ועדת הקורונה התכנסה היום (שני) לדיון מעקב אחרי המתווה לפתיחת השמיים ולחזרת עולם התעופה לשגרת קורונה. במוקד הדיון ייבחן מודל בדיקות הקורונה לנכנסים לישראל וליוצאים ממנה, במדינות המוצא והיעד השונות ובנמל התעופה בן גוריון.
בסיכום הדיון מתחה ביקורת יו"ר הוועדה, יפעת שאשא ביטון, נגד משרד הבריאות והמל"ל. היא טענה שהמתווה בכללותו לא נחשף בוועדה, אף שהממשלה הצהירה כי תאריך היעד לפתיחת השמיים הוא 16 באוגוסט. "אם הסיפור הוא שבעצם אין מתווה, אין נתונים, אין תשובות לכל מה ששאלנו - זה חמור לא פחות", אמרה.
"אנחנו נקיים דיון ביום שני הבא. נדרוש את הנתונים לגבי הנכנסים לישראל, כמה מהמבודדים בהם היו מאומתים כחולים. איפה עומד המכרז ומתי הוא נסגר, מי המדינות שאפשר להיכנס אליהן - את כל זה נדרוש לשבוע הבא", הוסיפה יו"ר הוועדה.
מטרת המערך שנדון בוועדה היא להנפיק מעין "דרכון רפואי", שיאפשר לנוסעים מישראל להיכנס למדינות הדורשות בדיקה מקדימה כתנאי לכניסה, כמו גם כניסה של נוסעים לישראל ממדינות ששיעור התחלואה בהן גבוה.
כפי שפורסם בוואלה! NEWS, רשות שדות התעופה מתכננת להפעיל מתחם דרייב אין לבדיקות שייערכו 72 שעות טרום היציאה לחו"ל. מתחמים אלו יופעלו על ידי צוותים עם ציוד שיגיע לישראל מחו"ל, ולא יגרע מהמשאבים הנדרשים לעריכת בדיקות ברחבי הארץ. מתחמים אלו יפעלו בשילוב עם מעבדות מקבילות בחו"ל, שיספקו "סגירת מעגל": שתי בדיקות סמוכות בזמנים, כדי לשלול את נשיאת הנגיף אצל הנוסעים.
על פי נייר העמדה של חברת הביטוח הבינלאומית "דייווידשילד", המערך יוקם לפי שיטת העבודה הבאה: היוצאים מישראל ירשמו באופן מקוון או טלפוני לתהליך, ייבדקו במתחם הייעודי וישהו בבידוד עד למועד הטיסה. אם תתקבל תוצאה שלילית, יקבל הנוסע אישור כניסה לטרמינל. אולם, אם תוצאת הבדיקה תהיה חיובית, היא תדווח למשרד הבריאות ובעקבותיה הנוסע יישאר בבידוד. ללא אישור, הנוסע לא יוכל לצאת מהארץ, והבקרה על כך תהיה בנתב"ג.
לפי לוחות הזמנים של פרסום המכרז של משרד התחבורה ורשות שדות התעופה, אותם מתחמי בדיקה אינם צפויים להתחיל לפעול לפני המחצית השנייה של אוקטובר 2020. בין המדינות בהן נערכת בדיקת קורונה בשדה נמנות בין היתר המדינות הבאות: באירופה - גרמניה, אוסטריה, צרפת, טורקיה, דנמרק, רוסיה, יוון, צ'כיה, פינלנד ואיסלנד; באמריקה - הוואי, אלסקה ובאיי בהאמא; באסיה - הונג קונג, תאילנד, טייוואן, קוריאה הדרומית, סין וירדן.
בכניסה לישראל, בכפוף לאישור משרד הבריאות, ימולא טופס כניסה מקוון ויותקן בטלפון הנייד יישום ניטור ומעקב אחר הנבדק. כמו כן, על הנוסעים הנכנסים להציג אישור בדיקה בתוקף בנקודות מעבר ובידוק, להירשם לבדיקה ולהצהיר על שהייה בבידוד עד קבלת התוצאות: תוצאה שלילית תאפשר להם יציאה מהבידוד, ותוצאה חיובית תשאיר אותם בו.
