מגביל את נתניהו, מגדיל את גנץ: ההסדר של מנדלבליט מצביע על טקטיקה חדשה

(בווידאו: ראש הממשלה בפתח משפטו)

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מינה בסוף השבוע שעבר ראש ממשלה למערכת אכיפת החוק: חברו למטכ"ל של העשור שעבר, חשודו (בתיק שסגר ושעניינו תשלומים עודפים מצה"ל, באישור אגף כוח האדם, לאלוף פיקוד הצפון) ולבסוף גם מפקדו, בני גנץ. המגבלות שבדעת מנדלבליט להטיל על מעורבותו של בנימין נתניהו בתחומי המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, מדיחות את נתניהו מראשות הממשלה בהקשרי מערכת החוק, שוברות את השוויון המספרי בממשלת החילופים ומעמידות בראשה את גנץ.

בעוד לכל מחצית בממשלה כוח זהה, גריעת שר מהשתתפות בהצבעה, בין שהוא ראש הממשלה ובין שהוא רק אחד מהשרים, מבטיחה רוב לשותפה הנוספת. אם ייאסר על נתניהו ליטול חלק בהחלטות המשפיעות על איוש גורמי החוק ותפקודם, גוש כחול לבן יוכל לנצח את גוש הליכוד בכל ויכוח שיתמקד במשרדי המשפטים וביטחון הפנים, וכן בבית המשפט העליון.

נתניהו יידחק לעמדת הנעדר המפסיד. מנדלבליט אמנם אינו חבר בעל זכות הצבעה בממשלה מטעם גוש גנץ; בפועל, בנושאים החשובים לו, הוא מתקזז עם נתניהו.

זה ההיבט הכמותי של הודעת מנדלבליט לבג"ץ, בסוף השבוע שעבר, כי מעתה ואילך כפוף נתניהו לנוהל ניגוד העניינים שהכתיב היועץ. עד לתחילת השבוע הבא, במקרה או שלא במקרה יום חידוש משפט נתניהו, ימתין מנדלבליט לתגובה על הטיוטה שניסח ועשוי להתחשב בה, אך אם יעדיף נתניהו לשתוק, בדומה להתעלמותו משאלון ניגוד העניינים שהתבקש למלא, יהפוך הנוסח לסופי.

אשר להיבט האיכותי, מנדלבליט פותח מטריה רחבה רק מעל למי שמעניינים אותו - שוטרים, פרקליטים, שופטים וכמובן הוא-עצמו. מסביב יכול העולם לטבוע בנחשולים. לא מפריע לו שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ולא סתם נאשם מעזבונו של יועץ קדום, אלא מי שהוא אישית משוכנע באשמתו, יוביל את הרשות המבצעת נגד הקורונה ואיראן. גם אם מניעיו עלולים לסבול מהטייה בגלל חשבונותיו המשפטיים. זה בסדר, לדברי מנדלבליט - כך בחר הציבור, כלומר גנץ.

לא חשוב מה לכאורה רצה הציבור ביום הקמת הממשלה, רק עיסוק של הנאשם בתחומי מאשימיו. לשיטתו של מנדלבליט הלכוד בסתירה פנימית, תולדת התחמקותו מעמדה ערכית אמיצה, נתניהו כשיר בתוקף הרוב שלו בכנסת, שהושג במעילת גנץ באמון בוחריו, להמיט חורבן צבאי, כלכלי וחברתי על המדינה כולה, ובלבד שמבין ההריסות יבצבצו היכלי הצדק.

ראשון המחוסנים מפני נתניהו, בתחנת האחיות של מנדלבליט - הוא מנדלבליט. נתניהו יהיה מנוע מפגיעה ביועץ המשפטי ובמעמדו. יוזמה להדחת מנדלבליט, באמתלה של מחלוקת עקרונית עם הממשלה, אינה מעשית בלאו הכי בשל התנגדות גוש גנץ, אבל נוהל ניגוד העניינים יסכל אותה מראש כי לנתניהו אסור להעלות אותה. זאת אלא אם יחתור להטחת ראשו בקיר כדי לפרק את הממשלה ולהקדים את הבחירות (החלק השני אינו בשליטתו; עשויה לקום בכנסת ממשלה אחרת).

