200 מיליון דולר ותקווה אחת גדולה: המסע של איחוד האמירויות למאדים

ב-14 ביולי נפתח חלון הזדמנויות של חודש לשיגור גשושית המחקר של האמירויות "אל-אמל", התקווה בעברית, אל כוכב הלכת האדום. הרבה לפני ההגעה אליו, הפרויקט השאפתני שהחל ב-2014 מסומן כנקודת מפנה, ומהווה צעד קטן נוסף בחקר החלל וצעד גדול להתפתחות האמירויות

אתר רשמי

(בווידאו: עמראן שראף, מנהל פרויקט גשושית המחקר "התקווה" של איחוד האמירויות)

בחודשים הקרובים עיניהם של תושבי מדינה קטנה במזרח התיכון ושל עוד רבים בעולם יעקבו אחר גשושית קטנה, בתקווה לראות חלום שמתגשם. איחוד האמירויות הערביות, פדרציה של שבע אמירויות ובה קרוב ל-10 מיליון תושבים, כבר שיגרה בעבר לוויינים לחלל ומתהדרת באסטרונאוט שנשלח לתחנת החלל הבינלאומית, אולם עתה היא מובילה פרויקט, שהצלחתו תציב אותה בחזית העולמית של חקר החלל - הטסת גשושית מחקר למאדים, שתספק מידע על אקלימו והאטמוספירה שלו.

"אל-אמל", התקווה בעברית, הוא שמה של הגשושית. לאוזניים ישראליות רגישות השם מזכיר את ארגון הטרור שפעל בעבר בדרום לבנון, אולם עבור מיליוני מדענים ברחבי העולם זהו פרויקט שהצלחתו עשויה להיות פורצת דרך. זאת בהנחה שהגשושית תגיע ליעדה בשלום, ותתחיל לספק מידע כחודשיים לאחר שתתחיל להקיף את כוכב הלכת.

גודלה כגודל מכונית. הדמיה של גשושית המחקר "התקווה" על רקע מאדים (צילום: AP)

חלון ההזדמנויות לשיגורה מאדמת יפן נפתח ב-14 ביולי וייסגר ב-12 באוגוסט. מזג האוויר עדיין אינו מאפשר את שיגורה, שנדחה כבר פעמיים בשבוע החולף. בהנחה שחלון ההזדמנויות ינוצל בשבועות הקרובים, הגשושית צפויה לשייט אל מאדים. המסע יארך כ-200 ימים במהירות של כ-121 אלף קמ"ש, בסופו היא תיכנס למסלול אליפטי סביבו, בגובה שנע בין 22 אלף ל-44 אלף קילומטר. אם לא יהיו תקלות בשיגור, בדרך או בהקפת מאדים, "התקווה" צפויה לשדר מידע ונתונים ממאי 2021 למשך כשנתיים לפחות.

כשנשיא האמירויות ח'ליפה בן זאיד הכריז על הפרויקט ביולי 2014, הוא הציב יעד מאתגר במיוחד - הגעת הגשושית למאדים ב-2021, השנה שבה יחגגו 50 שנה להקמת הפדרציה. מעבר לדלק ולמנועים, מה שמניע את פרויקט החלל של איחוד האמירויות הוא שאפתנות והעזה. מדובר ב"מתנה" שהאמירויות מעניקות לעצמן ולעולם, שכן הנתונים מהגשושית יהיו זמינים לשימוש לכ-200 גופי מחקר ברחבי העולם.

הפרויקט השאפתי שימצב את האמירויות כמגדלור לעולם הערבי

ביולי 2014 הכריז בן זאיד על הקמת סוכנות החלל, וקבע כי מדינתו תעשה היסטוריה ותוביל את העולם הערבי אל חקר מאדים. בן זאיד כיוון גבוה ורחוק, אך באמירויות עמדו באתגר הלאומי. "הרגע בו אנו מפסיקים להתמודד עם אתגרים כאלה הוא הרגע בו אנו מפסיקים להתקדם", אמר אז בנאומו לפני שש שנים, "חקר מאדים על ידי איחוד האמירויות מייצג את כניסת העולם האסלאמי לעידן של חקר החלל. נוכיח שאנחנו מסוגלים לספק תרומות מדעיות חדשות לאנושות". באמירויות שאפו להשתייך למועדון אקסקלוסיבי במיוחד ולהפוך את לאחת מתשע מדינות בלבד בעלות תוכניות מחקר בנוגע לכוכב הלכת השכן.