בין מדינות ירוקות ואדומות
בענף התיירות יש הדוגלים בביטול ההבחנה הקיימת בין מדינות "ירוקות" ל"אדומות". בנייר עמדה שהגיש מטה עתיד התיירות לוועדת הקורונה, זו הנקודה הראשונה מבין שורת הצעות, שהמטה רואה כהכרחיות להשבת הפעילות האווירית לסדרה.
על פי הנתונים שבידי עו"ד דוד שפרכר, שהציג את נייר העמדה בשם המטה, המדיניות של צביעת המדינות אחראית לעצירה הכמעט מוחלטת של המכירות בתחום התיירות בבלגיה וצרפת. לדבריו, העובדה שסיווג המדינה לפי צבע משתנה מיום ליום מייצר אי-ודאות בקרב הנוסעים בנוגע לביטחונם במדינה שצבעה והגדרתה עשויים להשתנות בזמן השהות בה ולכפות עליהם בידוד וחזרה למדינת המוצא.
המטה לעתיד התיירות מסתייג בנייר העמדה מהמתווה שהוצג במכרז רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה לפיו על הנוסעים להגיע לשדה לערוך בדיקה 72 שעות טרום הטיסה, וממליצים על שימוש במערך הבדיקות של קופות החולים מכבי וכללית ובית החולים הדסה, למרות העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. אולם, משרד הבריאות מתנגד לכך, ואף התנה כל מתווה בדיקות בכך שצוותי הבדיקות, המטושים והחומרים הכימיים ייובאו לישראל, על מנת שלא לגרוע מיכולת הבדיקות לאזרחים בארץ.
מטבע הדברים, בין הארגונים המייצגים את ענף התיירות הנכנסת, ישנה הסכמה מקיר לקיר על הצורך לפתוח את שערי המדינה לתיירים נכנסים. מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, יוסי פתאל, סיפר כי בענף אף הציעו לערוך לתיירים נכנסים שלוש בדיקות ולא שתיים.
"במסגרת המתווה המפורט הצענו לקבל רק תיירים שעברו בדיקת קורונה 72 שעות טרם הגעתם ארצה, לבצע להם בדיקה נוספת עם הגעתם ארצה ואחת נוספת בזמן סיורם ובתחום הזמן של 72 שעות טרם שובם לארצם", סיפר פתאל.
להערכת העוסקים בענף, מערך כזה עשוי להפחית את הסיכון באופן משמעותי. על ידי כך הם מתכוונים גם לבטל את ההפרדה בין מדינות "ירוקות" ל"אדומות", מצב שיאפשר לדבריהם למדינת ישראל להציג מדיניות חוץ אחידה, ללא הכרזה שאינה מקבלת אזרחים ממדינות ידידות, ארצות הברית למשל (המובילה בכניסת תיירים לישראל - ק.כ). "צר לי לומר, אבל המדיניות המתוכננת של משרד הבריאות ליציאה וחזרה ממדינות 'ירוקות' ללא צורך בבדיקות אינה מבטיחה סיכון נמוך", אמר פתאל.
מי שמסתייגים מלוח הזמנים המהיר היא ההסתדרות הרפואית בישראל, שהתריעה על "הסכנה הפוטנציאלית לבריאות הציבור אם 'פותחים את השמיים' ללא הפעלת כל הצעדים הנחוצים להפחית למינימום את פוטנציאל ההדבקה בנגיף הקורונה". בין צעדים אלו ציינו בהסתדרות את פרסום "התו הכחול" שבו יפורטו אמצעי הבטיחות הננקטים בשדה ובטיסה, ואת הקמתה של יחידה אפידמיולוגית ייעודית בתך נתב"ג, שתרכז את נתוני התחלואה בקרב היוצאים והנכנסים.
בהסתדרות הסכימו כי מערך בדיקות יכול לסייע בהפחתת הסיכון להגעת נוסעים חולים לשדה התעופה, אך הדגישו כי הבדיקות אינן יכולות לתת מענה מוחלט. "חשוב שהציבור וקובעי המדיניות יידעו כי תשובה שלילית בבדיקת PCR לנגיף הקורונה אינה הוכחה חותכת שבן אדם לא נדבק", אמרו.
"בצד תמיכתנו האיתנה ב'פתיחת השמיים', חשוב להדגיש כי אין זה מספיק להחליט על תאריך יעד, אלא יש צורך במקביל לנקוט בפעולות שיטתיות לצמצום הסיכון כך שתתאפשר פתיחת שדה התעופה לטווח ארוך ובכל רמת תחלואה", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל.