(בווידאו: לוחמי השייטת סיכלו ניסיון פיגוע על ידי צוללנים, 2010)
חודש מרץ 2010. על שולחנו של ראש שב"כ יובל דיסקין הונח מידע מודיעיני על ארבעה פעילי חמאס שאמורים לחזור מקורס צלילה קרבית באיראן דרך סיני, ומשם באמצעות מנהרות לרצועת עזה. זאת הייתה מסוג הידיעות שדיסקין הנחה להדגיש את חשיבותן בפני צה"ל על רקע התגברות היציאה של לוחמי קומנדו פלסטינים לאימונים מקצועיים בלבנון ואיראן. לימים התברר כי אלו היו הזרעים הראשונים להקמת כוח נוחבה (מובחר בערבית) ימי, יחידת העלית של הזרוע הצבאית בחמאס שמוגדרת כיום ככוח האנושי האיכותי ביותר שפועל ברצועה, תחת חשאיות ומידור ברמה גבוהה מאוד.
שב"כ המליץ לחסל את הפעילים מיד לאחר המעבר מהשטח המצרי לפלסטיני. המסר שהעבירו אז גורמים בכירים בשב"כ לצה"ל היה זה: "אם הבעיה החמורה הזו לא תטופל ביבשה, חיל הים יפגוש אותה בים - ואז זה כבר סיפור אחר".
הקשב במטה הכללי של צה"ל היה באותם ימים מכוון לאיום מאיראן ופרויקט הגרעין. באגף המבצעים במטכ"ל חששו ממבצע ממוקד נגד הצוללנים, שעלול היה להביא להתלקחות מול חמאס. ההנחיה הכללית של הדרג המדיני הייתה לייצב את השטח ולא לחפש סיבות להסלמה בעזה.
בחיל הים סברו אחרת. מפקד חיל הים דאז אלוף אליעזר "צ'ייני" מרום והפיקוד הבכיר בחיל חשבו מנגד שזהו מהלך הכרחי כדי לגדוע יכולת צלילה התקפית כבר בראשיתה, ודחפו לקיום המבצע - אך זה לא הספיק כדי לקבל את אישור הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי. לבסוף נשלח מפקד שייטת 13, תא"ל א', לשיחה עם ראש אגף המודיעין אלוף עמוס ידלין. המידע שהוצג בפניו במדויק, בנוסף למענה המבצעי המשולב מהאוויר ומהים, הכריע בשאלה. ידלין השתכנע, ובעקבות זאת נסללה הדרך ללשכת אשכנזי, שנתן "אור ירוק" לבניית מודל אימונים ועבודת שטח עד שיתקבל מידע נוסף על החזרה שלהם מאיראן לעזה.
כמה שבועות לאחר מכן, המציאות הביטחונית נראתה לגמרי אחרת. המטה הכללי של צה"ל וחיל הים היה שקוע במוכנות למשט הטורקי האלים שהתרחש ב-30 במאי. המיקוד סביב אותם צוללנים נדחק הצידה.
ב-4 ביוני 2010, ימים אחדים לאחר ההשתלטות על אוניית ה"מאבי מרמרה" עליה היו מחבלי ה-IHH, התקבל מידע על ספינה נוספת - "רייצ'ל קורי" - שהפליגה באיחור מאירלנד ולא השתתפה במשט, עגנה בטורקיה, העמיסה שם ציוד ועשתה אף היא את דרכה לחופי רצועת עזה כדי לשבור את הסגר הימי. שייטת 13 בפיקודו של תא"ל א' השתלטו עליה באותו הלילה כשהגיעה למרחב הישראלי. לדברי גורמי ביטחון, ההשתלטות הפעם עברה ללא אירועים חריגים מאחר ועל הסיפון לא היו מחבלים, וההרתעה שנוצרה מהמשט הטורקי והפעולה ב"מאבי מרמרה" ריחפה באוויר. לוחמי שייטת 13 שבו מהפעולה אל הבסיס באשדוד, קיפלו ציוד ונסעו צפונה לכיוון בסיס האם בעתלית.
