ועדת הכלכלה על הרפורמה בטסטים: מצליחה, אך יש מה לשפר

(בווידאו: דיון בועדת הכלכלה בנוגע לנסיעות בתחבורה הציבורית בסוף החודש)

מספר הטסטים זינק מ-317 אלף, טרום הרפורמה, ל-617 אלף בשנת 2019 - כך עולה מדיון שנערך אתמול (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת, שבחן את דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ודנה ברפורמת מבחני הנהיגה המעשיים שהושקה ב-2018. מהכתוב בדוח עולה כי זמן ההמתנה בין מבחן למבחן קוצר משמעותית משלושה חודשים לשבעה עד 14 יום.

אחת הסיבות לגדילה בכמות המבחנים היא מצבת הבוחנים שגדלה משמעותית מאז הופרט המערך ועבר לתפעול חברות פרטיות. על פי הדוח, בתקופה שבה היו המבחנים תחת אחריות משרד התחבורה היו 136 בוחנים, אולם נכון לחודש מאי עמדה הכמות על 235. כיום הכמות היא 186 בלבד, זאת בעקבות צמצום מערך הבחינות ויציאת עשרות בוחנים לחל"ת, מה שהביא לביטול סיטונאי של מבחנים מעשיים בעיקר באזור הצפון הנמצא תחת אחריות חברת מילגם.

על התהייה האם התשלום שמקבלות החברות על כל מבחן מעשי לא היה תמריץ מלאכותי בעייתי, השיבו כי התעריף הנגבה ובעקבותיו הסכום שמקבלות החברות יורד בשיעור של 30%, מ-140 ל-100 שקלים, כאשר מספר הבחינות עובר את 420 אלף טסטים.

מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה אפי רוזן ציין כי כיום במערכת הממוחשבת המקצה מסלולי מבחן לתלמידים ישנם 15,702 נתיבים אפשריים המכסים טווח רחב של מצבי נהיגה למבחן. כמו כן ציין מנהל אגף זהירות בדרכים במשרד החינוך, מקס אבירם, ציין כי החל מהשנה הבאה כל תלמידי כיתות י' יקבלו חינוך תעבורתי וייבחנו בבחינת התיאוריה.

זה אולי יצמצם בעיה נוספת שצפה ולא בפעם הראשונה אודות אחוזי המעבר השונים משמעותית בין התלמידים באזור הצפון תחת חברת מילגם לבין אלו באזור המרכז והדרום תחת חברת טלדור. במשך שלוש השנים שהרפורמה פועלת קיים פער קבוע בין מספר העוברים את מבחן הרישוי לטובת הנבחנים בטלדור (38 לעומת 40 בשנת 2018, 35 לעומת 42 ב-2019 ו-38 לעומת 40 ב-2020). זה היה אחד ההיבטים שיו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי הטיל על משרד התחבורה לבדוק, "הוועדה ממליצה לבחון את הסיבות לנתונים בדבר שיעור נמוך של כ-40% מהנבחנים שעוברים טסט, את הסיבות לפער באחוז ההצלחה בין חברת מילגם לטלדור".

זו כאמור לא הבעיה היחידה עם חברת מילגם שכן בנוסף לביטולי המבחנים שהוזכרו ואחוזי המעבר הנמוכים יותר, היא נקלעה לקראת סוף חודש יוני לסכסוך עם הבוחנים על רקע כוונתה לקצץ בשכרם, מה שהביא אותם לסף השבתה של המבחנים.

משתתפים אורחים בדיון כמו נציג ארגון מורי הנהיגה אבי קרמר ונציג מועצת התלמידים והנוער הארצית רועי פרידמן בירכו על הרפורמה, אבל הסתייגו כל אחד מהיבט שונה שלה. קרמר טען כי דווקא פרק הזמן הקצר בין מבחן למבחן חוזר יוצר לחץ על המורים להגיש תלמידים בשנית, כאשר הם לא בהכרח מוכנים לכך.

"משיחות שלי עם מורים לנהיגה הם שללו את ההשערה כי המניע לביקורת זו נובע מהרצון לבצע עוד שיעורי נהיגה ואמרו כי 'יש כמות גדולה מאוד של תלמידים שרק מחכים שיתפנה לי מקום לשיעור, חוץ מזה לי יש אינטרס שהתלמיד יעבור טסט מוקדם ככל האפשר - זה המוניטין שלי'", אמר פרידמן

פרידמן גם ציין כי למרות קיצור הזמן בין המבחנים ישנה עדיין בעיית שקיפות, שכן לנבחן ניתנת אפשרות אחת בלבד לצפות בסרטון המתעד את המבחן, לזמן מוגבל וסיבת ההכשלה בטסט לא מופיעה בו, מה שמקשה על הערעור. גם לגבי נקודה זו הנחה היו"ר מרגי את משרד התחבורה להקל את תהליך הערעור ולאפשר צפייה ללא הגבלה בסרטון.

חברי כנסת נוספים בוועדה שנכחו בדיון ציינו את השגותיהם על הנתונים שהוצגו. ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם) התייחס לכמות ההרוגים בתאונות דרכים והסביר כי מדובר ביציאה למלחמה "חשוב שהאימון לקרב הזה יהיה הכי רציני שאפשר והמבחן יהיה הכי קשה. יש עוד מה לשפר בהכשרת הנהג", אמר טופורובסקי.

חברת הכנסת אימאן חטיב יאסין (הרשימה המשותפת) אמרה כי צריך להנגיש את בחינות התאוריה והטסטים גם למגזר הערבי, אך דבריה נדחו על ידי אפי רוזן שכן התאוריה בישראל מונגשת בשש שפות שונות.

ביקורת נוספת שהעבירה הוועדה על משרד התחבורה נגעה לפיקוח על מהלך הבחינות, על פי הממצאים שלהם רשאי משרד התחבורה להורות למפעיל להפסיק את עבודתו של בוחן. אולם לרשות המשרד 21 מפקחים בלבד שאמורים לוודא כי המבחנים מבוצעים כהלכה. המשמעות היא שכל מפקח משתתף בבחינה אחת לשבועיים, קרי - 42 בחינות בחודש מתוך עשרות אלפים. משרד התחבורה נדרש לספק לכך תשובה בכתב עד סוף החודש.