פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סטארטאפ במרתפי המפקדה: הנשק הסודי של פיקוד העורף במערכה נגד הקורונה

      ב-2018 נכנסה לפעולה מערכת שמסייעת בקבלת החלטות בתחום העורף בעזרת מודיעין בזמן אמת, ועם פרוץ המגיפה החלה לסייע במאבק בנגיף. הטכנולוגיה הצליחה להביא לזיהוי מוקדם של מוקדי ההתפרצות, לנטר חשיפה ולתמוך באוכלוסייה. "המידע נמצא על הרצפה, רק צריך להרים אותו"

      סטארטאפ במרתפי המפקדה: הנשק הסודי של פיקוד העורף במערכה נגד הקורונה
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: עמית שמחה

      (בווידאו: חיילי פיקוד העורף וחיילי עוצבת "האש" מסייעים לתושבי בני ברק)

      ב-12 ביוני 2014 נחטפו ונרצחו בגוש עציון שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, וצה"ל יצא למבצע "שובו אחים". בתום מצוד ממושך, אותרו גופות הנערים והרוצחים חוסלו, אך התחקירים באוגדת יהודה ושומרון, בפיקודו של תמיר ידעי, נמשכו חודשים לאחר מכן.

      ידעי התחבט והעמיק בשאלה כיצד היה ניתן למנוע את החטיפה. בדיעבד, התברר כי המחבלים נהגו ברכב גנוב מסוג "יונדאי" וניסו לחטוף אזרחים ישראלים מטרמפיאדות במשך יותר משעה. באחת הכיכרות, הם ביצעו כמה סיבובים והתנהלו באופן שעורר חשד. פרטים רבים היו ידועים לצה"ל, אך לא הייתה מערכת אחת שתחבר בין הסימנים המעידים ותתריע בפני הכוחות בשטח. ידעי בחן אז טכנולוגיות שיסגרו את הפער, ונחשף ליכולות מתקדמות. באותה תקופה למעשה, נולדה מערכת צבאית שמנתחת מודיעין בזמן אמת במערכה נגד הטרור.

      טקס חילופי אלופים בפיקוד העורף,אלוף אורי גורדין מחליף בתפקידו את אלוף תמיר ידעי, 19 במאי 2020 (דובר צה"ל)
      "המידע נמצא על הרצפה, ואתם רק צריכים להרים אותו". אלוף תמיר ידעי (צילום: דובר צה"ל)

      בפברואר 2017 הועלה ידעי לדרגת אלוף, והתמנה למפקד פיקוד העורף. מושפע מהמהפכה הטכנולוגית באוגדת יהודה ושומרון, הוא זיהה עם כניסתו לתפקיד את הפוטנציאל שיש לפיקוד העורף ותכנן מהלכים. "המידע נמצא על הרצפה, ואתם רק צריכים להרים אותו", אמר לקציני פיקוד העורף כשרתם אותם לרעיון הקמת "חמ"ל אגמים". אותו תמנון מידע טכנולוגי שהתפתח בשנים האחרונות, יודע לנתח מידע עצום ולנפק תובנות בזמן אמת שתומכות את תהליך קבלת ההחלטות בתחום העורף. מה שהחל כרעיון סטארטאפ, הפך לחברת הייטק לכל דבר והוצב בקומת האפס של מפקדת הפיקוד מתחת לאף של ידעי.

      בנובמבר 2018, בניגוד לדעת רבים ועם תקציבים דלים במיוחד אך עם הרבה נחישות ואמונה, הוא חנך את פתיחת "חמ"ל אגמים". משרדי ממשלה, רשויות אזרחיות וגופי ביטחון גררו רגליים ולא מיהרו להעביר מידע, אולם הוא לא נרתע וגייס מוחות מאגף התקשוב וקהילת המודיעין כדי להניע את הרעיון.

      חמ"ל אגמים של פיקוד העורף, (דובר צה"ל)
      סטארטאפ שהפך לחברת הייטק במפקדה. מערכת חמ"ל אגמים של פיקוד העורף (צילום: דובר צה"ל)

      החמ"ל תמך בפעילות של משלחות חילוץ והצלה בחו"ל ובסבבי ההסלמה, והתקדם לאט ובזהירות אל היעד שהציב האלוף. כשנגיף הקורונה התחיל להתפשט, בתוך תוכו, ידעי שהרגע הגדול הגיע. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כבר הוטמעו במערכת, ובלחיצת כפתור ניתן היה להבין היכן יש ריכוזי קשישים ברחבי הארץ שנמצאים ברמת סיכון ונדרש לסייע להם במזון ותרופות. כך למעשה ידעו בפיקוד העורף למקד סיוע בבני ברק, חורה, דיר אל-אסד ובית שמש, עוד לפני שמשרד הבריאות הכריז עליהם כמוקדי הדבקת קורונה.

      השילוב של "חמ"ל אגמים" עם קציני יחידת הקישור לרשות בשטח - שינו את כללי המשחק. "חיות קטנות בטבע מריחות ורואות יותר מהר מחיות גדולות", התגאה בפני פקודיו תוך קריצה לגופים שלא מיהרו לשתף פעולה.

      הערכות המצב שלו נראו לגמרי אחרת עם הניתוח שהוביל קצין המודיעין של פיקוד העורף. למשל תמונת המצב היומית, בה מפורסמים נתונים אודות חולי קורונה, מבודדים, היקף בדיקות וכדומה, שהפכה להיות המוצר הכי מבוקש בישראל. כמו כן, מהר מאוד ניתן היה להבין לפי מקבצי עומס המכשירים הסלולריים בביתר עלית מהו קו התחבורה העמוס ביותר. כדי לבלום את ההדבקה, המליץ פיקוד העורף לסגור את קווי התחבורה או לתגבר אותם באוטובוסים על מנת למנוע הידבקות.

      פעילות פיקוד העורף בבני ברק, 10 באפריל 2020 (ראובן קסטרו)
      גויסו אלפי חיילים למשימות מיוחדות. פעילות פיקוד העורף בבני ברק (צילום: ראובן קסטרו)

      במשך שנה וחצי עמלו קציני פיקוד העורף לאגור מידע חיוני למצבי החירום ולרכז אותו בחמ"ל המיוחד. אף אחד מהם לא העריך כי האתגר הגדול יגיע ממקום לא צפוי. פיקוד העורף בכהונתו של ידעי פעל בצל סבבי הרקטות ברצועת עזה, תגובות לפעולות של צה"ל בזירה הצפונית כמו ההתקפה האיראנית הראשונה על עורף מדינת ישראל, וחילוצים בארץ ובעולם. אך השיא הגיע עם התפשטות הקורונה.

      ידעי יכול היה לעמוד מנגד כל עוד האחריות לא עברה לצה"ל, אך הוא נקט בגישה מרחיבה בכל מה שקשור לסיוע האזרחי. הוא העביר לפקודיו מסרים בוקר וערב, ואמר כי "האחריות שלנו גדולה מהסמכות שלנו". לא חלף זמן רב, ויחידות הקישור לשירות נשלחו אל הרשויות המקומיות והגיעו גם לפזורה הבדואית בנגב. נפתחו מערכים שנועדו למלחמה בקורונה, גויסו מאות אנשי הסברה במילואים, וכן אלפי חיילים נוספים במילואים למשימות מגוונות. "אני מעדיף לבקש סליחה מאשר רשות", אמר ידעי בפורום סגור לקציני פיקוד העורף.

      הערך מוסף פתח את הדלתות

      כשבוחנים את מערכת היחסים בין צה"ל לפיקוד העורף לאורך השנים, אפשר להגדיר זאת כמערכת של איזונים ובלמים. הצדדים כרתו הסכם שלום, ובגדול ביקשו לא להפריע אחד לשני. לכל אחד מהם אחריות על משימות מורכבות מאוד. המשוואה במערכת היחסים השתנתה כשפיקוד העורף הצליח להביא אל השולחן המטה הכללי ערך מוסף, אחרת היה נשאר מחוץ לתהליכים וצולל שוב לתחתית סדרי העדיפויות. משוואה זו ליוותה את כהונתו של ידעי מהרגע שחבש את הכומתה הכתומה וכשהמידע האיכותי, הגמישות והיכולות לסייע לאורך כל קצוות המדינה התממשו - נפתחו הדלתות.

      לפתע, פיקוד העורף מספר את הסיפור במדויק, ולא מעריך מה קרה ובאיזה יישוב. עם זאת, הקשר בין פיקוד העורף למשרדי הממשלה, גופי החירום וההצלה והרשויות המקומיות נולד הרבה לפני הקורונה, במסגרת המוכנות למלחמה הגדולה.

