הליכוד על הכרעת בג"ץ: "נחוקק מחדש"; גנץ: "נדאג שההחלטה תמומש"

(בווידאו: חוק ההסדרה אושר בקריאה שנייה ושלישית, 2017)

החלטת בג"ץ לפסול את חוק ההסדרה בנימוק שאינו חוקתי עוררה הערב (שלישי) סערה במערכת הפוליטית. בעוד בימין מתחו ביקורת על ההחלטה, בשמאל בירכו עליה וגיבו את בית המשפט העליון.

כך, מפלגת כחול לבן הבהירה כי מכבדת את ההכרעה ומסכימה כי החוק בעייתי. "חוק ההסדרה במתכונתו מנוגד למצב החוקתי בישראל והבעייתיות המשפטית בעניינו הייתה ידועה עוד במועד אישורו בכנסת. אנו מכבדים את הכרעת בג"ץ ונדאג שהיא תמומש".

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון אמר כי פסילת החוק הייתה צפויה, ואסור היה להעביר אותו מלכתחילה. "חבריי לכחול לבן ואני נדאג שפסיקות בג"ץ יכובדו, לא תהיה כל פגיעה בשלטון החוק", הדגיש גנץ. "אני מקבל בהבנה ביקורת כשהיא נעשית בצורה מכובדת, ואני מודיע שתמיד אפעל לסייע לכל אזרח ישראלי שניתן לסייע לו ברמה האנושית ובמסגרת החוק - בין אם הוא מתנחל או קיבוצניק, יהודי, ערבי או דרוזי, דתי או חילוני".

בליכוד, מנגד, מתחו ביקורת על הצעד. "מצער שבג"ץ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה", אמרו במפלגה, והבטיחו לפעול לחקיקה מחודשת של החוק. גורם בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הערב כי "החלת הריבונות תפתור את רוב בעיית ההסדרה".

יו"ר הכנסת יריב לוין מתח ביקורת חריפה על ההכרעה והבהיר כי "הכנסת לא תחריש עוד נוכח הפגיעה המתמשכת בסמכויותיה ובמעמדה". לדברי לוין, "בית המשפט העליון רמס היום שוב, כמנהגו הפסול, את הדמוקרטיה הישראלית ואת זכויות האדם הבסיסיות של רבים מאזרחי ישראל. הפסיקה שניתנה, על פניה בחוסר סמכות, קורעת קרע נוסף בחברה הישראלית ותפגע עוד יותר באמון הציבור בבית המשפט העליון ובשופטיו. בית המשפט העליון צועד בצעדי ענק אל עבר משבר חוקתי שלא היה כמותו בישראל".

שרים וחברי כנסת אחדים בימין הגיבו בכעס להחלטה. שר הבריאות יולי אדלשטיין, האשים כי "בג"ץ איבד את זה" וקרא לחוקק פסקת התגברות. בית המשפט, לדבריו, "הופך את עצמו לרשות המחוקקת, לרשות המבצעת ולרשות השופטת בו זמנית. חייבים לשים לכך סוף. הדרך לכך היא באמצעות פסקת ההתגברות. אם בג"ץ לא מכיר במגבלותיו על הכנסת לשרטט את המגבלות".

גם השר לענייני ירושלים ומורשת, רפי פרץ, הביע מורת רוח מההחלטה, וקרא לקדם את סיפוח יהודה ושומרון. "המענה לפסילת חוק ההסדרה - ריבונות עכשיו ביהודה ושומרון. עלינו לפעול בכל הכוח כדי שזה יקרה בהקדם".

שותפיו לשעבר של פרץ ממפלגת ימינה הגיבו בתקיפות רבה יותר, וקראו אף הם לקדם פסקת התגברות. "בית המשפט ממשיך לדרוס ברגל גסה את הדמוקרטיה ושוב מתערב בנושאים שאינם בתחום שיפוטו ומבטל את החלטת נבחרי הציבור", נמסר בהודעת המפלגה, "מי שלא יתמוך בהתגברות כעת, יאבד את זכותו להתלונן על תחלואי מערכת המשפט. אנחנו מצפים מממשלת גנץ-נתניהו לתמוך בחוק ולא לסכלו".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) תקף בחריפות את בג"ץ. "במשך שנים בית הדין הקרוי גבוה לצדק רומס כל זכות של המתיישבים, מעקם ומעוות את חוקי הכנסת כדי להתאימם לאג'נדה פרוגרסיבית ופוסט-ציונית שמעדיפה תמיד את זכויות אזרחי האויב על זכויות אזרחי המדינה", האשים. "כשהסוגיה נוגעת למסתננים ולערבים, יש סעד מירושלים עד אריתריאה. אבל המתנחלים יכולים להידרס והחוק הסופר צודק הזה נפסל כי הוא מהווה סעד לצד הלא נכון".

הוא פנה במילים בוטות לראש הממשלה בנימין נתניהו, וקשר בין הכרעת בג"ץ לבין משפטו שלו. "אדוני ראש הממשלה, החבל שנמתח היום סביב צוואר ההתיישבות הוא אותו החבל שייכרך על צווארך. אל תצפה למשפט צדק. שופטיך לא יפגעו ביוקרתו של מנדנבליט בדיוק כפי שלא עשו זאת בחוק הזה. אתה זה שמאפשר את זה כבר שנים רבות ואין לך להלין אלא על עצמך".

בגוש המרכז שמאל, לעומת זאת, גיבו את החלטת בג"ץ. "יש לכבד את החלטות בג"ץ גם ברגעים קשים כשאינן מתיישבות עם רצוננו. עתיד ההתיישבות לא יקבע באולם בית המשפט אלא על ידי ממשלת ישראל שלפתחה מונחת הזדמנות היסטורית להחיל ריבונות", נמסר מטעמם של השר יועז הנדל וח"כ צבי האוזר מסיעת דרך-ארץ.

במרצ גינו את החוק בחריפות, ובירכו על הפסילה. "טוב עשה בג"ץ שפסל את חוק ההפקעה", אמר יו"ר המפלגה, ח"כ ניצן הורוביץ, "החוק הגזעני נועד לנשל פלסטינים מאדמותיהם הפרטיות לטובת בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות. זה חוק שמתאים לתקופות ולמדינות מהסוג החשוך ביותר. חוק ההפקעה הוא חוק של גזל שנוגד את אמות המוסר הבסיסיות ביותר. כדאי ללמוד לקח מביטול החוק הזה גם הלאה, לתוכנית הסיפוח שתיצור עוול גדול בהרבה". גם חברתו לסיעה, ח"כ תמר זנדברג בירכה אף היא על הצעד. "בג"ץ הוכיח היום כמה חשוב לשמור עליו חזק ועצמאי כשעצר חוק מטורף ולא חוקי שהכשיר גזל וגניבה", אמרה.

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם), נמנע מלהתייחס לחוק או להכרעת בג"ץ, אך האשים את חבריו לשעבר בכחול לבן על שאינם מגבים מספיק את בית המשפט למול התקיפות מימין. "מזכיר לכחול לבן שהם הודיעו שהם עומדים להגן על בג"ץ. אז הנה, יש עוד התקפה פרועה והיסטרית על בג"ץ מתוך הממשלה. מה אתם מתכוננים לעשות בעניין?", תהה.

החוק נועד להסדיר את מעמדם של בתים ביהודה ושומרון שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים, על ידי הפקעת זכויות השימוש בקרקע מהבעלים הפלסטינים. הוא עבר בכנסת בפברואר 2017, אך הוקפא על ידי בג"ץ עד הכרעה בעתירות שהוגשו נגדו. הדיון בעתירות התקיים בתחילת יוני 2018 בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות. עוד השתתפו בדיון המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ענת ברון, דפנה ברק ארז, יצחק עמית, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, נעם סולברג ומני מזוז.

את העתירות נגד החוק הגישו 23 מועצות מקומיות פלסטיניות וכן ארגוני זכויות אדם ובהם עדאלה והאגודה לזכויות האזרח. באופן חריג, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא הסכים לייצג את עמדת המדינה בבג"ץ, משום שלטעמו החוק אינו חוקתי בשל כך, עמדת הממשלה יוצגה על ידי עו"ד פרטי - הראל ארנון.

החוק התקבל חרף התנגדות היועמ"ש, כמו גם יועמ"ש הכנסת ויועמ"ש משרד הביטחון. בעתירות נגדו נטען כי הוא אינו חוקתי שכן הוא פוגע בזכות הקניין של בעלי הקרקע הפלסטינים, זכות שמוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד נטען כי החוק מנוגד למשפט הבינלאומי ההומניטרי.

בג"ץ הורה הערב לבטל את החוק, בטענה כי אינו חוקתי. החוק בוטל ברוב של שמונה שופטים, נגד דעת מיעוט של השופט נעם סולברג. שופטי הרוב קבעו כי החוק פוגע בזכות הקניין ובזכות לשוויון של תושבי הגדה המערבית הפלסטינים, ומקנה עדיפות מובהקת לאינטרסים של המתנחלים הישראלים, ללא כל בחינה פרטנית של הנסיבות שבהן הוקמה ההתיישבות ושל מעורבות המדינה בהקמתה, ומבלי לתת משקל מספק למעמדם המיוחד של התושבים הפלסטינים כ"תושבים מוגנים" בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית.

למעשה, כך נקבע, החוק מכשיר בדיעבד נטילה כפויה ובלתי חוקית של זכויות שימוש וחזקה במקרקעין שיש בהם בעל זכויות. בהיבט התכנוני עמדו שמונה שופטי הרוב על הפגיעה בזכות לשוויון שנגרמת בשל היחס והמיטיב אשר לו זוכים על פי חוק ההסדרה עברייני בנייה ישראלים ביהודה ושומרון, בהשוואה לעברייני בנייה פלסטינים באותו אזור, ולמעשה גם בהשוואה לעברייני בנייה בתוך ישראל עצמה.

השופטים הסכימו כי תכלית החוק היא ראויה - למנוע הריסה ופינוי של התנחלויות תוך מתן מענה למצוקת התושבים שהקימו את בתיהם בתום לב, בהסתמך על הסכמת המדינה ומוסדותיה. עם זאת, הם פסקו כי הפגיעה שהחוק פוגע בשוויון ובזכות הקניין אינה מידתית וכי הנזק שגורם החוק עולה על התועלת שבו.

(עדכון ראשון: 19:40)