מה אנחנו צריכים לדעת על המשבר בבלארוס

ההפגנות בבלארוס, הנמשכות מאז הבחירות לנשיאות ביום ראשון שעבר, מסרבות לגווע והלחץ על השליט הוותיק אלכסנדר לוקשנקו לפרוש אחרי יותר מרבע מאה בשלטון הולך וגדל ככל שעוברות השעות. הנה מה שאנחנו יודעים על המשבר הגדול ביותר שעוברת הרפובליקה הסובייטית לשעבר, מאז קיבלה את עצמאותה עם התפרקות ברית המועצות ב-1991.

מה השורה התחתונה? לוקשנקו, שמנהיג את בלארוס מאז 1994, הכריז על ניצחון בבחירות ביום ראשון שעבר בפער עצום - 80% לעומת כ-10% של יריבתו סבטלנה טיחנובסקאיה, מורה לשעבר שנכנסה למרוץ רק אחרי שבעלה, בלוגר אנטי-ממשלתי, נכלא.

היא טוענת לניצחון, אך נאלצה להימלט לליטא השכנה בלחץ המשטר. משם היא מעודדת את הפגנות הענק, שמהוות את האתגר הגדול ביותר לשלטונו של מי שמכונה "הדיקטטור האחרון של אירופה".

מה המצב במדינה? בכל יום מצטרפים עוד מגזרים למחאה חסרת התקדים נגד השלטון, הכוללת גם שביתות נרחבות. בימים הראשונים הפעילו כוחות הביטחון יד קשה נגד המפגינים, לפחות שניים מהם נהרגו ועוד אלפים נעצרו.

עם זאת, אחרי שהאלימות הקשה, שכוללת לפי עדויות גם עינויים קשים, רק הזינה את הזעם על לוקשנקו, החלו לנזוח את הנשיא חלק מהמגזרים החיוניים שעליהם נשען לאורך שלטונו - פועלים, שוטרים וחיילים. לוקשנקו ניסה להמעיט בכובד משקלם בימים הראשונים למחאה, אך מספרי המפגינים הולכים ותופחים.

כיצד הגיבו בעולם? בעלי בריתו של נשיא בלארוס, בראשם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וכן מנהיגי מדינות לא דמוקרטיות נוספות בעולם מיהרו לברך אותו על "ניצחונו" בשבוע שעבר, אך באיחוד האירופי מגבשים סנקציות על בכירים במדינה. באירופה דורשים ממינסק לקיים בחירות חדשות, בפיקוח משקיפים זרים, אך לוקשנקו אמר שזה יקרה "רק אם יהרגו אותו". ואולם, הוא כבר מראה סימני פשרה והציע לקיים משאל עם על חוקה חדשה שתחלק את סמכויותיו.

מה יקרה הלאה? עיקר העיניים נשואות לרוסיה, שאם תעמוד מנגד, ימיו של לוקשנקו ככל הנראה יהיו ספורים. הקרמלין מסר כי פוטין הבטיח לסייע צבאית ללוקשנקו אם יידרש לכך, בהתאם לברית הצבאית בין שתי המדינות.

באירופה הזהירו את רוסיה לבל תתערב, אך רוסיה רואה בבלארוס אזור חיץ אסטרטגי בינה לבין ברית נאט"ו והיא התבטאה בעבר נגד "מהפכות צבעוניות" ברפובליקות הסובייטיות לשעבר. כל התערבות צבאית ישירה מצד רוסיה, עשויה להגביר את הסנקציות המערביות המוטלות עליה מאז סיפוח חצי האי קרים מאוקראינה ב-2014 בעקבות נפילת הנשיא הפרו-רוסי.