ההגעה המתוכננת למאדים בעוד כשבעה חודשים תהווה שיא חדש בכיבוש החלל של המדינה. ב-2006 הקימו באמירויות את המכון למדע ולטכנולוגיה וכשלוש שנים בלבד אחר כך כבר התהדרו בשיגור לוויין התצפית DubaiSat-1, שתוכנן ופותח בעיקרו בדרום קוריאה, אך נטלו בו חלק גם מהנדסים מהאמירויות. בנובמבר 2013 חגגו באמירויות את שיגורו של לוויין התצפית השני DubaiSat-2.

תכנונו והרכבתו של לוויין התצפית KhalifaSat על טהרת מהנדסי האמירויות ושיגורו המוצלח באוקטובר 2018, יחד עם הגעתו של האזה אל מנסורי, האסטרונאוט הראשון בתולדות האמירויות, אל תחנת החלל הבינלאומית באוקטובר 2019, נטעו גאווה בקרב אזרחי המדינה. "אני חי את הבלתי אפשרי", אמר אל מנסורי לפני המראתו לחלל וניסח למעשה את המוטו לאומה שלמה, אשר רואה ביכולותיה הטכנולוגיות המתפתחות ובשיתופי הפעולה השונים שלה עם מדינות אחרות במזרח התיכון ומחוצה לו, כמגדלור לעולם הערבי.

האסטרונאוט האזה אל מנסורי בזמן שהותו בתחנת החלל הבינלאומית

מסתבר שהשמיים כבר אינם הגבול

שיתופי הפעולה עם מדינות וגופים שונים במסגרת תעשיית החלל, הפכו את איחוד האמירויות לשחקנית חדשה בתחום, שצוברת הישגים במהירות. כדי לא להקים מערך שלם מהיסוד, המשיכו באמירויות באסטרטגיית יצירת שיתופי פעולה שיחסכו לה זמן ומשאבים וחשוב לא פחות - יסייעו לחוקריה ומהנדסיה ללמוד מניסיונם של אחרים. עקב כך הפרויקט תוכנן ובוצע על ידי יותר מ-150 מהנדסים, מדענים וחוקרים מהאמירויות, שחברו לעמיתיהם בשלוש אוניברסיטאות אמריקאיות - אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת קולורדו ואוניברסיטת אריזונה.

למרות לוח הזמנים הדחוס, המהנדסים והחוקרים מהאמירויות ומהאוניברסיטאות בארה"ב הצליחו לעמוד במשימה וגם נגיף הקורונה לא גרם לעיכובים. ב-20 באפריל 2020 עזבה "התקווה" את מרכז החלל מוחמד בן ראשיד בדובאי והחלה מסע בן ארבעה ימים לטנגאשימה שביפן, שממנה אמור להתבצע השיגור. כדי שתשוגר במועד המתוכנן, הקדימו 11 מהנדסים וטכנאים מהאמירויות את הגעתם, ואחרי סגר בן שבועיים, כשהם ללא תסמיני קורונה, הם המשיכו בהכנות על אדמת יפן.

אמיר דובאי מוחמד בן ראשד אאל מכתום מכריז במאי 2015 על "אל אמל" כשמה של הגשושית (צילום: AP)

מופת לחסכנות, יעילות וניצול משאבים מקסימלי

עלות הפרויקט, כ-200 מיליון דולר בלבד, נמוכה מאוד בהשוואה לפרויקטים דומים של חקר מאדים. לשם השוואה, עלות הפרויקט של MAVEN, גשושית מחקר האטמוספירה של נאס"א, היא 671 מיליון דולר. יתרה מזאת, המכשור על "התקווה" יכול להשלים נתונים ומידע על תופעות ש-MAVEN של נאס"א מזהה דוגמת סערת האבק שהתחוללה על פני מאדים ב-2018, ולאפשר לחוקרים להבין אותן טוב יותר.

הגשושית אמורה להיכנס עם הגעתה למאדים אל מסלול היקפי, המספק תצפית ומחקר על האטמוספירה של הפלנטה במשך שעות שונות וארוכות יותר מאשר הגשושיות הקודמות שהקיפו אותו. "התקווה", כך כולם מקווים, תספק נתונים רבים שחסרים על האבק, הלחות והאוזון באטמוספירה התחתונה של מאדים. הגשושית גם תמדוד את רמות הפחמן החד-חמצני, המימן והחמצן בפלנטה. המדענים ינסו להבין כיצד מזג האוויר במאדים משפיע על "דליפת" החמצן והמימן מהאטמוספירה שלו.

