השלטון הזמני בסודאן וקואליציה של ארגוני מורדים חתמו היום (שני) על הסכם שלום לסיום מלחמות האזרחים הממושכות במדינה שהחלו בתקופת הרודן עומד אל-בשיר. עם זאת, כמה ארגונים משמעותיים אחרים סירבו להצטרף להסכם השלום שנחתם בבירת דרום סודאן.
הארגונים כוללים ארבעה ממחוז דארפור, שבו, לפי הערכות, יותר מ-300 אלף איש נהרגו וכ-2.5 מיליון נעקרו מבתיהם מאז 2003, ואחד מהמחוזות הדרומיים שטוענים גם הם לקיפוח. שני פלגים מרכזיים, אחד מדארפור ואחד מהדרום, לא חתמו על ההסכם, והממשלה הזמנית תתקשה לשלם על שובם של מיליוני עקורים ועל הפיתוח שהובטח בהסכם, לאור הקופה הריקה שלה.
"האתגר המרכזי שלנו עכשיו הוא ישום הסכם השלום, ולמצוא תורמים שיעשו זאת", אמר ג'יבריל איברהים, מנהיג תנועת הצדק והשוויון של דארפור, אחרי החתימה על ההסכם בג'ובה, בירת דרום סודאן.
סודאן, שבה חיים כ-42 מיליון איש, מצויה בסכסוכים אזוריים במשך עשורים עוד מימי המשטר הדכאני והמושחת של אל-בשיר, שהודח בשנה שעברה בהפיכה צבאית. המשבר החריף אחרי שהדרום, העשיר בנפט, קיבל עצמאות ב-2011. עצמאותה של דרום סודאן הובילה להחרפת המשבר הכלכלי, שבתורו הוליד את ההפגנות שהובילו להפלת אל-בשיר אחרי 30 שנה.
המנהיגים האזרחיים והצבאיים שחלקו את השלטון מאז המהפכה אמרו כי סיום הסכסוכים הפנימיים הוא בעל חשיבות עליונה על מנת לבסס דמוקרטיה במדינה שהייתה עד לא מכבר מבודדת בזירה הבינלאומית. ההסכם מעניק למורדים ייצוג פוליטי ומבזר את סמכויות השלטון המרכזי, שילוב בכוחות הביטחון, זכויות כלכליות וקרקעות וסיכוי להחזרת עקורים לבתיהם.
ראש הממשלה של סודאן, עבדוללה חמדוק, אמר כי "זאת תחילתה של הדרך לשלום. שלום דורש רצון חזק ונחוש". חמדוק נוכח בטקס החתימה בדרום סודאן יחד עם ראשי מועצת הריבונות, העומד בראשה עבד אל-פתאח אל-בורהאן וסגנו, מוחמד דקלו, שפיקד על המיליציות בדארפור שמואשמות בפשעי מלחמה. שניהם גנרלים שהובילו את ההפיכה בשנה שעברה.
נשיא דרום סודאן סלבה קיר, שבעצמו התמודד עם מלחמת אזרחים קשה וששלטונו מתקשה ליישם את הסכם השלום במלואו, אמר כי ההסכם הוא "ציון דרך" בהשגת שלום בסודאן. לפי אחד מיועציו, שעזר לתווך בין הצדדים, הוא הבטיח "להמשיך לעמוד לצד הסודאנים בהבטחת יישומו של הסכם השלום".
בנוסף לתנועת הצדק והשוויון של דארפור, על ההסכם חתומים צבא השחרור הסודאני, שפועל בדארפור, ותנועת השחרור העממית של סודאן-צפון, הפועלת במחוזות קורדופן והנילוס הכחול שבדרום המדינה. עם זאת, שני פלגים משמעותיים בארגונים לא חתמו על ההסכם.
בכיר בתנועת השחרור העממית של סודאן-צפון אמר כי פלגים נוספים עשויים להצטרף בהמשך. "זה יפתח את הדלת למי שלא הגיע", אמר. "זאת הזדמנות גדולה להגנה על האזרחים". יתר הארגונים שחתמו הם פלגים קטנים יותר, "תנועת מועצת המעבר" וקואליציית תנועת השחרור של סודאן".
עבד אל-עזיז אל-חילו, מנהיג אחד הפלגים שלא חתם על הסכם השלום, רוצה שסודאן, שחוקיה מבוססים על האסלאם, תהיה מדינה חילונית.
שר ההסברה של סודאן, פייסל מוחמד סליח, אמר כי ברמה הלאומית, למורדים שחתמו על ההסכם יינתנו שלושה מושבים במועצת השלטון, חמישה תפקידי שרים ורבע מ-300 המושבים במועצה המחוקקת הזמנית יחולקו ביניהם
בנוסף לכך, אמר, המורדים יקבלו גם 40% מהתפקידים בממשלים המחוזיים שלהם, שיקבלו 40% מההכנסות המקומיות. שר ההסברה הוסיף כי תוקם קרן חדשה שתשקיע 750 מיליון דולר במשך עשור במחוזות העניים בדרום המדינה ובמערבה.
הסכסוך בדארפור החל ב-2003 אחרי שמורדים התקוממו נגד השלטון המרכזי. בתגובה, כוחות המשטר נקטו אסטרטגיה של אדמה חרוכה, בסיוע של מיליציות ערביות, ויחד הם ביצעו טיהור אתני ומעשי אלימות מינית נרחבים. בשיר, שעלה לשלטון בהפיכה צבאית ב-1989, מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בגין פשעים נגד האנושות. לאחרונה אמר ראש ממשלת סדואן כי חרטום עשויה להסכים להסגיר את בשיר.
מומחים אמרו כי ההסכם הוא משמעותי מאוד, אך אמרו כי נותרו פערים גדולים. יונאס הורנר, מומחה לסודאן במכון המחקר "קבוצת המשברים הבינלאומיים", תיאר אותו כ"צעד משמעותי מאוד בהתקדמות במעבר של סודאן", אך הדגיש כי ההסכם רחוק מלהיות שלם וכי נותרו מכשולים משמעותיים.
בקהילה הבינלאומית בירכו. "זהו צעד חשוב בהשבת הביטחון, הכבוד וחהפיתוח לאוכלוסיות שבאזורי הסכסוך והשוליים בסודאן", מסרו ארצות הברית, בריטניה ונורבגיה בהצהרה משותפת. "אנחנו מאמינים כי אחרי ההסכם יש צורך במאמצים להשג שלום ופיוס מקומיים באזורי הסכסוך".