באותו היום התקבלה במפקדת חיל הים גם בקשה לסייע למבצע אווירי בתצפית על ציר החוף בין חאן יונס לעזה. הסקרנות של צ'ייני הובילה אותו להתעניין מה פשר הבקשה. להפתעתו, התברר כי מדובר במידע מודיעיני מדויק של שב"כ על חוליית מחבלים שמתמחים בשחייה מקצועית לקראת פיגוע ראווה גדול בשטח מדינת ישראל. זאת, בשונה מהחולייה הקודמת שהתמחתה באיראן בצלילה קרבית. לילה קודם נשלחו מטוסי חיל האוויר לפגוע בשחיינים של חמאס, אך הפעולה לא יצאה אל הפועל מאחר והתנאים לתקיפה "לא הבשילו", לפי הסביר של גורמים בחיל האוויר. לכן, המבצע נדחה ביממה.
צ'ייני פנה אל אשכנזי וביקש לשלב את היכולות של הקומנדו הימי במשימה במידה וחיל האוויר לא יצליח לתקוף גם בפעם שנייה את החולייה ביבשה. הרמטכ"ל ביקש להבין כיצד תיראה הפעולה הימית, ולבסוף נתן לחיל הים את האישור להצטרף למבצע, שקיבל את שם הקוד: "מפקח מזונות".
השעה כבר הייתה בערך 15:00. במפקדת חיל הים התקשרו בבהילות למפקד שייטת 13 תא"ל א' וביקשו ממנו: "תפרססו... תפרססו את כלי הרכב והציוד ותחזרו לאשדוד. יש מבצע חדש הלילה ברצועת עזה". ההוראה הועברה לקצין האג"מ המיתולוגי ורב הפעלים של שייטת 13 לאורך עשרות שנים, סא"ל במיל' דוד רובין (שהלך מאז לעולמו). הוא מיהר לפעול כדי להכשיר את הכלים, הציוד הנלווה והלוחמים.
"העיר הפלסטינית השנייה אחרי עזה"
המידע המודיעיני המדויק של שב"כ הצביע על חמישה חברי חוליית שחיינים של חמאס, שבאותו הלילה אמורים להגיע אל החוף בין עזה לחאן יונס ולצאת למבצע שיכלול פשיטה על חוף ישראלי - ומשם הדרך למוצב צה"ל או יישוב ישראלי היא קצרה. לפי התכנית המוקדמת, ברגע שהם יעלו לכלי הרכב שיאסוף אותם אמור חיל האוויר לתקוף. במקרה שהמגבלות שהציב הרמטכ"ל אשכנזי ימנעו תקיפה אווירית כמו בלילה הקודם, יסתערו עליהם לוחמי הקומנדו בתוך המים.
לכאורה המשימה בים פשוטה - אך לא כשמדובר במרחב הימי של הרצועה, שלפי גורמי שב"כ בכירים בעבר מוגדרת כ"עיר הפלסטינית השנייה אחרי עזה", עם אלפי סירות דייג - חלקן מוארות וחלקן חשוכות. על גבי הסירות נמצאים דייגים מיומנים שמכירים זה את זה ומדווחים במהירות לחמאס על כל תנועה חשודה במים באמצעות שריקות, פנסים או סימנים מוסכמים, במיוחד אם צה"ל מזוהה במרחב. "העזתים האמיתיים הם אנשי ים. הם נולדו בים. הם שחיינים מעולים והשימוש בסירות טבעי להם מאוד", הסבירו גורמי ביטחון.
מפקד שייטת 13 קיבל את האישור למבצע מהדרגים הבכירים, ביצע תרגולות ומתן דגשי בטיחות מחמירים ויצא אל הים הפתוח עם שאר המפקדים והלוחמים על גבי שתי מורנות - סירות פשיטה צבאיות. מתח עצום הורגש לקראת הרגע בו יוחלט האם תוקפים מהאוויר, או מאשרים הסתערות מהים.
ההצטרפות של חיל הים למבצע לוותה בחשש טבעי מהאיומים בשטח, ובפרט חשיפה של הכוח על ידי התצפיות של חמאס והדייגים שתוביל לאש שתופנה לעברם מהחוף. גם מרחיש של ירי תוך כדי תנועה בים הדאיג את המעורבים, משום שמדובר במתכון לירי דו-צדדי בין הכוחות. ככלל, תמרון ימי בים סוער צמוד מאוד לחוף או תנועה חדה בזמן שהלוחמים פותחים באש לעבר המחבלים יכולים להסתיים בנפילת לוחם למים, ובחושך זה עלול לפגוע בתנאי הפעולה שמחייבת נסיגה מהירה משטח האויב.
באותן דקות, החמ"ל של שב"כ ממנו מתבצעת השליטה על מבצעים מיוחדים כמו סיכולים ממוקדים היה מלא עד אפס מקום. מסכי הענק על הקיר הקדמי ועל שולחנות המחשב התמלאו בתמונות וידאו מהשטח ובמידע מודיעיני. במסך צדדי בלטו שמות ותמונות של המחבלים.
בקדמת הבמה ישב מ', ראש אגף המבצעים של שב"כ שניהל את המבצע בקור רוח לאורך כל שלביו. מאחוריו ישבו סגן ראש שב"כ יצחק אילן שפיקח על זרימת המידע המודיעיני והתיאומים בין היחידות, ראש אגף המבצעים במטה הכללי האלוף טל רוסו, מפקד חיל הים מרום וקצינים נוספים מאגף המבצעים של צה"ל וחיל האוויר. המידע המשיך לעבור מהשטח אל החמ"ל כל הזמן. כל שלב דווח והועלה למסכים או נשמע היטב על ידי המיקרופון של מ' ואנשיו. גורמי ביטחון שנכחו בחמ"ל סיפרו כי ההתרחשות בשטח תאמה מאוד למידע שחשף שב"כ לפני המבצע.
גורמי ביטחון לשעבר סיפרו שכל מבוקש זוהה בזמן אמת ושמו הוקרא ברמקול בתוך החמ"ל כדי שכל משתתפי המבצע ישמעו על ההתקדמות בשלבים. מעל רצועת עזה ריחפו באותן דקות כלי טיס רבים של צה"ל. גורמי שב"כ המתינו לרגע בו תגיע החולייה לנקודה גיאוגרפית נוחה, ללא אזרחים לא-מעורבים בטרור, כדי לתקוף. במקביל, הרחק מחופי עזה, המתינו דרוכים על גבי "המורנות" לוחמי הקומנדו הימי, בפיקודו של תא"ל א'.
סא"ל ר', מפקד פלגת לוחמי הקומנדו באחת המורנות, הביט כל אותן שעות על מסך השליטה והבקרה המוצפן והמכ"ם הימי, התעמק בנתונים ואסף מידע. תפקידו היה לנתח את התמונה הימית, ולהצביע על הנתיב דרכו יידרשו שתי המורנות לפרוץ קדימה לעבר מבוקשי חמאס במידה והם לא יחוסלו מהאוויר באמצעות טיל שיפגע בחולייה. הלוחמים הסבירו שתמונת הים משתנה כל רגע בגלל תנועת סירות הדיג במרחב הצפוף ולכן ניתוח המצב הוא קריטי ודורש חדות גבוהה ועירנות לאורך שמונה השעות שחלפו במארב בלב הים. הלוחמים הבינו באותם רגעים שבכל שנייה יכולה להגיע הפקודה להסתער, ולכן רמת האדרנלין בגוף גבוהה והמתח בהתאם.
מ', ראש אגף המבצעים בשב"כ, היה באותן אותן דקות מרוכז היטב במסכים לפניו ובמידע המודיעיני שהגיע ולאחר הערכת המצב הוא נתן פקודה לחיל האוויר לפגוע ברכב ובו המחבלים. הדיאלוג בין החמ"ל למרכז השליטה של חיל האוויר בבור בקריה בתל אביב נשמע היטב ברמקולים. לכל הבכירים בחמ"ל זה ברור: טיל אחד לרכב במקום רחוק מבלתי מעורבים בטרור, המבצע מסתיים ולוחמי הקומנדו חוזרים לחוף מבלי לירות כדור אחד.
הפרשנות של חיל האוויר להגבלות שהציב הרמטכ"ל לפני המבצע, באיזה אזור מותר או אסור לשגר טילים סמוך לציר שסומן מראש, עיכבו את התקיפה. הזמן חלף והרכב הגיע אל החוף. המחבלים יצאו בזה אחר זה אל "החושה" כשלכל אחד מהם תיק עם ציוד לחימה. בחמ"ל הבינו שלא ניתן לתקוף בגלל ריבוי האזרחים על החוף, ובאותן שניות הבינו בלוחמי חיל הים שמבחינתם הרגע הגדול הגיע, והאחריות עוברת אליהם. צ'ייני ביקש אליו את רשת הקשר והעביר הנחיות למפקד שייטת 13 להידרך ולהיות מוכן לפקודה. חילופי המבטים בין ראש אגף המבצעים מ' לשאר הבכירים בחמ"ל לא הותירו ספק. האחריות עוברת למפקד שייטת 13 בים.
"אתם עליהם עכשיו", אמר מפקד חיל הים
המזל"ט תיעד את השחיינים נכנסים אל הים בזה אחר זה עם ציוד לחימה ושידר את התמונות אל החמ"ל. מ', ראש האגף, אישר לשייטת 13 לתקוף. הקול שלו מצלצל היטב באזני מפקדי הקומנדו הימי שמכירים אותו ממבצעים קודמים. תוך שניות בודדות האיצו שתי המורנות של השייטת לעבר החוף במהירות מטורפת של 30 קשר, תוך כדי שהם בוחרים, לפי הניתוח של סא"ל ר', את נתיב החדירה כשהדייגים הפלסטינים שמסביבם לא מבינים מה מתרחש.
"ברגעים האלה כל שנייה חשובה", סיפרו גורמים בכירים לשעבר שנכחו בחמ"ל באותם רגעים, "זה תמרון מאוד קשה במים. יש חושך; מרחב צפוף בכלי שיט שחלק מהם במרחק עשרה מטרים אחד מהשני; מכשולים במים שאסור לך להעלות עליהם כמו רשתות דיג או מלכודות. בנוסף לזה אתה צריך להגיע לנקודת השחייה של המחבלים במדויק וברגע הנכון ואחר כך לפתוח באש. אתה יודע שכל אחד מהם הוא פצצה מתקתקת".
צ'ייני עלה מול הלוחמים ברשת הקשר המוצפנת והעביר את המידע כמו שהוא נראה מהמזל"ט. "אתם עליהם עכשיו", אמר מפקד חיל הים.
לוחמי הקומנדו המשיכו להפליג במהירות לעבר קו החוף תוך כדי שהם מגרדים אותו וממהרים מדרום לצפון כדי להפתיע את השחיינים, נזהרים לא להתנגש בסירות הדיג. כשהגיע הרגע, פתחו הלוחמים לעברם באש כשהמורנה מקפצת, ותוך זמן קצר הם חוסלו בעוד לוחמי השייטת המשיכו להפליג במהירות צפונה, כשלכולם משחקת בראש המחשבה: "הנה עוד רגע חמאס מתעורר ופותח לעברם באש". לבסוף, המבצע הסתיים בפחות משלוש דקות מהרגע שבו ראש האגף מ' נתן את האישור להסתערות. בתחקיר התברר שהכוחות היו חשופים במשך פרק זמן של כדקה.
המבצע נכנס לפנתיאון של היחידה במיוחד בגלל המקצועיות הגבוהה בפעילות הקרובה אל החוף והירי תוך כדי תנועה. מבצע דומה התרחש לפני עשרות שנים מול חופי מדינה מוסלמית עוינת במרחק אלפי מיילים מגבולות המדינה.
סא"ל ר' זכה לשבחים על בניית תמונת המצב והשליטה בכוח. "כדי להבין מה עובר לוחם במצב כזה במהירות 30 קשר, זה כמו לרוץ לתוך קיר ב-100 קמ"ש, וכשאתה סומך על (סא"ל) ר' זה אחרת", תיאר את המבצע לוחם ימי ותיק. "הסכנה הייתה שהמורנה תעלה על החוף כי אתה לוחץ את הקצה, רק שלא יזהו אותך ויירו עלייך מהחוף. גם כשהגעת לנקודה הם שוחים מתחתיך, אתה חייב להיות חד בזיהוי כדי להבין איפה הם מתחת למים, לירות ולפגוע".
ואז הגיעה הפשיטה
ארבע שנים לאחר מכן, במבצע צוק איתן שנערך בקיץ 2014, הצליחה הזרוע הצבאית של חמאס להוציא אל הפועל פיגוע בחוף זיקים לאחר שצוללנים מכוח נוחבה פשטו על החוף והצליחו לתקוף טנק של צה"ל וכוחות נוספים עד שחוסלו.
