מותה של שופטת העליון רות ביידר גינסבורג הוסיף עוד נושא שנוי מאוד במחלוקת למערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שעשוי לגייס בוחרים מתלבטים לשתי המפלגות ואולי אפילו להכריע את המאבק.
בית המשפט העליון בארצות הברית פועל אחרת ממקבילו בישראל. הוא אינו מתפקד כבג"ץ וערכאה אחרונה רגילה, אלא רק כפרשן של החוקה ושל היחסים המשפטיים בין הממשל הפדרלי לממשלי המדינות. מכהנים בו, לכל חייהם, תשעה שופטים בלבד, והוא דן בנושאים עקרוניים מעטים.
לפי החוקה, הנשיא ממנה מועמד לשופט והסנאט מאשר אותו. משום שבית המשפט העליון האמריקני דן בנושאים חברתיים ודתיים רגישים כמו הפלות, עונש מוות, חופש הדעה והעיתונות או נישואים חד-מיניים, נשיאים בחרו מועמדים לפי סולם הערכים והאידאולוגיה הפוליטית שלהם. נשיאים דמוקרטים בחרו במועמדים ליברלים ונשיאים רפובליקנים במועמדים שמרניים.
פיליבסטר היא טקטיקה שמטרתה למנוע או לעכב חקיקה בפרלמנטים. בעבר, היה צורך ברוב מיוחס של 60 סנאטורים מתוך מאה כדי לסיים פיליבסטר ולאשר מינויים פדרליים, כולל שופטים. ב-2013, הדמוקרטים, ששלטו אז בסנאט, ביטלו את הכלל הזה וקבעו שמספיק רוב של 51 כדי לסיים פיליבסטר ולמנות מועמדים לתפקידים בממשל המצריכים אישור של הסנאט, למעט מועמדים לבית המשפט העליון. ב-2017, הרפובליקנים, שאז שלטו בסנאט, ביטל את החרגת המועמדים לעליון, וכך הרוב שנדרש לאישורם גם צומצם ל-51.
שני המועמדים האחרונים לעליון, שמונו על ידי הנשיא דונלד טראמפ, אושרו בסנאט ברוב המצומצם ביותר אי-פעם. ההצבעה הייתה לפי קוים מפלגתיים, רוב הרפובליקנים בעד ורוב הדמוקרטים נגד.
בפברואר 2016 מת שופט העליון אנטונין סקאליה, שנמנה על השמרנים. הנשיא ברק אובמה מינה מועמד ליברלי להחליף אותו, במגמה להפוך את הרוב השמרני שהיה עד אז בבית המשפט העליון, לחמישה מול ארבעה לטובת הליברלים. הרפובליקנים, בראשות מנהיגם בסנאט, מיץ' מקונל, שאז שלטו בסנאט, התנגדו בטענה שאין זה הולם למנות שופט לעליון בשנת בחירות לנשיאות. אותו מקונל טוען עכשיו שאין מניעה לאשר בצורה מידית מועמד או מועמדת של טראמפ, אפילו רק כמה שבועות לפני הבחירות. גם בארצות הברית יש צביעות פוליטית לא מעטה.
ביידר גינסבורג, היהודייה הראשונה בבבית המשפט העליון האמריקני, הייתה השופטת הכי ליברלית בבית המשפט. עד מותה, יחסי הכוחות היו חמישה שמרנים מול ארבעה ליברלים. החלפתה בשמרן תגדיל את הרוב לשישה שמרנים מול שלושה ליברלים.
בעבר היו שופטים שחצו את הקוים האידאולוגיים. ב-2015, השופט השמרן אנטוני קנדי הצטרף לליברלים בפסק הדין שהורה למדינות לרשום נישואים של בני זוג מאותו מין. חציה אידיאולוגית כזו תהיה הרבה יותר קשה במצב של רוב של שישה שמרנים.
בשנים האחרונות, הקיטוב הפוליטי והחברתי בארצות הברית התעצם מאוד. הבחירות השנה נתפשות לא רק כמאבק בין שתי גישות פוליטיות, אלא גם כמאבק על נפשה ודמותה של ארצות הברית לעשור הבא.
העליון האמריקני קובע פסקי דין בתחומים ערכיים, ולכן להרכבו נודעת חשיבות קריטית, אך הוא גם קבע תוצאות של בחירות לנשיאות. ב-2000, הפער בפלורידה בין אל גור הדמוקרט לבוש הבן הרפובליקני היה קטן מאוד. גור טען לזיופים ודרש ספירות חוזרות. פלורידה התנגדה. הנושא הגיע לעליון שהחליט לא להתערב.
השנה, הבחירות עלולות להיות צמודות ושנויות במחלוקת עקב שיעור הצבעה משמעותי בדואר, כשטראמפ טוען שהצבעות רבות בשיטה הזו יהיו מזויפות. כמו ב-2000, הנושא עלול להגיע להכרעה בעליון. לכן, טראמפ ינסה לאשר את המועמד או המועמדת שלו לפני הבחירות או מיד לאחריהן.
ג'ו ביידן דורש להותיר את מינוי המחליפה למנצח בבחירות. המסר שלו הוא שאם יינתן לטראמפ למנות שופט שמרן, שלישי בתקופת כהונה אחת, שזו תופעה נדירה מאוד, יהיה בכך כדי להחזיר לאחור הישגים ליברליים שלקח עשרות שנים לממש. מסר כזה עשוי לגייס עבורו בוחרים מתלבטים או אדישים, בעיקר נשים לבנות.
אם טראמפ יצליח למנות שופטת לפני הבחירות, יבקש שהשמרנים יכירו לו תודה ויבחרו בו. אם לא יצליח, יבקש לבחור בו כדי להבטיח עליון שמרן לשנים רבות ואם לא, יאיים שהיתרון יעבור לדמוקרטים, שאותם הוא מגדיר כרדיקליים שרוצים להפוך את ארצות הברית למדינה סוציאליסטית.
אין תקדים למינוי מועמד לעליון בתקופה כל כך סמוכה לבחירות לנשיאות ולקונגרס. לא ברור בכלל אם לרפובליקנים יהיה רוב בסנט להעביר מינוי של טראמפ. כרגע הרוב שלהם הוא 53 נגד 47. הסנאטורית הרפובליקנית סוזאן קולינס, שנאבקת על מושבה, תומכת במינוי רק אחרי הבחירות. יש עוד סנאטורים רפובליקנים, כמו מיט רומני, שהתמודד מול אובמה ב-2012, שמתנגדים לטראמפ. המאבק על המינוי יהיה סוער ויוסיף עוד יותר שמן למדורה שכבר רותחת מרוב קיטוב, השמצות והכפשות.
פרופ' איתן גלבוע הוא מרצה ומומחה לארה"ב וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן