בוושינגטון זעמו, הכנסת סערה: הלילה שבו סיפח בגין את רמת הגולן

רה"מ הפתיע אפילו את ממשלתו כשהיה נחוש להביא להצבעה החלטה שנויה במחלוקת בעלת השלכות ביטחוניות. "מחרחר מלחמה", קראו מהאופוזיציה כשנאם בגין על החלטתו להחיל את החוק הישראלי בגולן. עם זאת, מי שקידם אז את החוק טוען: "היום אין עבודת הכנה והתייעצות מספקת"

צילום: ארכיון המדינה, הטלוויזיה הישראלית

בבוקר יום שני, 14 בדצמבר 1981, נקרא שר הביטחון, אריאל שרון לחדרו של ראש הממשלה בבית החולים "הדסה" בירושלים. שבועיים וחצי לפני כן נפל ראש הממשלה, מנחם בגין, במקלחת ביתו, שבר אחת מירכיו ואושפז בבית החולים.

שרון התמודד באותם ימים עם התנגדות עזה של עובדי משרד הביטחון וחברי כנסת להחלטתו למנות כיועצו המיוחד את אריה גנגר. גנגר, לו ייעד שרון אחריות על הייצוא הביטחוני, היה איש עסקים ישראלי-אמריקני שחי בארצות הברית. בנוסף לכך, שר הביטחון היה טרוד עם תסיסה הולכת וגוברת ברצועת עזה שהתבטאה בהפגנות ושביתה כללית שנמשכה כבר שבוע. עוד ארבעה חודשים יוטל עליו לפנות את חבל ימית וביוני כבר יצא למלחמה בלבנון.

אבל הסיבה בגינה נקרא שרון אל ראש הממשלה הייתה לא צפויה. בגין הורה לשר הביטחון לבצע את ההכנות הביטחוניות הדרושות נוכח החלטתו להחיל את החוק הישראלי ברמת הגולן.

בגין על כיסא גלגלים בכנסת, 14 בדצמבר 1981 (צילום: אתר רשמי, חנניה הרמן, לע"מ)

החלטתו של ראש הממשלה הייתה הפתעה מוחלטת, אפילו בקרב שרי ממשלתו. הוא היה נחוש להביא את החוק להצבעה בכנסת עוד באותו יום ולהעביר אותו בשלוש קריאות. צעד חריג, מה עוד שמדובר בהחלטה שנויה במחלוקת בציבור הישראלי ושעלולות היו להיות לה השלכות מדיניות וביטחוניות על ישראל.

יום קודם עוד ניהל את ישיבת הממשלה שמחה ארליך, סגן ראש הממשלה. כעת הודיע בגין לשריו להגיע לישיבת ממשלה בביתו. הוא השתחרר מבית החולים ובישר לשרים על החלטתו. שר המשפטים, משה נסים, הביע הסתייגות מהעיתוי ומההליך החפוז שבו החליט לנקוט ראש הממשלה. אך בגין היה נחוש ונסים החל להכין את נוסח הצעת החוק.

אחר הצהריים הגיע בגין לכנסת כשהוא על כיסא גלגלים. בינתיים התבקשו ראשי יישובים בצפון להגיע לפיקוד הצפון ושם נאמר להם להיות ערוכים לכל תרחיש. כעבור כמה חודשים התלוננו נציגי היישובים כי בעת תגבור הכוחות ערב החלת החוק, נגרמו נזקים כבדים לשדותיהם והחיילים הותירו אחריהם ערימות אשפה גדולות.

בשל מצבו הבריאותי נאם ראש הממשלה במליאת הכנסת כשהוא יושב על כיסא הגלגלים על יד שולחן הממשלה. בראשית דבריו המליץ לחברי הכנסת לא לשבור רגל ועדכן שתהליך ההחלמה המצפה לו יימשך עוד כמה שבועות. לאחר מכן הסביר על החלטתו לחוקק את החלת החוק הישראלי ברמת הגולן.

בגין היה נחוש לחוקק את החלת הריבונות ברמת הגולן. קצרין, 1981 (צילום: אתר רשמי, חנניה הרמן, לעמ)

הכנסת סערה. חבר הכנסת בני שליטא (הליכוד) אמר כי החוק יקנה "ממד של המשכיות". "המשכיות של מה, של כיבוש, של סיפוח?", קרא חבר הכנסת צ'רלי ביטון (סיעת חד"ש-חזית דמוקרטית לשלום ושוויון) מספסלי האופוזיציה. לחבר הכנסת הדרוזי אמל נסראלדין מהליכוד, שהביע תמיכתו בחוק, צעק ביטון: "קוויזלינג היה מתבייש לדבר כמוך". הוא סירב לחזור בו מהכינוי שהפך שם נרדף לבוגד בעמו והוצא מהמליאה. היו"ר, מנחם סבידור, הוציא מהמליאה גם את חבר הכנסת תופיק טובי מחד"ש, שכינה את נסראלדין "בוגד".

ההצבעה קרעה את "המערך" לשניים. תנועת העבודה היא שהייתה בשלטון בעת כיבוש הגולן ואחר כך הובילה את מפעל ההתיישבות ברמה, כשהקימה עליה קיבוצים ומושבים. כעת, נוכח ההצבעה הקרבה, עמדו חברי הכנסת של המפלגה מבולבלים ורובם נעדרו מהמליאה.

חבר הכנסת מרדכי בן-פורת (סיעת תל"ם), שצמח במפלגת העבודה, ביטא היטב את הדילמה בה נמצאו רבים: "כל אחד חצוי בין זיקתו להיסטוריה של עמנו... לבין המציאות והמגבלות שאנו נתונים בהן. רמת הגולן נתונה בשליטתנו. אין אנו מנועים מכל פעולה ביטחונית או התיישבותית שתראה לנו... לכן אני תוהה ושואל מה הצעת החוק תוסיף לאותה שליטה. הצורה (שבה הוצעה ההצעה - א"א) יש בה זלזול מוחלט בכנסת הזאת. היא הופכת אותנו לעדר של כבשים. צורה זאת איננה מאפשרת לאף אחד מאיתנו להיוועץ בסיעתו, זה ערעור המשטר הדמוקרטי הפנימי של כולנו", הזהיר.

עוד בוואלה! NEWS

קניות בירושלים ועתיקות בבית לחם: כשהמטיילים הישראלים גילו ארץ חדשה

לכתבה המלאה

המחיר המדיני נסבל, הכעס האמריקני יסתיים בנזיפה

ראש הממשלה שב לנאום. חבר הכנסת יוסי שריד היה בין חברי הכנסת הבודדים מהמערך שנכנסו לאולם. "ממשלה מטורפת, מחרחרת מלחמה", צעק שריד. "אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף, הולך כשידיו בכיס, כאילו הכול מותר לו", השיב לו בגין.

"אני מבקש ממך", פנה היו"ר סבידור לשריד, "קודם כל תוציא את המקטרת מהפה; שנית, תפסיק לטייל ולדבר בעמידה. תתייחס בכבוד לכנסת... נכנס עם מקטרת בפה, עומד ומטיף מוסר לכנסת. חברי הכנסת, אל תיקחו דוגמה רעה". חבר הכנסת תופיק זיאד (חד"ש) אמר כי "המקטרת שלו פחות מסוכנת מהחוק שלכם".

בגין האיץ בכנסת להעביר את החוק עוד באותו לילה. הוא האמין שהמחיר המדיני יהיה נסבל. ברית המועצות הייתה שקועה בבוץ האפגני ומוטרדת נוכח הפיכה בפולין, מצרים עמדה לקבל מישראל את מזרח סיני ונראה היה שלא תשבור את הכלים, והכעס האמריקני יסתיים בנזיפה, האמין ראש הממשלה.

העימותים במליאה המשיכו. "מחרחר מלחמה", קרא מאיר וילנר מחד"ש לבגין וראש הממשלה כינה אותו "סטליניסט בזוי" ו"סוכן זר".

החוק עבר ברוב של 63 מול 21. בגין בכנסת, 1981 (צילום: אתר רשמי, חנניה הרמן, לעמ)

אחרי שהחוק עבר לוועדת החוץ והביטחון, הוא חזר לכנסת כעבור שעתיים לקריאות שניה ושלישית. צ'רלי ביטון הגיש הסתייגות לשם החוק וביקש לשנותו ל"משוגע הגדלות מכה שנית". הוא טען כי ממשלת ישראל מעוניינת לחמם את הגבול הצפוני ולהיכנס ללבנון ואולי גם לסוריה.

בסופו של הלילה החוק עבר ברוב של 63 מול 21. שמונה מקרב 47 חברי המערך תמכו בחוק. "אני יושב בכנסת למען החוק הזה", אמר ח"כ כץ-עוז. עשרה ח"כים מהסיעה הצביעו נגד. רק שנה וחצי קודם היה זה שלמה הלל מהמערך שביקש לחוקק חוק שיאפשר לשר הפנים לתת תעודת זהות ישראלית לכל תושב שגר בשטח שמוחזק על ידי צה"ל. ממשלת בגין נבהלה והתנגדה בכל תוקף לחוק שהיה יכול להתפרש כרצון ישראלי לסיפוח הגולן.

"אנחנו מרגישים היום משהו מההרגשה של ה-15 במאי 1948", כתב בבוקר שלמחרת יהודה הראל מקיבוץ מרום-גולן ומראשוני המתיישבים הישראלים בגולן. לימים נבחר לכנסת במפלגת "הדרך השלישית", שהיה ממקימיה ושהדגל העיקרי שהניפה היה התנגדות לירידה מהגולן. לפני שנתיים הוענק לו פרס ישראל לחקלאות והתיישבות.

"לובי של איש אחד"

במושב יונתן שודרה שוב ושוב מהדורת חדשות השעה שלוש ברמקולים של היישוב. במקביל התכנסה ועדת התרבות המקומית לתכנן את "חגיגות יום העצמאות" של היישובים היהודיים ברמת הגולן. בקיבוצים לא חגגו. שם האמינו כי יש ליישב את הגולן ולעבד את אדמותיו, אך אין צורך בחוק שימקד את הזרקור על הרמה. מה עוד שעמדתם המוצהרת הייתה כי בבוא היום לא יהוו מכשול בפני הסכם שלום.

אבל גרעין עיקש של חברי קיבוצים פעל זמן ממושך מאחורי הקלעים כדי לקדם את החוק. בראשם עמד קיבוצניק בן 29 מקיבוץ אפיק. שמעון שבס שמו. אז עמד בראשות "ועד יישובי הגולן" ו"ועד יישובי הצפון" שהובילו מסע ציבורי נגד אפשרות של ירידה מהגולן. "הוא היה לובי של איש אחד", נזכר שמעון (שימי) וייס, אז כתב עיתון "דבר" בצפון. "הוא היה חרוץ מאוד, חוצפן ויצירתי".

בריאיון איתו אמר שבס כי בשנה שקדמה לחוק הגולן הוא ויהודה הראל נפגשו עם בגין ארבע פעמים ופגישה נוספת קיים איתו שבס לבדו. לדבריו הסיבה למאבק שהובילו היה סעיף בהסכמי קמפ-דיוויד ולפיו "המסגרת הנזכרת לעיל (החלטה 242 של מועצת הביטחון - א"א)... נועדה להוות בסיס לשלום לא רק בין ישראל לבין מצרים, אלא אף בין ישראל לכל אחת משכנותיה הערביות, המוכנה לנהל איתה משא ומתן לשלום על בסיס זה". שבס הסביר כי "משמעות הדבר הייתה שרמת הגולן עמדה בפני סכנה".

שמעון שבס והעצומה שהגיש לבגין (צילום: אתר רשמי, מתוך הספר: "חבר")

באפריל 1979 אמר שר החוץ משה דיין כי "דין הגולן כדין סיני". שבס אף זוכר כי דיין הרגיע את אנשי בקעת הירדן ואמר להם כי מעמדה של הבקעה שונה מזה של סיני - בעוד שמעמדו של הגולן כן דומה לסיני.

אחד מחברי ועד מתיישבי הגולן השווה את התנהלות דיין להתנהלותו לפני מלחמת יום כיפור, חמש שנים וחצי קודם. השר שרון מיהר לעלות לגולן, להיפגש עם חברי הוועד ולהתחייב שישראל לא תרד מהגולן. "גם למתיישבי סיני הבטחתם והכל התמוטט בקמפ דיוויד", אמר בכעס אחד הנוכחים. שרון תקף בחזרה: "לא באתי לשמוע מוסר מפיך. אין לאיש מבין היושבים כאן זכות מוסרית יותר מאשר לי".

הראל הוא שהחליט כי יש להוביל מהלך שיביא להחלת החוק הישראלי על הגולן. "אצלי זה היה הרעיון, אצל שבס היה הביצוע... אלמלא שבס כל זה לא היה קורה", מצוטט הראל בספר "חבר" ששבס הוציא לאחרונה.

הוא גייס תקציבים ממשקי עמק הירדן והגליל העליון ומתוך דירה קטנה בקצרין החל הוועד לפעול. שבס הוביל מבצע החתמת ישראלים בקריאה לחקיקת חוק הגולן. 745 אלף חתמו, לטענת אנשי הועד. בכנסת הוקמה שדולה למען הגולן, בראשות ח"כ אברהם כץ-עוז מהמערך. סיסמת הקמפיין הייתה "אסור לאבד את הצפון".

שר התחבורה חיים קורפו בכפר מסעדה, תשעה ימים לאחר החלת הריבונות (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, בני תל אור)

שבס דבק במטרה ולא הרפה. הוא היה מגיע לכנסת תכופות. "שבס וחבריו פעילים בכנסת יותר מח"כים רבים שאני מכיר", אמר חבר כנסת לווייס מ"דבר".

"נפגשו עם ח"כים ושרים על בסיס יומי", נזכר שבס. "ומיד בסוף כל סבב פגישות רצנו להציק לראש לשכת ראש הממשלה, יחיאל קדישאי", סיפר. בסוף כל שבוע כזה היו נפגשים שבס והראל בחדרו של כץ-עוז בכנסת וסופרים כמה אצבעות יונפו בעד החוק, כשזה יגיע להצבעה.

היה לנו ברור שבגין יביא את זה בסוף להצבעה, אבל לא ידענו מתי", אמר שבס. הוא מודה כי עיתוי ההצבעה והדרך בה הוביל אותה ראש הממשלה - שלוש קריאות ביום אחד - הפתיעו אותו ואת חבריו".

וייס זוכר אותו ואת חבריו העיתונאים דוהרים לרמת הגולן. "יורם המזרחי, הכתב הוותיק והמנוסה בין כתבי הצפון המליץ לנו להביא שקי שינה איתנו. הוא אמר שעכשיו נישן חודש בקצרין", סיפר וייס. לדבריו, "אחרי יומיים התקשורת כבר עברה לסיפור הבא".

בוושינגטון זעמו, הדרוזים שבתו

בוושינגטון זעמו. הנשיא רונלד רייגן הורה על השעיית מזכר הבנה אסטרטגי בין המדינות ועל עיכוב רכישת מוצרים ביטחוניים מישראל.

מנהיג דגל התורה, הרב אליעזר ש"ך, תמה לשם מה היה נחוץ החוק; "3,700 שנה חיינו בלי הגולן - ונחיה כך הלאה בלעדיו", אמר ביידיש בכנס של אגודת ישראל. "אסור להתגרות באומות העולם", חזר על האזהרה שהשמיע לפני ההצבעה על החוק.

ביישובי הדרוזים בצפון רמת הגולן החל הממשל הצבאי לפנות את המפקדה ולהעביר את האחריות למשרד הפנים. אבל השטח החל לבעור. מתנגדי החוק החלו להתנכל לתומכי ישראל ולראשונה נעצר איש דת דרוזי בגולן.

היחסים בין האוכלוסייה הדרוזית בגולן לבין הממשלה החריפו ואחרי כינוסים אנטי-ישראליים עצר הצבא ארבעה מאנשי ההנהגה ביישובי הדרוזים בטענה להסתה למרי אזרחי. ביישובי הדרוזים הוכרז על שביתה כללית. מנהל הטלוויזיה הישראלית, טוביה סער, הורה לכתב יורם המזרחי לא לראיין דרוזים מתנגדי חוק הגולן.

אותו יום, 14 בפברואר, עדיין מצוין ביישובים הדרוזים בגולן מדי שנה. בתגובה הטיל אלוף פיקוד הצפון, אלוף אמיר דרורי, הגבלות תנועה על היישובים הדרוזיים שנמשכו כמה חודשים.

אריאל שרון, שמעון פרס ויצחק רבין בסיור ברמת הגולן, 1975 (צילום: אתר רשמי, יעקב סער/ לעמ)

שבס, הבולדוזר מקמפיין הגולן, מונה כעבור שלוש שנים לעוזרו של שר הביטחון, יצחק רבין. כשרבין היה ב-1992 לראש ממשלה, שבס היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בעת שרבין ניהל משא ומתן עם הסורים, שאף כלל נכונות לירידה מהגולן תמורת שלום מלא, בכפוף למשאל עם.

כשמדברים כעת על החלת החוק הישראלי בחלקים מיהודה ושומרון, אמר שבס כי רב השוני על הדמיון להחלת החוק בגולן. לדבריו, "בעוד שהיום דבר לא ברור ולא נעשית עבודה מסודרת, בגין היה מאוד מסודר והדברים היו לו ברורים, הדבר היחיד שהפתיע אז, היה עיתוי ההצבעה. הוא התייעץ כל הזמן עם גורמי משפט, ובראשם יצחק זמיר, היועץ המשפטי לממשלה, והיה צוות מצומצם במשרד ראש הממשלה שהיה מעורב בכך. הכול היה מוכן ומסודר לחקיקת החוק".

הוא הסביר עוד כי החלת החוק ביהודה ושומרון אינה מחייבת הצבעה בכנסת, כמו שנדרש בהחלת חוק הגולן, וזאת משום שהגולן לא נכלל בהסכמי החלוקה ב-1947 ולא היה חלק מקווי שביתת הנשק אחרי מלחמת העצמאות.

לדברי שבס, "תכנית טראמפ לא שונה בהרבה מהתכנית של רבין. ההבדל בין התכניות הוא על 7-8 אחוז מהשטח. על זה רצחו את רבין?". הוא צופה כי "תכנית החלת החוק הישראלי על שטחים ביהודה ושומרון כלל לא תקרה, או שתחול על שטחים מאוד מצומצמים באזור גוש עציון ומעלה אדומים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully