הכשרונות הקומיים האמריקאים גדל בחממה המפנקת של "מוצ"ש בשידור חי", תוכנית הסאטירה המצליחה היא ספקית הכשרונות מספר אחת של הקומדיות ההוליוודיות, החל מ"האחים בלוז", דרך סרטי אדי מרפי השונים ו"עולמו של וויין" וכלה בג'ים קארי הבלתי נלאה, אדם סנדלר הממוחזר לעייפה ומייק מאיירס שגוזר קופונים פעם אחר פעם. אם השמות הגדולים לא עושים לכם את זה אז כדאי לבדוק פנינים צנועות יותר כמו "לילה ברוקסברי" או "סופרסטאר", בהתאם למנטרה של התוכנית – זה חייב להצחיק גם במחיר הכבוד העצמי (ומה רע בבדיחות קקי פיפי?)

אחרי שני שוברי קופות שהפכו את אוסטין פאוארס למרגל השני הכי פופולרי אחרי ג'יימס בונד, שוב עמדה בפני מאיירס חובת ההוכחה, אמרו שלבדיחות שלו יש תוחלת חיים קצרה מאוד, אמרו שהוא מיצה את עצמו ואפשר כבר להקיא בשקט, אז אמרו...מייק מאיירס הוא קומיקאי בחסד, ומי שלא מתאים לו, שילך לשתות מהים של עזה.

את החלק האחרון במעללי המרגל המגוחך מתחיל מאיירס עם שורת הופעות אורח שלא הייתה מביישת את תוכנית המיליון של בטברנה, טום קרוז, גווינית' המאוסה, קווין ספייסי, סטיבן שפילברג ובריטני "היי אני רוצה לעשות קולנוע ולא מספיק מוכשרת" ספירס. סצנת הפתיחה המאוד מאוד מודעת לעצמה כבר נותנת לצופים נקודת פתיחה שטותניקית משהו, מה שלא מתקרב להכין אותם לכמות השטויות שיגיעו בשעה וחצי הקרובות.

מאיירס הוא לא בררן, הוא מסוג הבחורים שישמחו לשכב עם כל מה שזז כי אולי משהו יהיה טוב וחבל לפספס, אז מה אם חלק גדול מהבדיחות לא עובר, אל דאגה, אלו שכן עובדות יצחיקו אתכם מספיק. הריטואליות של הסלפסטיק עובדת לצד בדיחות פסבדו מתוחכמות, חוץ מאוסטין, ד"ר איוול ופאט בסטרד, מאיירס מוסיף דמות נוספת לארסנל – גולדממבר, גאון הולנדי שמגעיל ומצחיק ברוטציה (למרבה הצער היא הכי פחות מוצלחת וחלק מהשורות שלה נראות מאולצות).

אין תלונות לרמת הדגימה של הדיסק למרות ריבוי התוספות ועומס המידע עליו שחששתי שיפגעו באיכול הכוללת בגלל מגבלת מקום על הדיסק, הסאונד מגיע בדולבי 5.1 או ב-DTS 6.1 לבחירתכם, כך שחדי האוזן יוכלו לחייך בלי ששום דבר יפריע להם.

התוספות מגוונות מאוד, החל מפופ אפ וידאו באווירת 1VH, דרך ערוץ קריינות מוצלח מאוד של מאיירס וג'יי רואץ' והמצבור הבסיסי של סרטוני מאחורי הקלעים (אופנה, מוזיקה ומסתורין) וכלה ב"עולמו של אוסטין פאוארס", שעוסק באפיון הדמויות בסרט, בפעלולים, במכוניות השונות בהן השתמשו במהלך הצילומים (ג'יימס בונד - מאחוריך), תוכלו לצפות בניתוח לעומק של שלוש סצנות ולהמשיך לצחוק לנוכח שלל הסצנות שנפלו בחדר העריכה. מומלץ לקנח בצפייה נוספת בוידאו קליפ של ד"ר איוול ומיני מי ללהיט של ג'יי Z (ובמקור הלהיט מתוך המחזמר "אנני") "It’s a Hard Knock Life", פוסטמודרניזם במיטבו.

אני אהבתי את גולדממבר הרבה יותר מהסרט השני בסדרה, ככה זה עם סוג כזה של הומור, לוקח זמן לבדיחות הרדודות להתחיל לעבוד. אבל כשהן מתחילות כבר אין דרך חזרה.