(בווידאו: נתניהו לאחר עדותה בתביעת שירה רבן, דצמבר 2019)
שרה נתניהו אינה אשמה. הדחפים חזקים ממנה. ככל שתתאמץ, אין בכוחה להחזיר את השדים למאורתם. היא הרי כבר גונתה בבית הדין לעבודה והורשעה בבית המשפט. בושה וכלימה ו"קללת בלפור" מבעבעות מזה עשורים מסיפורי עובדות ועובדים במעון ראש הממשלה.
הגיונית, כמי שלדברי בעלה מצוידת במנת משכל של 155, היא בוודאי מבינה את משמעות מעשיה; אבל נפשית, היא אינה מסוגלת שלא לחזור עליהם. לכאורה, כמובן, רק לכאורה, כי התביעות האחרונות נגדה טרם הוכרעו, המשטרה עדיין לא סיימה את חקירתה והיועץ המשפטי לממשלה נטה לה תמיד חסד, וגם כיום מחזיק אישית בתיק שלה למרות שאינה ממלאת כל תפקיד רשמי שמצדיק זאת, אלא רק מכהנת כראש הממשלה בפועל, בעוד בנימין נתניהו הוא באמת ראש הממשלה החליפי.
ולכן, אין לבעיית שרה פתרון בתוך המעון בירושלים. פרשת החשבונות הפרטיים של המוביל אבנר עמדי, שהועמסו על המדינה, תעלומת המתנות האבודות לראשי הממשלה לדורותיהם, ההתעמרות באב הבית מני נפתלי ובעוד רבים, רבות ורבן - שירה רבן - איתו ולפניו ואחריו, מאות אלפי השקלים שבזבזה לאוצר בתחבולת הטעייה; זוהי רשימה חלקית, ויד שרה עוד נטויה.
בית ראש הממשלה, המתחם המאובטח ירום הודו, הוא נכס ממלכתי. מה שנעשה בו, כולל העבריינות, מקרין על מדינת ישראל ועל כבודה. כשאדם כזה מתגורר בבית, הוא ממיט קלון על הממלכה. לבנימין נתניהו אין מושג על כך. לא ידע, לא ראה, לא שמע, לא קרא. זה התרחש איכשהו מתחת לאפו. אולי בגלל המסיכה.
גם כשההתנהגות חזרה ונשנתה, הוא לא הבחין בה. כששופטי בית הדין לעבודה, בשתי ערכאות, פסקו לטובת קורבנות ההתעמרות, הוא לא היה מעורב. כששופט השלום הרשיע אותה לפי הודאתה בהסדר נוח אך עדיין פלילי, הוא לא היה מעורב. מה לו ולה. רק סנגוריו ודובריו מוצאים קשר ביניהם, בטענתם שחקירת חשדות שעשויים להוביל אליה משקפת מזימה נגדו. איך בדיוק? תהיה עדת מדינה נגדו? ומה בכך? הרי החוק מאפשר לו להישאר בתפקידו גם אם הוא ייחשד,ייחקר ויואשם. אין עדיין עשן, וכבר על ראש הממשלה בוער הכובע.
אבל המדינה אינה חייבת לסבול התנהגות שכזו. אם מעון ראש הממשלה משמש כן שיגור לפלילים, צריך לסלק מתוכו את המופלל(ת). שתעבור לקיסריה, או לעזה 35, קרוב לסושי. ושתחזיר סוף סוף את 120 אלף השקלים שאביחי מנדלבליט מונע כבר שנה - ב-16 ביוני אשתקד - מפרקליטי ירושלים דני ויטמן וארז פדן לדרוש ממנה. היה ותתעקש לקחת איתה את בנה הבכור, לא צפויה התקוממות המונית.
את הסיפור הזה צריך להמחיז ולהציג ביום האישה, אף שמופיעים בו בתפקידי משנה גם גברים. שרה. שירה, כנציגת המתלוננות. נעמי לנדאו, עורכת הדין של רבן ולפני כן של נפתלי ועוד, המוצפת עד מעל לראש בתלונות, ושמחה שהעבודה זורמת גם לעו"ד אופיר שמשון בירושלים. מגי קריטנשטיין מפרקליטות המדינה, שבניגוד לכוכבית, נצח דולב מירושלים, שגוננה על שרה וקודמה לפרקליטת מחוז (בתמיכת שי ניצן, אז במחנה נתניהו), קלטה מי הצדקת ומי המרשעת.
ויותר מכל, שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה זה שני עשורים, שהתהפכה פעם ופעמיים בעד התנהגות נתניהו ונגדה, ובהיפוך הנוכחי נאבקת בשחיתות.
מי הצדקת ומי המרשעת
חקירת יאח"ה, יחידה המוכרת לשרה עוד מתקופתה הקודמת בבת ים, עוסקת בשני תיקי התביעות האזרחיות - של רבן (בטיפול לנדאו) ושל סילבי גנסיה (בטיפול שמשון). בחקירה נחקרים גם מקורבים לשרה, במעון ובחברה הקבלנית מוריה. המאפיין הקבוע: כשמתלוננים על שרה, מגוייסים עובדים המשבחים אותה ומשמיצים את מגישי התלונות.
עם השבחים, בהתנדבות או מאונס, אין קושי פלילי, רק טעם לפגם. אבל ההכחשות וההכפשות עלולות לגלם עדויות שקר, לא בהכרח ביוזמת החשודות, ואם כך - נדרשת חקירה אפידמיולוגית של נתיב ההדבקה עד למפיץ-העל של הטיית העדות ושיבוש ההליכים.
כל דמיון למאמצים להטריד את עדי המדינה נגד הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הוא מקרי לחלוטין. בנימין נתניהו לחוד ושרה נתניהו לחוד, ויש לה כנראה סודות אפלים מתקופת טרום ביבי.
שרה נתניהו, עבריינית מורשעת הממשיכה להסתבך, אינה זכאית ליחס מועדף. היא אבן ריחיים על צוואר מדינת ישראל, ונהנית מההמצאה המפוקפקת של מנדלבליט, באישור בג"ץ: תורת היחסות. בעצם, זאת רק גרסת מנדלבליט לתורת היחסות של יהודה וינשטיין, קודמו בתפקיד, שהרעיף חמלה על הזוג נתניהו. וגם זאת הייתה רק גרסה של וינשטיין לרחמי אליקים רובינשטיין, ראשון סוגרי התיקים נגד בני הזוג.
מנדלבליט נמנע גם מחקירת מעורבותו של יוסי כהן, ראש המטה לביטחון לאומי בעת כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה, שנהנה מקשרים עם ארנון מילצ'ן, בפרשיות נתניהו. ואת העסקת ויקטור סרגה, הנהג שנשלח בידי שרה נתניהו למחזר בקבוקים לא-לה בפיקדון כן לה.
השופט מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, כתב לאחרונה בדחותו עתירה שביקשה לדרבן את מנדלבליט לקבל החלטה כלשהי, שבית המשפט העליון אינו סדרן העבודה של לשכת היועץ, ואינו מתערב בתעדוף המשימות שם. האם רתיעה זו מהתערבות בפעולות מנדלבליט מוחלטת? או רק יחסית, כל עוד נותר לו מרחב תמרון בטרם תחול התיישנות? שעת המבחן תגיע בפרשת מניות 'סי דריפט' והצהרות ההון של נתניהו, במידה ומנדלבליט, בניגוד למסתמן עכשיו, ישתהה עד לסתיו בהכרזה על מעבר מבדיקה לחקירה.
תורת היחסות מקובלת גם על בג"ץ. ההכשר תלוי בהקשר. האם נאשם בשוחד ועוד, פסול מלהרכיב ממשלה? אין תשובה כללית, רק מקרה פרטי. אם יש קורונה והיו שלוש מערכות בחירות - מספר קסם, כנראה, להבדיל ממערכה אחת או שתיים - ובני גנץ תומך, זה מותר.
אסור להשוות
אם כך, הוכחה רשלנותו של מנדלבליט, שהתמהמה בהגשת כתב האישום נגד נתניהו ואיפשר לו פעמיים להקדים את הבחירות, כדי שלא להתמודד בהן כנאשם. כך הצליח אותו ראובן מהמשל של השופט יצחק עמית, זה שנפסל כמונה מים, מנהל מחלקה, ראש העירייה ושר הפנים, להשיג כשירות להרכבת הממשלה. עמית התכוון להדגיש את האבסורד, אבל גם הוא לא הסביר האם ומדוע ראובן פסול להחזיק בתיק הפנים בנוסף לראשות הממשלה.
בזכות הקרבה הרעיונית בין בנימין נתניהו לדונלד טראמפ, תורת היחסות מקובלת גם על הנשיא האמריקני. הוא מתנגד לסיפוח של הונג קונג לסין ושל חצי האי קרים לרוסיה. הגדה המערבית? אסור להשוות.
והכל יחסי גם בשאלת מימון ההוצאות המשפטיות. לנתניהו יש דוד עשיר. מאוד. עם מיליוני דולרים מיותרים. סילבי גנסיה, המתלוננת הטרייה ביותר נגד שרה נתניהו, תתחיל בעוד כשבועיים בגיוס מימון המונים. זה אינו עניין פרטי של מעסיקה, נכון יותר אשת מעסיק, אחת. התלונה היא גם נגד משרד ראש הממשלה והחשד שעובדות הקבלן של המשרד נלחצו להעיד שקר, מכתים גם את המדינה. גנץ, לבושתו, העניק לנתניהו ארכה בראשות הממשלה. זה לא חייב לחול על אשתו.
(עדכון ראשון: 15:26)