מעמד היועץ המשפטי, משמעו כפל תפקידיו כתובע כללי וכפרשן החוק. נתניהו לא יוכל לפעול לשינוי המצב ולפיצול התפקידים, לא סתם כך בעיתוי כלשהו ולא בהתקרב מועד מינויו של היועץ הבא, האמור להיקבע בסוף השנה הבאה ולהיכנס לתפקידו ב-1 בפברואר 2022. על נתניהו נאסר גם לשנות את נוהג המינויים, בוועדות איתור, של היועמ"ש ושל פרקליט המדינה, או לחלופין לדרוש מוועדות אלה להביא לאישור הממשלה יותר ממועמד אחד ששרד בהן את המיון.

מנדלבליט יעמוד בקרוב בראשות ועדות האיתור למינוי פרקליט המדינה. איסור ניגוד העניינים יאפשר לו, בתיאום עם שר המשפטים אבי ניסנקורן, להתגבר על התנגדות נתניהו למועמד פנימי כשלמה (מומי) למברגר וליאת בן ארי שוויקי, ראש התביעה במשפט נתניהו. לא שבהכרח לשם חותר מנדלבליט: הוא יעדיף להפציר בפצ"ר, שרון אפק, לשעבר סגנו ועדיין מקורבו, לוותר על שנתו השישית והאחרונה כאלוף הפרקליטות הצבאית ולהכניס את ראשו הבריא למיטה החולה של פרקליטות המדינה.

על נתניהו תיאסר גם מעורבות במינוי מפכ"ל המשטרה. עד כה, הופיעו בפני ועדת המינויים הבכירים, בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, הן השר הממנה - במקרה זה, השר לביטחון הפנים - והן ראש הממשלה. משימתם: להמליץ על המועמד, מקצועית, ולספר שאין לו מחויבות אישית כלפי מי מהם. הפעם אמור ההליך להתנהל לא רק ללא נתניהו, אלא גם בלי הנחיה מצידו לאמיר אוחנה.

בכך לא יהיה די: לאחר המשוכה של ועדת גולדברג, יהיה על אוחנה להביא את המועמד לאישור הממשלה, כלומר להיתקל ברוב של גנץ, ואם יתעלם ממנו - בניגוד להסכם - כפי שנתניהו נהג בהארכת כהונתו של ראש המוסד יוסי כהן, יסתכן בתבוסה.

המאבק המשטרתי בשחיתות הציבורית, בהנחיית היועמ"ש ופרקליט המדינה, מתרכז באגף החקירות והמודיעין, החולש על להב 433. בחקירות מנוע הדרג הפוליטי מהתערבות ישירה, אך יש לו מנופים עקיפים - איוש ותקציב. שני אלה נבלמים בנוהל ניגוד העניינים, אבל בתחום נוסף של אכיפת חוק מתקיימת רקמה עדינה של יחסי המשטרה, הפרקליטות והממשלה, משולש ההופך למרובע אם בתי-המשפט חורגים מסבילותם: סדר ציבורי.

היחס למחאות ולהפגנות הוא באחריות הדרג הפוליטי, מושפע ממנו ומשפיע עליו (דוגמה בולטת: אירועי אוקטובר 2000, ועדת אור וקביעותיה באשר לאהוד ברק ושלמה בן עמי, בנוסף לקצינים). יוצא שמחאה נגד שחיתות שלטונית מטופלת בידי שוטרים הסרים להוראות יעדי המחאה. אם נוהל ניגוד העניינים מגביל את נתניהו בתחום אכיפת החוק בכללה, משמע שאסור לו, במישרין או באמצעות אוחנה, גם לקבוע מדיניות פיזור הפגנות, הפעלת כוח והארכות מעצר.

ממלא מקום המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, הלהוט למינוי קבוע לאחר שנה וחצי כמפקדם של ניצבים ללא דרגת רב-ניצב, יידרש להבין שמקור הסמכות שלו הוא מנדלבליט ולא נתניהו בעור אוחנה. קשה, אך ישים, אם כהן מעוניין להגן על המשטרה מפני הכתמתה כמשרתת המשטר.

מנדלבליט אינו מבהיר כיצד יממש את איסור המעורבות של נתניהו בוועדה לבחירת שופטים, שאליה ביקש נתניהו להוסיף בשבוע שעבר את הוועדה לבחינת שופטים. בבג"ץ הרכבת הממשלה הסתייג היועץ מהחרב התלויה מעל לראשה של מועמדת הליכוד לוועדת הבחירה, אסנת מארק, המאוימת בהיפלטות מהכנסת אם לא תפעל כרצונו של נתניהו.

מנדלבליט לא הנחה את נתניהו להימנע מכפיית משמעת סיעתית (אמנם בעייתית לפיקוח בהצבעה חשאית) ואולי אף מלהשתתף בעצמו, כח"כ, בהצבעה. הירידה לפרטי-הפרטים חיונית כדי לסגור פרצות, אבל חשובה ממנה ההכרה הכללית של מנדלבליט, לפיה נתניהו בחר בגישה לעומתית ובבזבוז זמן - להכפיש את מאשימיו ולשרוד אחריהם בעודו נאשם, להבדיל ממורשע (אמונתו המופגנת בזכאותו התפוגגה).

נתניהו נוקט במלחמת התשה נגד מערכת החוק, לרבדיה. הוא אינו ממתין לסוף ההליך, כדי לערער על התוצאה - הוא מערער על כל השלבים והאנשים שבדרך. שנתיים אם לא ארבע מאוחר מדי, ובלי שיהיה בכך כדי לכפר על שותפותו באחריות להחזרת נתניהו לראשות הממשלה, עבר מנדלבליט ממגננה למתקפת-נגד. האות הראשון: סירובו להתיר לנתניהו לקבל עשרה מיליוני שקלים כמתנת מימון להגנתו. נוהל ניגוד העניינים הוא האות השני.

לנתניהו, הנשוי לעבריינית מורשעת בתחום הניצול בתחבולה של טעות הזולת, יש חיבה מיוחדת למעלימי מס בעלי תואר דוקטור. רופאו המשפחתי במימון ממלכתי הוא ד"ר צבי הרמן ברקוביץ, שהורשע ב-2003 בעבירות מס הכנסה לאורך שנים ו-41 מקרים. עכשיו נוסף אליו בצוות נתניהו, כסניגור, ד"ר יוסי שגב, שהורשע לפני שלוש שנים בהתחמקות מתשלום מס ערך מוסף.

התעקשותו של הנזקק לסיוע רפואי ומשפטי להיעזר במי שגליונם אינו נקי מרבב היא עדות אופי עליו לא פחות מאשר עליהם.

סוף-סוף, באיחור ניכר ויקר, כולל חודשיים מאז הכשיר את נתניהו כנאשם המרכיב ממשלה, פותח מנדלבליט את הרבע האחרון לכהונתו כשגם הוא משתמט מתשלום מס. לא הכנסה ולא מע"מ - מס שפתיים. חלפה עת הגינונים והחינחונים. הגבלת בחישתו של נתניהו במשטרה, בפרקליטות וברשות השופטת היא לא פחות מהוצאתו לנבצרות חלקית. מחלוף מיקי זוהר טעה רק בחצי איפיון: על נתניהו נגזרה עכשיו נכות, אבל לא כלכלית - משפטית. כל אדם הגון היה מסיק מכך שטובת העניין והמדינה מחייבת אותו להתפטר, להתרכז בהפרכת האישומים החמורים נגדו ולהעביר את האחריות העליונה לראש ממשלה שלם ומלא. מנתניהו אין ציפייה לכך.

(עדכון ראשון: 10:37)