הפריפריה תיפגע? המודל החדש שצפוי לשנות את החיבור לאינטרנט בישראל

משרד התקשורת הודיע אמש (ראשון) כי על חברת הוט לא תחול חובת פריסה של סיבים אופטיים בכל הארץ. עד כה החברה הייתה מחויבת לפרוס את הסיבים בכל רחבי ישראל, בתהליך יקר ומאתגר כלכלית, שהיה עשוי לעכב את הפריסה.

כעת מדובר בבשורה משמעותית, שתעודד את הוט לזרז את קצב הפריסה - שתגביר את מהירות האינטרנט. בשורת הסיבים האופטיים מביאה עמה אינטרנט מהיר יותר בצורה משמעותית. בשעה שהמשק מתרגל לעבודה חלקית מהבית, מדובר בתשתית קריטית חשובה מאי פעם.

ישראל, אומת הסטארט-אפ, נמצאת מאחור בדירוג האינטרנט העולמי. לפי מדד מהירות הגלישה של M-LAB שפורסם ב-2018, ישראל נמצאת במקום ה-70 במדד מהירות האינטרנט.

המצאת הסיבים האופטיים רשמה מהפכה בתהליך העברת נתונים. מדובר בסיב מחומר שקוף, לרוב עשוי זכוכית, שמאפשר העברת אור מקצהו האחד לאחר. לסיבים האופטיים מגוון רחב של שימושים, אפילו רפואיים, אך נראה כי השימוש הפופולרי ביותר הוא באמצעות תשתיות האינטרנט.

תשתית הנחושת שקיימת כיום בישראל נחשבת ישנה מאוד. היא מאפשרת הורדה של עד מאה מגה-ביט לשנייה והעלאה של עד חמישה מגה-ביט לשנייה. לעומת זאת, הסיבים האופטיים מאפשרים מהירויות דמיוניות כמו גיגה-ביט לשנייה הורדה והעלאה, ואף יותר מכך.

לדברי מנכ"ל איגוד האינטרנט, עו"ד יורם הכהן, "מצבנו לא טוב". על פי מכון המחקר M-LAB (מיזם משותף של גוגל, אוניברסיטת פרינסטון וגופים נוספים), ישראל מדורגת במקום ה-70 במהירות האינטרנט העולמית.

בישראל קיימות שלוש שיטות להעברת אינטרנט. הטכנולוגיה הנפוצה ביותר היא באמצעות כבלי נחושת (ADSL) שמגיעים לבתים, ומוגבלת ביכולות ההעברה. בשיטה זו משתמשות בזק והוט. שיטה שנייה היא פריסת סיבים אופטיים באמצעות מיזם של חברת החשמל יחד עם סלקום וחברת התשתית Unlimited, ושלישית היא פריסה עצמאית של סיבים אופטיים על ידי חברת פרטנר.

עד כה הרגולציה של משרד התקשורת דרשה מבזק והוט פריסה אוניברסלית. כך לדוגמה, בזק כבר הספיקה לפרוס את הסיבים במקומות רבים ברחבי ישראל, אך הם לא פועלים בעקבות דרישות רבות, בין היתר כמו הדרישה האוניברסלית.

חברות קטנות לעומת זאת כמו סלקום, פרטנר ו-Unlimited, אינן מחויבות בפריסה האוניברסלית, אך מכיוון שההשקעה היא כה גבוהה הן מבצעות את הפריסה בצורה איטית ובעיקר - עסקית.

"התפקיד של הרגולטור הוא לייצר מנגנוני תמרוץ נכונים באופן כזה שבסופו של דבר הפריסה תהיה נכונה. כנראה שמשרד התקשורת הבין שדרישה של פריסה אוניברסלית גורמת לכך שאף אחד לא עושה שום דבר, ואז מנסים מודל חלופי שבו הם לא דורשים מכולם להגיע לכל מקום, אלא הם רק מוודאים שסיבים אופטיים יגיעו לכל מקום", אמר מנכ"ל איגוד האינטרנט הכהן.

לדברי עו"ד הכהן, "המהלך של משרד התקשורת מנסה לפתור בעיה, מכיוון שפריסה של תשתית היא יקרה. צריך להגיע לחפור וזה פרויקט פיזי. הפטור שנתן משרד התקשורת לבזק והוט הוא מפריסה אוניברסלית, זה אומר שעד כה היו מחויבות להגיע לכל מקום בישראל".

הוא הסביר כי "הפטור מאפשר לחברות לבחור את מפת הפריסה, ובטח מקומות כאלו שכדאיים מבחינה עסקית, משמע זול להגיע ויש לקוחות שאפשר לחבר. לעומת זאת, להגיע ליישוב מרוחק זה פחות אטרקטיבי מבחינתן - בין אם זה יישובים ערביים ששם קשה לחפור את התשתיות כי הרחובות צפופים, או יישובים מרוחקים".

"משרד התקשורת מבין את הבעיה הזאת, שיוצרת ישראל ראשונה ושנייה באינטרנט", המשיך עו"ד הכהן. "מה שעושים כעת זו הקמת קרן ציבורית עליה הכריז משרד התקשורת, והיא תורכב מרווחי ענף התקשורת. בעצם אלו שיחוברו לתשתית האינטרנט יסבסדו את הפריסה בכל ישראל. הקרן הזו תשתמש בכסף כדי לתמרץ את החברות להגיע למקומות המרוחקים. זו שאלת המיליארד דולר: איך בונים את המודל הכלכלי באופן שבסופו של דבר, כל האזרחים במדינת ישראל יקבלו אינטרנט שוויוני".

"אם המהלך ינוהל נכון ומשרד התקשורת ייתן את התמריצים בצורה הנכונה, יבנה את זה בצורה כלכלית נכונה וגם סדרי עדיפויות של לאן להגיע בצורה שוויונית, אז זה בהחלט יכול לעבוד טוב", הסביר הכהן. "אם לא יהיה מספיק כסף בעניין הזה, או שהשיקולים יהיו פוליטיים או העדפה של אוכלוסייה כזאת על אחרת, אז כמובן שזה לא יעבוד טוב וזה אחד הדברים שצריך יהיה לשים אליהם לב".

לדבריו, "הפריסה בפריפריה ובמקומות מרוחקים עשויה להוביל שינוי חברתי מאוד גדול. כיום מסתמן שינוי של עבודה מהבית, וכדי לעבוד מהבית צריך אינטרנט ברמה גבוהה. זה למעשה חזון בן גוריון של להפריח את השממה וגם שר התקשורת, יועז הנדל התייחס לכך".

הוא הסביר כי "אנשים יעבדו מהבית, אבל צריך לזכור שיש לפרוס את זה לכל האזרחים, גם ליישובים ערביים וגם ליישובים כפריים מרוחקים וקיבוצים. בסוף זו שאלה של מפת הפריסה והכסף. אחרת, ייווצרו פה כבר עכשיו שתי מדינות ישראל - עם אינטרנט יותר מהיר ופחות מהיר".