      בעת ביקור הרמטכ"ל אביב כוכבי בדיר אל-אסד, שהוגדר כמוקד קורונה, הוא עלה יחד אל גבעה באזור עם ידעי וקציני המטה של הפיקוד כדי לשמוע סקירה של ראשי רשויות מהמגזר הערבי. אחת הדוברות הייתה ממנהל הרווחה של דיר אל-אסד, שתיארה את המצב תוך השוואה בין מה שלמדה בקורס מנהלים במצבי חירום במכללה של פיקוד העורף שנה קודם לכן, לבין מה שהתחולל בשטח.

      ידעי העריך כי הניקובים בכרטיסיה של צה"ל אחרי כל תקיפה במזרח התיכון, לפי פרסומים זרים, יסתיימו. ולכן, הדחיפות להיות מוכן להסלמה או חמור מכך, למלחמה, עמדה תמיד לנגד עיניו. כשהחלו הרקטות, הוא הצליח למשוך אליו הרבה תשומת לב בקרב ראשי הרשויות ולהתכונן לאפשרות של מלחמה בכמה חזיתות או סבבי לחימה ארוכים. גם תרחישי רעידות אדמה או צונאמי הונחו על שולחנו, כשהדרך להרחיב את ההיערכות ולחבר בין מאמץ הצלת החיים לשמירה על רציפות התפקודית של המשק היא באמצעות שרשרת וגלגלי הנעה - "חמ"ל אגמים".

      סוגיית הכפיפות, הסמכות והאחריות הופכים להיות נושא רגיש כשמניחים את האגו לפני הכל. אך ידעי דגל בתפיסה שכורכת סביב התפקיד המסובך את ההבנה שכדי להצליח צריך לטשטש גבולות, ואם כל שחקן יביא את היתרון היחסי שלו אל זירת הפעולה, תהיה התקדמות ויעילות. כך, למעשה, התהדקה מערכת היחסים עם הרשויות המקומיות, מד"א ושאר משרדי הממשלה.

      חלוקת מזון ע"י פיקוד העורף בבני ברק, 10 באפריל 2020 (ראובן קסטרו)
      סיפור ההצלחה של פיקוד העורף. חלוקת סלי מזון בבני ברק (צילום: ראובן קסטרו)

      חלוקת 5.5 מיליון מנות מזון לציבור הפכה לסיפור ההצלחה של פיקוד העורף. לא רק בשל סיוע מפקדות משימה בחלוקת מזון, אלא גם בעקבות אפליקציה שפותחה בפיקוד העורף ואגף התקשוב ורתמה מתנדבים אזרחים לסייע בחלוקה. הבסיס לסיוע האזרחי בתקופת הקורונה נשען על "פרויקט אורי" של הפיקוד: הכשרה של תלמידי תיכון בני 17-18 בקורס חילוץ בן עשר שעות. יותר מ-150 אלף תלמידים מכל רחבי הארץ הוכשרו, ומספיק ש-10% מהם יסייעו לסביבה האזרחית בזמן רעידת אדמה או אירועי מלחמה - והפרויקט ישיג את יעדו.

      תחום בו לא הצליח האלוף להעניק טיפול שורש הוא המגדלים הגבוהים. קיים חשש משריפות או פגיעה של רקטות שייאלצו את ארגוני החירום לתת מענה, והתרחיש של פינוי מאות אזרחים מצמרת המגדלים הוא הסיוט של מערכת הביטחון. בכהונתו נבחרו דרכי פעולה ושיטות בינלאומיות עליהן מתאמנת החטיבה הסדירה של הפיקוד, אך ידעי סבור כי יש לקבוע תו תקן ולקבע זאת בחקיקה.

      הכהונה של האלוף לא חפה מטעויות. הבולטת שבהן התרחשה בנובמבר 2019 במהלך מבצע חגורה שחורה כשמאות רקטות שוגרו לעבר שטח ישראל. בבוקר הודיע פיקוד העורף כי על האזרחים בגוש דן להישאר בבתים, ושעתיים לאחר מכן הובהר כי מי שיש ברשותו מרחב ממוגן בעבודה רשאי לצאת. הציבור מתח ביקורת על הבלבול שנוצר. אמון האזרחים הוא הבסיס להסברה של פיקוד העורף, וידעי הבין זאת על בשרו והודה בטעות, והבין כי עדיף להמתין יממה נוספת עם הודעה מאשר לבלבל את הציבור. מאוחר יותר הוא גם טבע את המשפט: "בין אמת ליציב? יציב".

      הבוקר החלה משימת הסיוע של פיקוד העורף לעיר בני ברק. חיילי עוצבת האש התייצבו בעיר והחלו בסיוע לרשות המקומית - באספקת מזון לתושבים ולאוכלוסיות נזקקות, 5 באפריל 2020 (דובר צה"ל)
      צלצול השכמה למדינת ישראל. המערכה של פיקוד העורף נגד הקורונה (צילום: דובר צה"ל)

      המערכה של פיקוד העורף נגד הקורונה הייתה צלצול השכמה למדינת ישראל. היא הניחה זרקור על מידת המוכנות והכשירות של משרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, משמעת האזרחים, וארגוני החירום וההצלה. האלוף ידעי הבהיר עם סיכום תפקידו כי את הלקחים והמסקנות יש לנתב ליישום בתרגילים לאומיים, הרחבת ההכשרות, ותכנון תכנית רב שנתית לפיקוד. בין האלוף ידעי לרמטכ"ל כוכבי יש סיכום עקרוני בנוגע למסגרת התקציב לפיקוד העורף, אך הנושא טעון אישור תקציב מדינה וכניסתו של שר ביטחון חדש. לראשי הארגונים ובכירים במערכת הבריאות הוא העביר מסרים ברורים במסגרת ההיערכות לגל השני של הקורונה, אם יתפרץ, כשאמר כי יש להשלים תהליכים שהחלו בחודשים האחרונים למרות שהמציאות כופה טיפול בשגרה ועניינים בוערים ודחופים.

      טקס חילופי אלופים בפיקוד העורף,אלוף אורי גורדין מחליף בתפקידו את אלוף תמיר ידעי, 19 במאי 2020 (דובר צה"ל)
      יחליף את ידעי כמפקד פיקוד העורף. אלוף אורי גורדין (צילום: דובר צה"ל)

      השבוע העביר האלוף ידעי את דגל הפיקוד לידיו של האלוף אורי גורדין והחל מיום ראשון הוא יתחיל את ההיערכות לכניסתו לתפקיד מפקד פיקוד המרכז. ידעי בהחלט השאיר מאחוריו מערכת משומנת, ערוכה לגל השני של הקורונה ועם ארגז כלים שלא היה בעבר שיתמוך ויסייע בתהליך קבלת ההחלטות כשבחוד גדודי פיקוד העורף שיידרשו לעמוד באתגר המלחמה הגדולה.

      לשם כך פותחו מודלים פורצי דרך הכוללים ניתוח נתונים והערכות של אגף המודיעין על אויבי ישראל בזירות השונות: סוגי הטילים והרקטות, טווחים, צפיפות ונתונים הנדסיים שמצביעים על אזורים שצפויים לספוג מהלומות מלבנון או מסוריה, וכיצד נכון להפעיל בהם את הכוחות. אך מודל נוסף שנוסה בהצלחה בתל אביב יסייע במלחמה להפעלת גני הילדים ובתי הספר בכפוף למרחבים מוגנים. המודל של "חמ"ל אגמים" מנתח את מערכת החינוך של העיר, ומנתב את התלמידים אל בתי הספר והגנים הממוגנים בקרבת הבתים. כל אזרח יקבל הודעה מסודרת לאן להגיע. המודל, כך מבהירים בפיקוד העורף, ישוכפל לערים נוספות. גם כלי התמודדות עם שריפות שינתח את האזור, את משטר הרוחות, מבנים בקרבת מקום וכיוון השריפה כדי להנחות את הכוחות בשטח איזה יישובים לפנות.

      את הכהונה העמוסה של ידעי בפיקוד העורף ניתן להגדיר במילה אחת: פשטות. פשטות במסרים, בדרכי הפעולה ובעשייה וזאת למרות שיצר מהפכה טכנולוגית שקטה, שללא התפרצות הקורונה - הציבור לא היה חש אותה, אלא אם הייתה פורצת מלחמה.