דחפה תלמידות למקצועות מדעיים: המחנכת שהקדישה את חייה לשינוי

עבור נערה בת 15 שהוריה זה עתה התגרשו, בלי עוגן של ביטחון ובלי הכרה בכוחות הגלומים בה, המחנכת נחמה הייתה מי שנתנה לה תחושה שהיא מדברת רק אליה ורואה אותה. היא ששכנעה אותה לשנות את כוונתה ללמוד במגמת מזכירות ולעבור למגמת ביולוגיה. היום היא יודעת שכפי שראתה אותה, נחמה קניג ראתה עוד הרבה תלמידים ותלמידות בתיכון רודמן שבקריית ים.

אותה נערה שבגרה, למדה רוקחות והיום עובדת במחקר קליני. הייתה אחד מעשרות רבות של בוגרי בית הספר רודמן שהגיעו לנחם את משפחתה של קניג, שלפני שבועיים הלכה לעולמה.

נחמה קניג נולדה בשנת 1954 בקריית ים, אז עיירה קטנה ש-13 שנים קודם החלה לצמוח בחולות מפרץ חיפה. הוריה, מרדכי ואסתר, הגיעו לישראל אחרי שחוו את מוראות השואה. בארץ החדשה הקימו תא משפחתי וגידלו את ילדיהם - בני ונחמה.

לזוג ההורים הייתה השפעה גדולה על בתם והם עיצבו את מסלול חייה. האב, מרדכי, היה במשך 27 שנה מנהל מחלקת החינוך ביישוב. סימן ההיכר שלו היו האופניים עליהם רכב ברחובות העיירה והוא כונה "שר החינוך של קריית ים". האם, אסתר, הייתה פמיניסטית שחינכה את בתה כי נשים צריכות לשאוף לשוויון וללימודים במקצועות שנחשבו אז "גבריים".

עם שחרורה משירות צבאי למדה קניג לימודי ביולוגיה בטכניון. אחרי הלימודים החלה לעבוד כמורה, במה שראתה כעבודה לטווח קצר. אבל תקופה זו הפכה לייעודה המקצועי. היא המשיכה לעבוד כמורה וכמחנכת במשך עשרות שנים, עד גיל 55.

חברותיה לעבודה ובני משפחתה סיפרו כי שני יסודות מרכזיים הנחו אותה בעבודתה כאשת חינוך - האמונה וההכרה כי כל אחד מתלמידיה יכול וראוי להגיע להישגים והרצון לעודד תלמידות ללמוד במקצועות מדעיים וטכנולוגיים.

"אימא עסקה המון בקידום נשים, וקראה הרבה על כך שלאורך שנים נשים נדחפו ונותבו מחוץ למסלולים של לימודי מדע", סיפרה הבת שמרית. "הנושא הזה היה בנפשה והיא התעקשה לשכנע עוד ועוד תלמידות לא לוותר וללמוד את המקצועות הריאליים. היא שמרה על קשר עם תלמידים ותלמידות רבים וממש התגאתה בהם כאילו היו ילדיה שלה. בעיקר התגאתה בנשים שהשפיעה עליהן ושהגיעו להישגים. אם הייתה פוגשת בבית חולים רופא או רופאה שהיו תלמידים שלה, היא הייתה מתמלאת גאווה", הוסיפה הבת.

מלבד הוראה הייתה קניג מחנכת ומרכזת שכבה. חברותיה ובתה מספרות שהייתה גאה בבית הספר רודמן והייתה "פטריוטית" של קריית ים. שולי גל, מורה ומחנכת בבית הספר וחברה קרובה של קניג, אמרה כי "מעבר להיותה מורה מדהימה לביולוגיה, היא הייתה קודם כל מחנכת. לכל שיעור שלה היה ערך מוסף".

