ישיבת ההקראה אינה ישיבה טכנית כלל ועיקר; היא מסמלת את כפיפותו של הנאשם בפלילים לשלטון החוק. הקראת כתב אישום שלא בנוכחות הנאשם היא החריג ולא הכלל. דווקא כשמדובר בראש ממשלה הנאשם בפלילים, ינקוט בית המשפט משנה זהירות רבה בבואו לשקול לאשר בקשה לפטור מחובת התייצבות.
אומנם, חוק סדר הדין הפלילי מתיר לנאשם, במיוחד נאשם המיוצג על ידי עורך דין, לבקש מבית המשפט לשחרר אותו מחובת התייצבות לדיונים שבגדרם מתבררת שאלת אשמתו בפלילים. ואולם, אין זה אלא החריג לכלל המחייב את הנאשם להתייצב לדיון.
ברירת המחדל היא, כי כל נאשם - ואפילו היה ראש ממשלה - חייב להתייצב לדיונים בעניינו, לרבות בישיבות ההקראה. החריג לכלל זה הוא אישור בקשת נאשם לפטור אותו מחובת התייצבות זו.
חירותו של נאשם המבקש לשחררו מחובת התייצבות כאמור אינה חירות מוחלטת, ומכל מקום הסמכות להכריע בבקשה גופא היא זו של בית המשפט ולא של הנאשם עצמו. שיקולי בית המשפט בסוגיה זו נכונים ביחס להליך הפלילי כולו, לרבות ביחס לישיבת ההקראה בגדרה נפתח ההליך הפלילי נגד נאשם.
"מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו" ולא "בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל"
השאלה הנשאלת היא האם יש לנו עניין בהליך הקראה, שבו הנאשם מודה או כופר בעובדות כתב האישום נגדו? או שמא מדובר בהליך מהותי? על כך אבקש להשיב בשלושה רבדים.
ראשית, עניינה של ישיבת ההקראה היא בהקראת כתב האישום על ידי בית המשפט, לנאשם כדי שזה יוודא כי הבין את עובדות כתב האישום, לרבות העבירות הפליליות, כפי שהן מיוחסות לו. כשמדובר בנאשם המיוצג על ידי עורך דין, הרי שהקראת עובדות כתב האישום מתבצעת על ידי סנגורו של הנאשם. ואולם בכך לא תם העניין. דווקא בשלב הזה, חובה על בית המשפט לוודא מול הנאשם עצמו, הוא הוא ממש, כי כתב האישום הוקרא לו על ידי סנגורו וכי הוא מבין את עובדות כתב האישום.
זאת כדי למנוע בין היתר, טענות עתידיות של הנאשם לפיהן הגנתו קופחה, משום שלא זכה לייצוג הולם. עניין זה אינו טכני כלל וכלל; מדובר בעניין מהותי ממדרגה ראשונה ויש לו השלכות אקוטיות על המשפט הפלילי כולו, במיוחד כשמדובר בנאשם הטוען, השכם והערב, כי רשויות אכיפת החוק רודפות אותו ונוהגות בו איפה איפה ביחס לנאשמים אחרים.
שנית, ישיבת ההקראה אינה נוגעת אך ורק לנאשם, לרבות רצונו להשיב לעובדות כתב האישום בעצמו או באמצעות סנגורו, כי אם גם לסמכותו של בית המשפט לשאול שאלות בנוגע לתשובה לכתב האישום. תשובת הנאשם לכתב האישום היא זו שקובעת את גדר הדיון המשפטי והראייתי, בהמשך ניהול ההליך הפלילי, לרבות בשלב החקירות הראשיות והחקירות הנגדיות, לא רק של הנאשם עצמו, כי אם גם של יתר העדים המעידים בפני בית המשפט.
לעיתים קרובות, תשובה לשאלות בית המשפט אינה נמצאת באמתחתו של הסנגור, ובהתאם נדרשת נוכחותו הפיזית של הנאשם. הדברים נכונים גם באופן ממשי ביחס לראש ממשלה, שהוא ורק הוא בקיא בפרטים הקטנים ביותר של עובדות כתב האישום נגדו.
שלישית, ישיבת ההקראה מייצגת אירוע מכונן בהליך הפלילי: הכרזה על פתיחתו של המשפט נגד נאשם קונקרטי. משפט פלילי, להבדיל ממשפט אזרחי, הוא הליך ציבורי שאותו מנהלת המדינה נגד הנאשם הספציפי. בתפקידה זה מייצגת המדינה את הציבור כולו ואת האינטרס הציבורי בכללותו. בהופעתו מול בית המשפט בישיבת ההקראה לא מתייצב הנאשם אך ורק כדי לענות על כתב האישום, כי אם גם כדי להצהיר שהוא מבין כי הוא עומד מול שלטון החוק, וכפוף לו בגין אשמה לפגיעה באינטרס הציבור, עליו הוא אמון.
לאורך כל הדרך טוען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ניהול התיק הפלילי נגדו לא ישפיע על תפקודו כראש ממשלה. אלא שזו סוגיה אחת בלבד. שכן, השאלה האחרת היא אם היותו ראש ממשלה ישפיע עליו כנאשם בפלילים - ולא רק ביחס לניהול הגנתו בצורה ראויה ויעילה - כי אם גם באופן שלא יהפוך את היוצרות, ובמקום שיהיה כפוף להליך הפלילי, יהפוך הוא למנהל ההליך הפלילי; פריווילגיה שלא זוכים לה רוב הנאשמים בפלילים.
אמש נערכה ישיבת ההקראה המכונה בפי ראש הממשלה כישיבה טכנית, אך זה לא הסוף, ולא תחילת הסוף, כי אם סופה של ההתחלה. ביום שבו יידרש להעיד בפני בית המשפט, עשויות להישמע בפי ראש הממשלה בקשות דחייה שבבסיסן יונחו נימוקים הקשורים לצורך שלו לנהל את המדינה.
מוחמד ותד הוא פרופסור למשפט חוקתי ולמשפט פלילי, דיקאן ביה"ס למשפטים, המכללה האקדמית צפת.