"לעשרות מורים ותלמידים שלי אין אמצעים ללמידה מרחוק, מנסים לגייס תרומות"

שנת הלימודים הקרובה תתנהל תחת שגרת הקורונה. המתווה שגיבש משרד החינוך "לומדים בביטחון" יעמוד למבחן, אולם הדרג המקצועי ואנשי הוראה בשטח מתריעים כבר עתה על בעיות רבות שיקשו על הפעילות השוטפת. מי שישלם בסופו של דבר את המחיר הם לא רק המורים, אלא גם התלמידים וההורים.

לקראת 1 בספטמבר, שוחחנו עם מנהלי בתי ספר תיכון, חטיבת ביניים ויסודי על הבעיות המרכזיות שעומדות על הפרק. בין היתר, שאלנו אותם על המחסור בכיתות, היעדר ציוד קצה המקשה על למידה מרחוק, ועל הפערים בין הוראות המטה לשטח. כתבה שנייה בסדרה.

שם המנהלת: בת חן פלד כהן
שם בית הספר: חטיבת הביניים אשל הנשיא
מתי הוקם: 1952
מספר תלמידים: 1,200

פלד כהן היא מנהלת בית הספר אשל הנשיא שבתוך כפר הנוער שבנגב, זאת השנה החמישית. בעבר ניהלה בית ספר בקריית גת, שם עבדה כ-31 שנים מאז שהחלה כמורה חיילת. אל בית הספר מגיעים תלמידים מלהבים, מועצה אזורית לכיש, ילדי פנימייה מהפריפריה הקרובה, מושבי הסביבה, אופקים, נתיבות, שדרות ובאר שבע. היא אימא לשלושה ילדים.

"אין ספק שהמשבר הציף בעיות ואתגרים שלא התמודדנו איתם קודם, האתגר הגדול ביותר למנהלים הוא לעבוד בתנאי אי ודאות ומול הנחיות סותרות בין משרד הבריאות ומשרד החינוך, שלא היו מסונכרנים עד הסוף. לשמחתי, במנהל החינוך ההתיישבותי הגיעו למסקנה שצריך לתת אוטונומיה למנהלים בתוך המתווה הכללי של משרד החינוך.

יש הרבה מורכבויות שצריך לתת עליהן את הדעת, כל מיני סוגים ומודלים שלא מתמודדים איתם בבתי הספר הרגילים העירוניים. לנו אמרו שיש מתווה כללי, וכל בית ספר יעשה לעצמו את ההתאמות שלו".

"אנחנו מקבלים גיבוי לכל החלטה שהיא ברמת הסבירות, ותמיכה מלאה כדי לאפשר למנהלים להתקדם ולעשות את העבודה בצורה שוטפת. אף מטה לא יכול לתת תשובות לכל מודל קיים בבית הספר, אי אפשר לתת הנחיות שמדויקות לכל בית ספר בארץ. זה מאוד תלוי במפקחים ומנהלי המחוזות, אם הם יודעים לבוא ולהגיד 'יש הנחיות, אבל מפה והלאה תרוצו בהתאם למצב האישי שלכם'. מי שהצליח להתמודד במשבר הזה הם בתי ספר שהיה להם חוסן ארגוני, המציאות השתנתה ואין זמן לשאול למה, פשוט מתמודדים".

"הפערים הגדולים היו בהנחיות על הקפסולות, הם שיגעו אותנו. אחרי זה החליטו לפתוח את הקפסולות והבינו שאי אפשר ליצור מבנה קבוע בחטיבות העליונות. הילדים לומדים בכל מיני קבוצות, יש מקצועות בחירה בנפרד, גם אנגלית ומתמטיקה, ובסוף זה הובן. משרד הבריאות נתן הוראות דרקוניות, ואנחנו היינו צריכים לפשט אותן.

עניין התקצוב עדיין לא ברור לנו, אמרו לנו המנהלים לבנות תקציב לבית הספר על סמך השנה שעברה, אבל זה ברור שנצטרך תוספת תקציבית, זאת לא שנת לימודים רגילה. המשרד פועל במצב שבו אין תקציב מדינה, ולכן הוא לא יכול להוסיף תקציבים שלא אושרו בחוק, ועכשיו אנחנו צריכים בצורה יצירתית לתמרן ככל שנדרש".

