הציבור לא מרוצה מהנבחרים וממוסדות השלטון

אמון הציבור במוסדות הציבור המשרתים אותו ובנבחרי העם המנהיגים אותו הולך ופוחת - כך עולה מסקר שנערך באוניברסיטת חיפה בנושא הערכת הציבור כלפי המגזר הציבורי בישראל. "ידיעות אחרונות" מדווח, כי בתחתית הרשימה נמצאים אנשי בנק ישראל, שרי הממשלה וחברי הכנסת.

בסקר נבדקו עמדות האזרחים בישראל כלפי המגזר הציבורי בשנת 2002, תוך השוואה לעמדותיהם כפי שעלו מסקר שבוצע בשנת 2001. הנשאלים היו צריכים לדרג את דעתם במספרים מ-1 עד 5. התוצאות מעידות על השינויים באמון הציבור, ומלמדות במי הם נותנים אמון יותר ובמי פחות.

הסקר מצא כי חלה ירידה עקבית בשביעות הרצון של הציבור בכל הקשור לחברת החשמל - מ-3.65 בשנה שעברה ל-3.2 בשנת 2001. ירידה בשביעות הרצון נרשמה גם ביחס לשירותי בזק - מ-3.44 ל-3.1. הנשאלים הביעו שביעות רצון נמוכה גם ממשרד העבודה ומשירות התעסוקה - 2.5, משירותי מס הכנסה - 2.51, משירותי הרווחה - 2.62, מהעיריות ומהרשויות המקומיות - 2.67. ההערכה הנמוכה ביותר בסקר נותרה בתחום שירותי משרד הדתות - מ-2.66 ל-2.42 ב-2002.

למרות מגמת הירידה באמון האזרחים במרבית המוסדות המייצגים את המדינה, יוצאים מכלל זה שלושה מגזרים: בתי החולים וקופות החולים - עם ציון של 3.11 ב-2002 לעומת 3.04 ב-2001; ומשטרת ישראל - מ-2.9 ל-2.94 ב-2002. בדומה לסקר 2001, הנשאלים הביעו בסקר הנוכחי שביעות רצון רבה בעיקר משירותי רכבת ישראל - 3.7 ומשירותי רשות הדואר - 3.69.

קיימת מגמת ירידה קלה באמון הציבור בבעלי התפקידים במוסדות הממשל והמינהל הציבורי, להוציא כמה מקצועות, ובמיוחד בולט האמון כלפי שוטרים - שעלה מציון של 2.72 בשנת 2001 ל-3.03 ב-2002. גם רופאים זוכים באמון הציבור, וקיבלו בשנת 2002 ציון 3.57 לעומת 3.53 בשנה שקדמה לה.

הירידה התלולה ביותר באמון הציבור מתייחסת לעובדי בנק ישראל - צלילה מציון 3.05 ל-2.54 ב-2002. יחד עם זאת, האמון שרוחש הציבור לעובדי בנק ישראל עדיין גדול מזה שהוא רוחש לשרי הממשלה - 1.95, או לחברי הכנסת - שזכו לציון 1.88 בלבד.