ממצאי תחקיר שבוצע בחיל הים ובפיקוד הדרום ונחשף לראשונה בוואלה! NEWS העלה כי במשך יותר מ-20 דקות לא הבחינו התצפיתניות בחדירתם של שני הצוללנים הראשונים. רק לאחר חדירתם לחוף של שני צוללנים נוספים הבינו התצפיתניות כי מדובר ברביעיית מחבלים שהסתתרו מאחורי קבוצת שיחים בקרבת שפת חוף זיקים. עוד עלה מן התחקיר כי גם לאחר זיהוי המחבלים היה קושי בהעברת המידע לכוחות צה"ל שהוקפצו לזירה, ובהם טנק שנע על הציר שאותו חצו הצוללנים.
הפשיטה על חוף זיקים הדליקה הרבה נורות אדומות במערכת הביטחון והבהירה לכל מי שלא הפנים עד אז שחמאס הגדיר את הכוח הימי שלו כחשוב ביותר והקצה לו משאבים רבים כדי שיתאמן ברצועת עזה ומחוצה לו על מנת שביום פקודה יידע להוציא אל הפועל פיגועים חמורים הרבה יותר, ולמרות זאת בצמרת צה"ל מיקדו את המאמץ לאיסוף המודיעין במנהרות וברקטות עד קיץ 2016.
בשלב זה מונה אלוף יצחק תורג'מן לראש חטיבת המבצעים. הוא זיהה את היקף המידע הנערם אצל חיל הים ושב"כ אודות הפעילות המתרחבת של חמאס בתחום הימי ובהתאם סייע ודחף לבצע תקיפות באישור הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, של תשתיות ימיות ברצועת עזה: לא רק מחרטות, פתחי מנהרות, מצבורי רקטות ובורות שיגור, אלא תקיפות שישמידו יכולות לנוחבה הימית. גורמים במערכת הביטחון הדגישו את תרומתו של תורג'מן, שמיצה את המודיעין לכדי רצף תקיפות נגד יעדי הנוחבה הימית באופן שיצר עיכובים מהותיים בהתעצמות הכוח ובאיכות האימונים שלהם.
באחד מדיוני העומק שנעשו בלשכת איזנקוט על היכולות הימיות של חיזבאללה וחמאס חזרו קציני חיל הים על הפשיטה של כוח הנוחבה בחוף זיקים. התחקיר העלה כי מדובר היה בלוחמי קומנדו בכושר גופני גבוה מאוד ובהתאם בעלי יכולות צלילה עם בלוני חמצן ומערכות נשימה סגורות המאפשרות לצמצם את היכולות לזהות אותם. "הפעילות הימית גוזלת המון אנרגיה", הסבירו לאיזנקוט, "אם אתה קצת לא מתאמן אתה מאבד כשירות".
בהתאם לכך אישר איזנקוט מערכה חשאית שלמה בזירה הימית שהלכה והתרחבה בסיוע תורג'מן. כך למעשה הותקפה מהאוויר מטרה ימית ראשונה בשנת 2016. באותה השנה חוסל בטוניס מהנדס החמאס מוחמד א-זווארי שפיתח לפי פרסומים זרים כלי טיס לא מאוישים וכלי שיט תת-מימיים לא מאוישים. הפעולה לפי אותם פרסומים זרים יוחסה למודיעין הישראלי.
הטיפול האינטנסיבי של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בעולם המנהרות של החמאס (חומה תת קרקעית וגדר עילית חדשה - א"ב) חידדה את ההבנה בחמאס כי עליהם להרחיב את הפעילות במרחב הימי והאווירי כדי לנסות להפתיע את ישראל באמצעות רחפנים, מטוסים לא מאוישים, צוללנים ושחיינים. אך היחס בצה"ל כבר היה שונה: הרל"ש של איזנקוט, קצין ולוחם לשעבר בחיל הים, סחב את חוברת המטרות המידיות לתגובה ובה מטרות ימיות ברצועת עזה במספר חסר תקדים, הודות לפעילות מודיעין נרחבת של שב"כ, אמ"ן, חיל הים וחיל האוויר.
השלב הבא החל עם כניסתו של תא"ל יניב עשור לתפקיד ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים של המטכ"ל. קצינים בכירים הגדירו את זאת כעליית שלב במערכה החשאית. מסתבר שהקשר בינו לראש מספן ים בחיל הים תא"ל א', שנלחם יחד איתו זה לצד זה כמפקדי גדודים במלחמת לבנון השנייה, הביא לתוצאות ממוקדות במאבק ביכולות הימיות של ארגוני הטרור בזירה הדרומית והצפונית.
על הפרק: סוגיית ההסדרה
לפני מספר שבועות התכנסו בכירי מערכת הביטחון לדיון שהתמקד בהתעצמות ארגוני הטרור ברצועת עזה ובראשם הזרוע הצבאית של החמאס, שניצלה את השקט היחסי בשנתיים האחרונות להאצת שש מגמות עיקריות כפי שהציגו גורמי המודיעין: ייצור סדרתי של אמצעי הלחימה בדגש על רקטות, פצצות מרגמה לטווחים שונים ומטעני חבלה, פיתוח אמצעי לחימה ויכולות חדשות, הברחות ציוד ואמצעי לחימה לרצועת עזה, הברחת חומרי גלם לייצור, ושיפור מערכים התקפיים בים ובאוויר.
בין הפעולות זוהו אימונים בים; ייצור עצמאי של מערכות צלילה; כלים אוטונומיים תת-מימיים וכלי טיס לא מאוישים; התעצמות ברכש רחפנים למשימות שונות מתקיפה ועד איסוף. דבר נוסף שעלה, וחשוב לא פחות, הוא הזרמת כספים ממדינות בעולם להתעצמות הזרוע הצבאית. גורמים בכירים במערכת הביטחון התריעו באותו דיון כי בכיר הארגון אסמעיל הנייה, ששוהה מחוץ לרצועת עזה ומקיים מסע דילוגים, מצליח לגייס כספים רבים.
לפי גורמים בכירים במערכת הביטחון וכפי שהוצג באותו הדיון המשמעותי, ההערכה היא שחמאס והג'יהאד האסלאמי חזרו להיקף ארסנל הנשק שהיה ברשותם לפני מבצע צוק איתן. מערך הרקטות דורש מהם מערכת שלמה של הברחות חומרי גלם, ייצור, שינוע, הסתרה באמצעות הונאה במחסנים ובורות שיגור, בדיקות, טיפול ואחזקה.
בהתאם לכך, חמאס הרחיב את המאמץ לשפר את איכות מערכות הנשק תוך הרחבת ניסויי הרקטות שמשוגרות לעבר הים (מאמץ לשפר דיוק, טווחים ונשיאות ראש נפץ קרבי), היקף האימונים של הכוחות ברצועת עזה, באיראן ובלבנון אך גם במדינות אחרות, ואת המאמץ לייצר אמצעים חצי-אוטונומיים כפי שניסה לפתח ולייצר המהנדס שחוסל בטוניס.
ציר ההברחות הימי גם הוא החל להתעורר לאחרונה ומעורר דאגה לא פחות. שירות הביטחון הכללי מפעיל מאמץ גדול לנטר את האזור ולסכל כוונות של כלל הפלגים במרחב. "חמאס רוצה להפתיע ולכן הוא מעריך שבזירה הימית בעיקר הוא יצליח באמצעות צוללנים, שחיינים מקצועיים, או ציוד מתקדם שהוא מפתח באמצעות מידע וחומרי גלם שהבריח לעזה כמו אמצעים משפרי מהירות בצלילה", הסביר גורם ביטחוני בכיר והוסיף: "הפיגוע בזיקים לא יחזור על עצמו. חמאס מכוון גבוה. הוא רוצה לפגוע במתקן רגיש, באתר אסטרטגי, בעיר, לבצע מסע הרג. הם רוצים לטלטל את ישראל, למשוך את תשומת הלב של הציבור הפלסטיני".
לכן, כשברקע מדברים על הסדרה בין ישראל לחמאס, נשאלות שתי שאלות מרכזיות כפי שהועלו באותו דיון מסווג: מה עושה ישראל נגד תהליך ההתעצמות של החמאס - לא רק בייצור המקומי אלא גם בתחום שיבוש האימונים - על מנת לפגוע בעקומת הלמידה של כוחות הנוחבה הימית, וכיצד מתכוון צה"ל לפעול בכפוף לתהליך ההסדרה אם מתקיימות הברחות של ציוד ומערכות נשק? תוקף ולוקח סיכון שההסדרה תתפרק - או לא?