מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בחן כיצד למידה באמצעות רובוטים חברתיים יכולה להביא לזינוק בהישגי תלמידים בגילאי חמש ושש בלימודי עברית. המחקר, שנעשה בצל משבר הקורונה, מצא כי לאחר כמה שיעורים שהעביר הרובוט נרשם זינוק משמעותי בהישגי התלמידים - מ-20% ל-70% הצלחה.
הניסוי כלל כ-50 ילדים בגילאי חמש עד תשע, שלמדו לזהות שורשי פעלים ושמות עצם. ממצאי המחקר הראו כי לאחר כמה שיעורים קצרים, נרשמה עלייה בהישגי התלמידים: מ-1.9 תשובות נכונות מתוך עשר שאלות לפני הניסוי ל-7.07 בממוצע לאחר הניסוי. עוד עלה מהמחקר כי על אף שילדים בני חמש ושש הגיעו לניסוי עם ידע מועט יחסית לבני שבע עד תשע, במהלך הלמידה הם השתפרו והגיעו להישגים דומים לאלו של הילדים הבוגרים יותר.
בשלב הראשון של המחקר נבדק הידע המקדמי של הילדים, המבוסס על מה שלמדו במערכת החינוך. החוקרים מצאו כי הילדים הפגינו יכולת מועטה בזיהוי פעיל של שורשים. הניסוי נערך במשך שלושה שבועות, ובמסגרתו השתתפו הילדים בשלושה עד חמישה שיעורים בני 15-7 דקות, ובהם לימד אותם הרובוט לזהות שורשים של פעלים ושמות, כמו התגלגלנו, התנהג, מחשב, מזרקה, מנעול, תלבושת ועוד. באמצעות סדרה של שאלות ותשובות, וכן הצגה של מילים ושורשיהן בנעימה קבועה, פיתחו הילדים את המיומנות לחלץ את השורש מהמילה.
הרובוט שיתף את הילדים בפעילויות שונות וביקש תוך כדי הפעילות לזהות את השורשים הרלוונטיים. כך למשל ביקש הרובוט מהילדים לקפוץ בחדר ולצעוק את השורש של הפועל "לקפוץ", או לחייך - ולומר את השורש של הפועל "לחייך". לאחר מכן אמר הרובוט בעצמו את התשובה הנכונה, ושיבח את הילדים על השתתפותם.
תוצאות מעניינות נרשמו גם בניתוח הקשר בין הגיל להישגים. בקרב הילדים הגדולים נרשם שיפור משמעותי, אך הפתעה נרשמה בקרב הצעירים: במהלך הלמידה הם השתפרו יותר והגיעו להישגים דומים לאלו של גדולים במבדק המסיים.
את המחקר ערכו ד"ר גורן גורדון מהמעבדה לסקרנות במחלקה להנדסת תעשייה וד"ר עינת גונן מהחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב. הרובוט תוכנן על ידי הדוקטורנט עומר גבירצמן והודפס במדפסת תלת ממד במעבדת הסקרנות. המחקר צפוי להתפרסם בקרוב גם בכתב העת International Journal of Social Robotics.
ד"ר גורדון הסביר כי במעבדת הסקרנות שלו שוקדים על פיתוח רובוטים חברתיים למטרות חינוך והוראה, כך שאפשר יהיה ללמד תכנים לימודיים באופן חווייתי ומהנה בעלות נמוכה. אחד הרובוטים, פטריק, שפותח במעבדה ואף הודפס בה, הותאם לשיטת הלימוד שפיתחה ד"ר גונן, המתבססת על הקניית מודעות מורפולוגית אקטיבית לזיהוי שורשים בגיל הילדות.
ד"ר גונן שפיתחה את שיטת הלימוד הסבירה כי "על רקע משבר הקורונה, שבו נדרשת מערכת החינוך לפתרונות יצירתיים, אין כל ספק שלימוד באמצעות רובוטים יכול לסייע להתארגנות במוסדות החינוך". לדבריה, "מתוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות, ניתן ללמד כך קבוצות קטנות בצורה חווייתית, וגם ללמד תכנים חדשניים. הרובוטים מנגישים חומרים מתוחכמים גם לילדים צעירים מאוד ובאופן משחקי ומהנה, ששומר על הקשר עם קבוצת העמיתים".
"הרובוטים מאפשרים הבנה עמוקה יותר של החומר"
ד"ר גונן הוסיפה כי "בתחום הוראת השפה הרובוטים מאפשרים הבנה עמוקה יותר של החומר, שכן בניגוד להוראה המקובלת, הנשענת על חילוץ שורש מתמונת המילה הכתובה על ידי מחיקת אותיות מיותרות, הוראת הרובוטים כולה נעשית בעל פה".
ד"ר גורדון טען כי רובוטים חברתיים יכולים להיות עוזרי הוראה בכל מערכת החינוך, בקרב הגילאים הצעירים וגם בקרב תלמידי תיכון. "הרובוטים יכולים ללמד בצורה אפקטיבית את התוכן בהקשרים שונים, בהוראה פרטנית, בקבוצות או מול כיתה שלמה", הסביר.
"בתחום השפה, ניתן בעזרת הרובוטים החברתיים לקרב את הילדים לשפה, לייצר חוויית הצלחה ולנצל את חלון ההזדמנויות להציב רף גבוה לילדים בעודם צעירים, כך שתיווצר תשתית קוגניטיבית להעמקה בגיל בוגר". ד"ר גורדון הוסיף כי "המורים הם, כמובן, הבסיס לכל הוראה בכיתה, אך הרובוטים עשויים להעשיר מאוד את חוויית ההוראה וללמד אף תכנים שברגיל אינם נלמדים".