"בכל מתווה יהיו קבוצות שיפגעו, המתווה צריך להיות גמיש כדי שנוכל כמה שפחות לפגוע בקבוצות תלמידים ולבנות את הדברים לפי רמת קושי, כשהתלמידים שהכי קשה להם יקבלו הרבה יותר ואלו שפחות קשה להם יקבלו פחות, כי יש להם יכולת להתמודד גם לבד. אנחנו במצב שמצריך ערבות הדדית וקהילתיות, והמיקוד צריך להיות אצל מי שיותר קשה לו. אין ברירה, נכון שבעולם אוטופי כולם צריכים לקבל בצורה שוויונית, אבל אנחנו במצב של מלחמת עולם שלישית".

"אין לנו כרגע תוספת תקציב, לא יכול להיות תקציב, כי אין תקציב מדינה. אף מוסד ממשלתי לא יכול לתת תוספת תקציב בשנה הנוכחית, מישהו חושב שזה טוב? גם שר החינוך כבול".

"היינו צריכים לקבל את המתווה לפני ה-16 בחודש ולהיות ערוכים אליו. נכון, העבודה על המתווה נעשתה תחת לחץ של זמן, אבל אנחנו היינו צריכים להיות מעודכנים עליו עוד קודם. הייתי מבקשת סיוע בנושא כוח אדם, תומכי הוראה לחטיבות הביניים, סטודנטים להוראה בחינוך, שייכנסו לבית הספר ויעזרו בהוראה ובתרגולים לקבוצות חלשות, כדי שהעבודה המעשית תהיה כמה שיותר בבית הספר".

"זה היה גם נותן להם להכיר את המערכות מבפנים, וגם מאפשר ליותר תלמידים להיות בקשר עם כמה שיותר מבוגרים. נכון שזה ידרוש מהמורים גמישות, ויצריך עבודה עם מתרגלים צמודים כדי שיהיה מי שיעזור להם וייתן להם הכנסה, אבל הייתי שמחה אם אחרי החגים היה לנו מאגר של אנשים שאפשר להיעזר בהם.

לצערי גיוס כוח האדם הוא לבתי הספר היסודיים בלבד, הייתי רוצה שיגייסו כמה שיותר סטודנטים כדי שיוכלו לעבוד גם בחטיבות הביניים והתיכונים, כדי שכמה שיותר ילדים יוכלו לבוא לבית הספר לאורך השנה".

"ההורים מאוד מודאגים, במיוחד ההורים של שכבת ז'. אלו שהילדים שלהם מכיתה ו' כמעט ולא למדו עד אמצע השנה. אנחנו באמת שוברים את הראש איך אנחנו מביאים אותם למצב של תפקוד וסדר, כי החוסן של הילדים הוא קריטי במצב הזה. הם ילדים מאוד צעירים, הם באים לבית ספר חדש, מסגרת חדשה, שונה לגמרי ממה שהם מכירים. זה לא פשוט להם בכלל, ואנחנו עדיין מנסים למצוא את הפתרונות המדויקים, ההורים באמת מודאגים".

"המורים בלחץ כי הם צריכים הרבה שעות השלמה והדרכה בנושא הלמידה המקוונת, שהם לא באמת ערוכים אליה. זום זה לא חזות הכול, אי אפשר ללמד שמונה שעות בזום, צריך לבנות מערכי שיעור שהם מבוססים על למידה אחרת. לשם כך דרשנו מהמורים לצאת להשתלמויות, לרכוש את הכלים ולבנות את הדברים במהלך החופשה כך שיהיה להם פשוט במהלך השנה. הם צריכים לשנות את מבנה ההערכה של התלמידים, איך בונים הערכה שהיא מהימנה ותקפה בתוך מערך לימודים היברידי.

הילדים מאוד רוצים לחזור לבית הספר, החופש הזה היה יותר מדי גדול בשבילם ולא עשה להם טוב. הם זקוקים לחברת הילדים, הם צמאים לקשר והם רוצים לחזור לבית הספר. הם מתגעגעים ולא פשוט להם, לילדים לא כיף בבית".

"לא, אבל אני מבינה את זה כי הם לא יכולים לנהל שיח עם כל המנהלים במדינת ישראל. האנשים במטה משרד החינוך יצאו לשטח, דיברו עם מנהלים בחטיבות הביניים, התייעצו ולקחו חלק מהערכות של המנהלים למתווים. אני לא מצפה שעל כל דבר יתייעצו עם כולם, בסופו של דבר העובדה שהמנהל ההתיישבותי והמפקחת שלי אמרו לי 'את יודעת מה הכי נכון לבית הספר שלך, יש מתווה כללי ובתוך המסגרת הזאת תעשי מה שמתאים', נתן לי את האפשרות ליצירתיות ולקיחת אחריות".

"כרגע אנחנו לא רואים את זה באופן ישיר, אנחנו עדיין לא חשופים למקרים כאלה, למעט סיפורים אקוטיים. עדיין לא חשופים למה שקורה בבתים, אבל אני מאמינה שלקראת תחילת השנה כשיגיעו תשלומי ההורים, ניחשף למצבים בעייתיים יותר מאשר בשנים קודמות. יהיו מצוקות של תלמידים שנצטרך לתת עליהם את הדעת וגם מורים, יש מורים שבן הזוג או בת הזוג שלהם לא עובדים, המשכורת של המורים לא גבוהה ואנשים נמצאים בלחץ".

"אתגר התקשוב עדיין רחוק ממצב של הפעלה מיטבית, אם זה בהכשרה של המורים שלא בקיאים ומיומנים בלמידה מקוונת. צריך להשקיע בזה המון. נכון להיום, חסרים אמצעי קצה ל-25 מורים בבית הספר שלי, ול-30 תלמידים. אנחנו מנסים לגייס תרומות, לגייס תקציבים, כדי לרכוש ציוד קצה גם למורים. כל מורה חייב לקבל ציוד קצה, במיוחד כשמבקשים ממורים לעבוד מהבית.

משרד החינוך צריך להתארגן על זה כמה שיותר מהר, לשחרר רגולציה בכל מה שקשור למכרזים למחשבים. אם הייתי יכולה לתת תוספת בשכר לכל מורה, כדי שיקנה מחשב במקום לקנות את המחשבים זה גם היה עולה הרבה פחות כסף למדינה, וגם היה משחרר רגולציות ופותר בעיות".

"נושא הלמידה מרחוק עדיין לא מעוגן בחוזר מנכ"ל, מה שמשאיר שטח אפור להרבה מהתלמידים להתנהל לפי ראות עיניהם במצב של למידה מרחוק. אין מספיק חוקים לנושא הזה, אין חוק שמחייב ילד לשבת בשמונה ורבע לשיעור, הוא יכול להגיד שהוא מתבייש בבית שלו, לפתוח את הזום בלי מסך ולהמשיך לישון. צריך לעשות תקנון ברור ומחייב. תלמידים צריכים את החובה לשבת וללמוד, זה לא נתון לבחירתם".

"השנה הקרובה תהיה מורכבת. המצבים שבהם אנשים יוצאים ונכנסים מבידודים וגם המעברים בין בית ספר בבידוד כולל או שחלקים גדולים ממנו בבידוד. גם השילוב בין הוראה מקוונת להוראה בתוך בית הספר מהווה אתגר. אני יכולה לקבוע לוח מבחנים ופעילויות, ופתאום יש 15 ילדים חולים וכל מה שתכננתי מבוטל. נדרשת המון גמישות תפעולית מהמורים, אני מקווה שנצליח להיות במצב שבערב אני מודיעה שבית הספר סגור ובבוקר הם יודעים שהם נכנסים ללמידה מרחוק.

אתגר נוסף הוא טיפול בחוסן הרגשי של הילדים שימצאו את עצמם לאורך השנה בבית ופחות בלימודים. הילדים במקום לא טוב מבחינה רגשית, אני מדברת בהכללה מאוד גסה, זה משהו שנצטרך להמציא את הגלגל מחדש בגללו. הילדים צריכים חברים, הם צריכים לפגוש אנשים, הם בגיל ההתבגרות, זה לא רק למידה. בית הספר הוא מוסד חשוב להקניית שכל, אבל הוא גם מקום חברתי ונצטרך לתת את הדעת על זה".