בארכיון הפרטי שלה מצאה משפחתה מערכי שיעור רבים של שיעורי חברה שערכה לכיתות הרבות שחינכה במהלך השנים. תחום נוסף בו ראתה חשיבות גבוהה היה ליווי פרויקט המסעות לפולין והלימודים שנלוו לכך. במשפחתה ציינו כי זיכרון השואה היה דבר משמעותי מאוד עבורה וחינוך נגד כל צורה של גזענות היה עבורה ערך משמעותי ביותר.

נחמה נישאה לחיים קניג, גם הוא בן קריית ים. השניים גדלו ביחד מאז כיתה א'. בתם סיפרה כי מכיתה י' היו חברים ומאז לא נפרדו לעולם. לזוג נולדו שלושה ילדים - יעל, שמרית ואריאל. השלושה מילאו את תקוות האם, שניים מהם רופאים ואחת עורכת דין. המשפחה הייתה גאוותה ומרכז חייה.

בגיל 55, אחרי יותר מ-30 שנות הוראה, פרשה נחמה מעבודתה בבית הספר והחלה לעבוד בארגון "אורט עולמי" והייתה ממקימות תכנית "קדימה מדע". גם בארגון זה הלהט שלה היה הקניית חינוך מדעי. יעדה של תכנית "קדימה מדע" הוא הקניית חינוך מדעי וטכנולוגי בפריפריה, במטרה לצמצם פערים כלכליים וחברתיים בישראל.

אבי גנון, מנכ"ל "אורט עולמי" לשעבר כתב עליה כי "היא הייתה מהמייסדים של 'קדימה מדע' ופורצת דרך בחשיבה, בהתנהלות ובמסירות אין קץ לארגון". ג'ים לודג', פעיל בארגון הוסיף כי "היא הביאה איתה מקצועיות, חום וכריזמה לכל מה שעשתה בארגון".

במסגרת תכנית זו הוקם בעירה, קריית ים, ה"מדע-פארק". מדובר בקמפוס שבו מתקיימות פעילויות מדע, תרבות וספורט והוא חלק מתכנית להפוך את העיר למרכז מצוינות בלימודי המדע.

גל הגדירה אותה כ"חיה חברתית. אישה שנוכחת ובולטת במפגשים חברתיים. אישה חכמה, עם חוש הומור נפלא, שהפכה במפגשים ל'מסמר הערב'". לדבריה, "כחברה נחמה הייתה מכילה את מי שאהבה והיה קרוב אליה. אישה עם יכולת הקשבה יוצאת דופן. המפגשים בינינו היו מעין סיעור מוחות והעצמנו אחת את השנייה. הייתה לויאלית לחלוטין ונאמנה למי שהיה קרוב אליה".

תחביב מרכזי שלה היה טיולים עם בן זוגה, משפחתה וחברותיה. לאחד מאותם טיולים יצאו נחמה וגל לפני יותר מ-15 שנה לסין. "קראנו לזה - טיול אחרי צבא", נזכרת גל. שמרית, הבת, אמרה כי "החלום של אימא היה לטייל בהודו וכך עשתה". לפני שנה וחצי הצטרפו נחמה וגל לקבוצת נשים שיצאה להודו. בטיול חשה ברע וכששבה לישראל ערכה בדיקות וגילתה שחלתה בסרטן.

אחרי שהחלימה והתחזקה ביקשה לנסוע להודו שוב כדי להשלים את החוויה ולהגשים את החלום. וכך עשתה בחודש פברואר האחרון. כששבה התברר כי המחלה התפשטה שוב.

נחמה, שהייתה מוכרת כ"פצצת אנרגיה", חלמה שתוכל לנוח קצת ולהגשים תכניות רבות ובהן בילויים עם בעלה, ילדיה ושבעת נכדיה, התנדבות וטיולים, אולם המחלה הכריעה אותה. כשמשפחתה מלווה אותה ועומדת לצדה היא הלכה לעולמה והיא בת 65 בלבד.