גודלה של "התקווה" הוא כגודל מכונית ובדומה לגשושית הישראלית "בראשית" של עמותת SpaceIL, גם היא מופת לחסכנות, יעילות וניצול משאבים מקסימלי. רוחבה 2.37 מטרים וגובהה 2.90 מטרים, היא שוקלת 1,350 ק"ג (פי שמונה מ"בראשית"), מוטענת ב-1,500 ק"ג של דלק ובנויה מלוחות אלומיניום. לוחות סולאריים אמורים לספק לה 600 וואט כשתקיף את מאדים ולהטעין את סוללות ההפעלה שלה. אנטנת צלחת בקוטר של 1.5 מטרים ועוד שלוש אנטנות קטנות יאפשרו את התקשורת איתה. בתחתית הגשושית שישה מדחפים שינווטו אותה אל המסלול הרצוי ובגופה מותקנים מכשירים ומצלמות לאיסוף הנתונים.

המהפכה החינוכית שחוללה "התקווה"

"איך מצמיחים אנשים מיומנים ומוכשרים המסוגלים להגיע רחוק יותר? זו הסיבה לחקר החלל", צוטטה ב"ניו יורק טיימס" שרה אל אמירי, שרת המדע של האמירויות, שמובילה גם את החלק המדעי במשימת מאדים ועבדה בעבר כמהנדסת מחשבים בפרויקטים של לווייני DubaiSat. אמירתה חושפת רובד נוסף של הפרויקט: השקעה בחינוך למדעים במוסדות האקדמיים שבאמירויות.

ההצהרה ההיא מיולי 2014 על הגעת גשושית מחקר למאדים עוררה עניין במדע בקרב הצעירים והצעירות במדינה. באוניברסיטאות השונות באמירויות הושקו תוכניות לימוד חדשות לתואר ראשון במדעים ותוכניות לתארים מתקדמים בפיזיקה. באוניברסיטת שארג'ה, לדוגמה, מספר הסטודנטים לפיזיקה ואסטרונומיה הוכפל מאז 2014. החינוך למדעים מחולל מהפכה קטנה נוספת, שבה נשים הופכות למובילות בתחומים אקדמאים שונים. בריאיון למגזין "nature" התגאתה אל אמירי כי בפקולטות ללימודי מחשבים לנשים רוב מוחץ של 80% והן מהוות כשליש מכמות הלומדים במסלולי המדעים במדינה.

שרת המדע של איחוד האמירויות שרה אל אמירי, מאי 2015 (צילום: AP)

באיחוד האמירויות אמנם שיתפו פעולה בפרויקט "התקווה" עם אוניברסיטאות אמריקאיות, אך הקפידו שהמהנדסים והחוקרים המקומיים יעמדו בלב העשייה. כך נוצר דור חדש של מדענים, אשר יובילו פרויקטים נוספים בתחום חקר החלל ובתחום התרופות, הביוטכנולוגיה והחקלאות.

בעיני מנהיגי האמירויות ההצלחה כבר מובטחת

עם תקציב אסטרונומי של 22.5 מיליארד דולר ב-2020 (פי שניים מסין שבאה אחריה ופי שלושה מתקציב סוכנות החלל האירופית) הניסיון העצום והאמצעים האדירים, נאס"א הייתה ותישאר הגוף המוביל בעולם בחקר החלל. יעדה לגבי מאדים, להבדיל מסוכנויות חלל אחרות, הוא להנחית אסטרונאוטים על אדמתו. אולם בשלושת העשורים האחרונים הוקמו במדינות רבות סוכנויות חלל, השוק הפרטי מציע פיתוחים משלו וגופי מחקר שונים נכנסים למגרש, שבעבר הרחוק נשלט בעיקר על ידי האמריקאים והרוסים.

ברחבי העולם טכנולוגיות החלל הופכות לחשובות יותר ויותר מבחינת ביטחון וכלכלה, ובמקרים רבים הן מגובות במשאבים לאומיים גדולים. באיחוד האמירויות רואים בחקר החלל קרש קפיצה אל העתיד מבחינה טכנולוגית, כלכלית וחינוכית. בהתחשב בכך שמדובר במדינה צעירה, שחקר החלל שלה קרם עור וגידים לפני כ-15 שנים, העובדה שהיא מובילה פרויקט מחקר במאדים היא הישג פנומנלי. ההיסטוריה מלמדת שכ-50% מהמשימות לחקר מאדים אינן צולחות, אולם בעיני מנהיגי האמירויות בראשות בן זאיד, ההצלחה כבר מובטחת - פרויקט מאדים מהווה נקודת מפנה בהתפתחות המדינה, ותחום טכנולוגיית החלל הופך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית. "התקווה" היא צעד קטן נוסף בחקר החלל, וצעד גדול לאיחוד האמירויות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully