(בווידיאו: דוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, היום)
נבחרי הציבור ברשויות המקומיות, וכן הרשויות המקומיות עצמן, חסמו משתמשים ברשתות החברתיות, מחקו תגובות ופגעו בזכויות הציבור - כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח שמתפרסם היום (שלישי) על הרשויות המקומיות בישראל, שבו מוקדש דיון נרחב לשימוש שהן עושות ברשתות החברתיות.
הנושא הוא בעל השלכות לציבור נרחב בישראל: נכון לשנת 2018, שיעור המשתמשים הישראלים בפייסבוק, למשל, היה גבוה ביחס למדינות אחרות ברחבי העולם, ועמד על 84%. בהתאם, ל-94% מהרשויות בישראל יש חשבון בלפחות אחת מהרשתות פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטוויטר. כך, מבין 189 רשויות שהשיבו על שאלון ששלח משרד המבקר, ל-168 היו חשבונות בפייסבוק, ל-78 היה חשבון יוטיוב, ל-71 יש חשבון באינסטגרם ול-17 בלבד יש חשבון טוויטר. 12 רשויות אינן פעילות כלל ברשתות החברתיות.
סך ההוצאה של כלל הרשויות המקומיות על קידום תכנים בתשלום ברשתות החברתיות בשנת 2018 עמד על כ-3 מיליון שקלים. מבין כל אלו, הדוח בחן את הנעשה בתחום בשורת ערים ומועצות לאורך המחצית השנייה של 2019, בהן בית שמש, חיפה, טבריה, ירושלים, עראבה, קרית גת, רמת גן, תל אביב -יפו, פרדס חנה-כרכור, קצרין והמועצה האזורית עמק יזרעאל, כשלצד זאת נעשו בדיקות השלמה במשרד הפנים.
בסך הכל, התקבלו בין השנים 2019-2017 במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 134 תלונות מצד הציבור, הנוגעות לשימוש שעושות הרשויות המקומיות ונבחרי הציבור ברשתות החברתיות.
בביקורת, שהחלה בעקבות פנייה של אזרחים לנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה, נמצא כי הרשויות המקומיות לא ערכו הליך סדור ומתוכנן, לרבות הכנת נהלים ותוכניות עבודה, בנוגע למטרות השימוש ברשתות החברתיות ולאופן השימוש בהן בדרך מיטבית ויעילה.
עוד נמצא כי חלק מהרשויות המקומיות פרסמו תכנים מבלי לוודא שאין בפרסום משום פגיעה שלא כדין בזכויות שונות, לרבות הזכות לשוויון, הזכות לפרטיות או זכויות יוצרים. בהקשר זה מצוינות לרעה הרשויות בירושלים, אל-בטוף וקריית גת. האחרונה פרסמה באוגוסט 2019 פוסט בו היא מודיעה על פיטורים של 320 עובדים מהעירייה. הביקורת העלתה שהפרסום נעשה בטרם נמסרה הודעת הפיטורים לעובדים, שהיו אמורים להיפגע על פי המנגנון שהותווה.
נתוני השימוש בפייסבוק בישראל (נכון לשנת 2018)
- ל-84% מהאזרחים יש חשבון פעיל בפייסבוק
- ל-94% מהרשויות בישראל יש חשבון בלפחות אחת מהרשתות החברתיות
- ל-168 רשויות מקומיות יש חשבון פייסבוק
- ל-71 רשויות מקומיות יש חשבון יוטיוב
- ל-17 רשויות מקומיות יש חשבון טוויטר
- 12 רשויות מקומיות אינן פעילות כלל ברשתות החברתיות
עוד מצא מבקר המדינה כי עיריית תל אביב-יפו השתמשה בכלי של פייסבוק להדרה אוטומטית של קהלים, באמצעות פילוח תחומי עניין. כך למשל, הודרו קהלים שהתעניינו בנושאים כמו "BBC Arabic", "Gaza Strip" ו"Sky News Arabia" - בעקבות זאת, מבקר המדינה אמר כי עיריית תל אביב-יפו תבחן אם עלול להיווצר מצב של הדרת קהלים מסוימים מפרסום, בעיקר לנוכח העובדה שחלק לא מבוטל מאוכלוסיית תל אביב-יפו נמנה עם המגזר הערבי.
עוד נמצא כי בכל הרשויות שנבדקו, תגובות של גולשים נמחקו או הוסתרו. יתרה מכך, המבקר מצא כי ארבע מהרשויות שנבדקו - תל אביב-יפו, קצרין, עמק יזרעאל וטבריה - מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח.
בעמודים של רוב הרשויות היו בעת הבדיקה משתמשים שהיו חסומים מלהגיב, והבדיקה העלתה כי באף אחת מהן לא נשמר תיעוד לסיבות החסימה או לזהות הגורם החסום.
המבקר כתב בהקשר זה, כי ראוי שהרשויות שנבחנו בדוח יבדקו את רשימת החסומים אצלן, ויוודאו אם נסיבות החסימה עדיין תקפות. הוא קובע כי במקרים שבהן הרשויות המקומיות מחליטות על חסימת משתמשים, מחיקה, או הסתרת תגובותיהם, עליהן לשמור אצלן תיעוד של הנסיבות בכל מקרה.
בביקורת נמצאו גם ראשי רשויות המעסיקים עובדים של הרשות בתפעול חשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות, המכילים גם תעמולה פוליטית, למרות האיסור על כך.
עוד נקבע בדוח כי משרד הפנים לא נתן את דעתו לעצם השימוש שהרשויות המקומיות ונבחריהן עושים ברשתות החברתיות, וממילא לא קבע כללים אחידים כלשהם בעניין. בנוסף לכך, העיר המבקר כי גם משרד המשפטים לא נתן את דעתו לסוגיית השימוש של גופים ציבוריים ברשתות חברתיות שבבעלות גופים פרטיים בינלאומיים בהיבט של מותר ואסור, ולא קבע הנחיות שיבטיחו את התאמת החוקים הרלוונטיים הקיימים לעידן הדיגיטלי.
שיעור הנפגעים בתאונות דרכים בחברה הערבית גבוה מחלקם באוכלוסייה
ליקויים בתשתיות ובפעילות האכיפה הם חלק מהממצאים העולים מדיון שערך מבקר המדינה בנושא פעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומיהן של רשויות מקומיות בחברה הערבית, במסגרת דוח השלטון המקומי.
הדוח מתפרסם על רקע מציאות עגומה: מהדוח עולה כי שיעור הנפגעים בתאונות דרכים בחברה הערבית גבוה מחלקם באוכלוסייה, וקיימת מעורבות יתר של נהגים בחברה הערבית בתאונות דרכים חמורות.
המבקר אף בחן את הפעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומי השיפוט של חמש רשויות מקומיות בחברה הערבית - כפר קאסם, קלנסווה, ג'יסר א-זרקא, ג'ת ותל שבע, בין החודשים יוני עד נובמבר 2019. בדיקות השלמה נערכו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, במשרד החינוך, במשרד הפנים, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל.
הבדיקה העלתה כמה ממצאים עגומים בנושא זה בתחום התשתיות, הסדרי התנועה והתקני הבטיחות. בין היתר, ברשויות המקומיות שנבדקו נמצאו מדרכות וכבישים לא-סלולים וליקויים בהסדרי התנועה.
בנוסף לכך, בסביבת חלק ממוסדות החינוך נמצאו ליקויי בטיחות שונים כגון אי-סימון מעברי חציה, מעקות בטיחות לא תקינים, ותנועת כלי רכב החוצה צירי תנועה של התלמידים ואי-הגבלת מהירות התנועה בקרבת בתי הספר.
כמו כן, בבדיקה התגלה כי למועצה המקומית ג'יסר א-זרקא אין כלל תכנית תִמרור, בעוד תכניות התִמרור של עיריית כפר קאסם והמועצה המקומית ג'ת אינן מעודכנות. עוד עולה מהדוח, כי המועצות המקומיות ג'יסר א-זרקא ותל שבע לא ניצלו תקציבים שהקצה להן משרד התחבורה לשנים 2018-2016 לצורך עבודות סימון והתקנים.
באופן דומה, עיריית קלנסווה והמועצה המקומית ג'ת לא ניצלו את תקציב הסימון וההתקנים שנקבע להן לשנת 2018. עוד צוין כי ארבע מתוך הרשויות לא גבו היטל סלילת רחובות בשנים האחרונות.
גם פעילות האכיפה בתחום זה ברשויות המקומיות שנבדקו נמצאו לוקות בחסר. בעיריית קלנסווה ובמועצות המקומיות ג'יסר א-זרקא, ג'ת ותל שבע לא היו כלל יחידות פיקוח עירוניות המופקדות על נושא התעבורה. בכל הרשויות המקומיות שנבדקו לא היו יחידות שיטור עירוניות, אך עם זאת, במועצה המקומית תל שבע יחידה כזו נמצאת בשלבי הקמה.
עוד מציין הדוח כי הרשויות המקומיות שנבדקו לא ערכו רישום ותיעוד של מיקום תאונות הדרכים שאירעו בתחומי השיפוט שלהן ושל הסיבות להן.
עוד מציין הדוח, כי בתחומי החינוך וההסברה נעשו בשנים האחרונות פעולות משמעותיות על ידי משרד החינוך והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקידום מודעות לנושא בחברה הערבית. אלא שעל פי המבקר, משרד החינוך לא בדק באופן שיטתי את האפקטיביות של כלל תכניות הלימוד וגם משרד החינוך וגם הרלב"ד, לא בדקו את מידת האפקטיביות של הפעילויות שמעבירים יזמים פרטיים, כגון הצגות, הרצאות, סדנאות, סימולטורים וכדומה, ושאושרו על ידם.
נתוני תאונות דרכים בחברה הערבית
- נהגים מהחברה הערבית היו מעורבים בפי 1.9 יותר תאונות בעשור האחרון
- שמונה מכל עשרת אלפים נהגים מהחברה הערבית היו מעורבים בתאונות חמורות בעשור האחרון
- 33% מההרוגים בתאונות בעשור האחרון היו ערבים, אף שחלקם בחברה הוא כ-21%
- פעוטות וילדים עד גיל חמש מהחברה הערבית נהרגו בתאונות פי 2.4 מאשר בני גילם בחברה היהודית
- 39% ממנהלי מטות הבטיחות בדרכים ברשויות המקומיות הערביות לא עברו הכשרה מתאימה
- העלות השנתית של תאונות הדרכים למשק - 17 מיליארד שקלים
מעבר לכך, המבקר קבע כי על הרשויות המקומיות שנבדקו להציב את נושא הבטיחות בדרכים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהן, וציין כי נדרשות מעורבות רבה יותר שלהן בהובלת פעולות שיתנו מענה לאוכלוסיות בסיכון ולמוקדי הסיכון.
לדבריו, על ראשי הרשויות המקומיות שנבדקו לתחזק את הכבישים והמדרכות בתחומי הרשויות ברמה נאותה, לדאוג לתקינות הסדרי התנועה, התקני הבטיחות והתאורה, ולגבות מהתושבים היטל סלילת רחובות.
המבקר גם המליץ כי משרד החינוך והרלב"ד ישלימו בדיקות שיטתיות של האפקטיביות של כלל התכניות לבטיחות בדרכים בכלל מסגרות החינוך והפעילויות המועברות על ידי יזמים פרטיים, וקרא לבחון שימוש נרחב יותר בהדרכות מקוונות וביישומים לטלפון הנייד בנושא.