משתתפי ההפגנות שנערכות לאחרונה בתל אביב ומול מעונו של ראש הממשלה בירושלים הבחינו ודאי בכוחות המשטרה הרבים שנפרסים במקום כדי לאבטח את האירוע. בין אותם כוחות נמנית יחידת פרשי המשטרה, הפועלת במהלך הפרות סדר ואירועים המוניים שיוצאים מכלל שליטה.
הפרשים והסוסים מאומנים לפעול בתוך קהל גדול של אזרחים - ולהתמודד עם התפרעויות. "בטבע, סוס הוא חיה פחדנית מטבעה, וכדאי להתאים אותו לפעילות המבצעית המשטרתית, אנחנו מעבירים אותם תהליך הכשרה של יותר משנה", מספר סנ"צ דודו אבוחצירה, ראש מדור מפעילי בעלי חיים במשטרה. "אנחנו מדמים להם הפגנות המוניות עם תופים וזמבורות כך כשהם מגיעים לשטח הם כבר מכירים את הקולות והמראות ופחות מתרגשים ממה שמתרחש מסביבם".
סנ"צ אבוחצירה תיאר את היתרון של כוח הפרשים באירועים אליו הוא נקרא. "מערך הפרשים עבר בירושה למשטרת ישראל מהמשטרה הבריטית. בכל המשטרות הנאורות בעולם תראה יחידות פרשים. הרעיון הוא לבוא עם כוח ועוצמה. ברגע שאזרחים רואים את העוצמות האלה, אנשים פחות מתפרעים. המטרה העיקרית היא להרתיע והשימוש בפרשים חוסך במגע ישיר בין המשטרה לאזרח", הסביר.
בתשובה לשאלה האם נתקל במקרים של ניסיון תקיפה של הסוסים המשטרתיים, סיפר כי "היה מקרה לאחרונה בירושלים שמפגין הגיע עם דגל אדום לפגוע בפרשים ובסוסים. הוא כיסה את עיניו של הסוס עם הדגל ועם מוט הוא פגע באחד הפרשים. מלבד זה, כמעט ואין אירועים חריגים בהקשר זה, ולכן הפרשים זה אחד האמצעים החזקים לפיזור הפגנות ושמירה על הסדר הציבורי".
"סוס מבצעי זה סוס שלא בועט בשום מצב, הם עוברים מבחנים מדוקדקים. אנחנו נותנים להם סביבת מחיה שקטה כמו בטבע כדי שיהיו רגועים ודואגים שישחררו אנרגיות ויגיעו להפגנות שלווים לחלוטין", המשיך אבוחצירה. "הסוס היא חיית עדר ולכן אתה רואה אותם תמיד עומדים ביחד אחד ליד השני בהפגנות".
"לא לוקחים שום סיכון"
אבל לא רק בהפגנות. גם במשחקי כדורגל ניתן למצוא את יחידת הפרשים. "אנחנו נמצאים בכל מקום שעלולה להתפתח בו הפרת סדר. ולמרות הכול מדובר בחיה. הפרש מרגיש את הסוס שלו, אם אנחנו חשים שאחד הסוסים טיפה לא רגוע, אנחנו מוציאים אותו מיד מהפעילות, לא לוקחים שום סיכון", הדגיש סנ"צ אבוחצירה. מלבד אותם אירועים אלימים, הסוסים מסייעים גם בפעילות ביטחון שוטף ובחיפוש נעדרים.
השימוש בסוסים על ידי כוח הפרשים נעשה לפי ההתפתחות וההנחיות של מפקד האירוע. הפרשים מאומנים לפעול על פי שני שלבים מרכזיים. תחילה, ניצבים הפרשים במרחק אל מול הקהל במטרה להרתיעו. ברגע שהפרת הסדר הופכת להיות משמעותית, ויוצאת משליטה, אז הפרשים מתקרבים יותר אל המפגינים. סנ"צ אבוחצירה מסביר כי לא תתבצע דהירה עם הסוסים אל תוך ההמון. "לא תראה פרשים דוהרים בהפגנות שבהם אזרחים שוכבים על הכביש. אנחנו לא נעשה דבר כזה. בדרך כלל מפגינים נרתעים וזזים לאחור".
הסוסים מגיעים למשטרה כשהם בני שלוש ועוברים תהליך הכשרה משטרתי שנמשך שנה. "כשהסוס מתקרב לגיל 20 במשטרה מוציאים אותו לפנסיה כדי שיקבל עדנה. בסך הכול זה כמו שוטר ששירת שנים במשטרת ישראל. אנחנו מוציאים קול קורא לעמותות וארגונים ללא כוונות רווח, בדרך כלל חוות טיפוליות, וקוראים להם לאמץ את הסוסים. אנחנו רוצים שמעבר לעובדה שניתן לסוסים שלנו את המנוחה שמגיעה להם, שנחזיר טוב לקהילה ולאזרחים באמצעות הסוסים האלה שיסייעו לבני אדם ברכיבה טיפולית", אמר.
במשטרה יש כיום 70 פרשים ו-70 סוסים שפזורים במחוזות השונים ברחבי הארץ. רפ"ק עמית חובב, קצין פרשים ארצי, תיאר בשיחה עם וואלה! NEWS את העבודה בשטח עם הסוס. "הקשר שהפרש מפתח לסוס הוא אבסולוטי. די דומה למה שאנשים מרגישים עם כלבים - שותף ואיש צוות שיוצא איתך למשימה שלעיתים יכולה להיות מאתגרת. הדבר הכי חשוב זה הביטחון שהפרש משרה על הסוס", הסביר.
"הסוסים יודעים לחוש את הפרש, היו לי סוסים שהיו יודעים להרגיע את הפרשים. יש יחסי גומלין מדהימים. כשאתה יושב על הסוס, שהמשקל הממוצע שלו הוא לפחות 700 קילו, אתה חייב לדעת לשלוט עליו. ככל שאתה שקט נפשית בזמן שאתה על הסוס, בשפת הגוף ובנוחות של הישיבה שלך עליו, ככה גם הוא שקט ואין שום סכנה. ברגע שאנחנו מזהים אצל אחד הסוסים חריגה, קטנה ככה שתהיה, אנחנו מיד מוציאים אותו מהפעילות. המטרה שלנו היא להרתיע וזה לרוב עובד, זה חוסך הרבה תמונות של עימותים בין שוטרים למפגינים ומהווה כלי יעיל. כשאתה יושב על הסוס בגובה, אתה גם רואה טוב יותר מה קורה בשטח ומי האנשים שנמצאים בהפגנה", תיאר רפ"ק חובב.