(בווידאו: סגירת מסגד אל-אקצא מחשש להתפשטות הקורונה)
עם התפשטות נגיף הקורונה בגדה המערבית, בחודשים האחרונים גבר הלחץ ברשות הפלסטינית. הציבור הפלסטיני התקשה תחילה להפנים את גודל הסכנה, ולא מיהר למנוע התקהלויות ומפגשים. ראשי מנגנוני הביטחון, שעל פי הערכות כוללים 7,000 חמושים, העבירו מסר ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן כי אינם עומדים בהיקף משימות אכיפת הבידוד והסגר.
לפי מידע שהגיע לידי וואלה! NEWS, אבו מאזן לא היסס וגייס את למערכה נגד הנגיף את כוחות התנזים של הפתח ביהודה ושומרון. השפעתם הייתה מהירה ויעילה. בתוך שבוע נראו חמושים רעולי פנים מקימים מחסומים, עוצרים כלי רכב, מאיימים על מפרי סדר ונוקטים באלימות נגד ציבור שלא נשמע להנחיות משרד הבריאות הפלסטיני.
פעילי התנזים הצליחו להטיל מורא על רחובות הגדה, אך מנגד הזכירו למערכת הביטחון הפלסטינית והישראלית מה עלול להתרחש בשטח אם משהו לא ימצא חן בעיניהם. בכל זאת, מדובר בכוח החמוש בגדול ביותר ביהודה ושומרון אחרי צה"ל. ובשונה מחמאס ושאר ארגוני הטרור, מנגנוני הביטחון לא פועלים נגדם, למעט במקרים חריגים ביותר.
בימים האחרונים הופצו ברשתות החברתיות הפלסטיניות סרטונים בהם נראים פעילי תנזים חמושים מוחים על סגירת חשבונות בנק של אסירים ביטחוניים. רעולי הפנים נצפו מאיימים כי אם לא הרשות הפלסטינית לא תמצא פתרון להעברת כספי התמיכה באסירים הביטחוניים - הם ינקטו בפעולות אלימות.
גורמים במערכת הביטחון שצפו בסרטונים טענו כי באוויר עדיין מרחף החשש שמא התנזים לא יחזור למקומו הטבעי לאחר הקורונה. בשלב זה מוקדם לקבוע אם בתנזים קוראים תיגר על הרשות הפלסטינית או על צה"ל, ולכן הנושא נמצא תחת מעקב של גורמי המודיעין השונים.
הפעילות דעכה, הכוח נשמר
בשנת 1995 הקים יאסר ערפאת את התנזים כמיליציה פרועה וחמושה שתפעל נגד צה"ל, בעת שידי הרשות הפלסטינית היו כבולות. בשנות ה-90 ובראשית שנות ה-2000 יצא התנזים לסדרת פיגועים קטלנית נגד ישראל. בעקבות זאת צה"ל ושב"כ הכריזו מלחמה ופתחו במצוד אחר המבוקשים, נכנסו למחנות הפליטים ודחקו את הפעילים שנותרו בחיים עם הגב לקיר.
נקודת המפנה הייתה חתימה על הסכם המבוקשים בשנת 2007 שתכליתו הייתה הסגרת נשק והתחייבות לא לחזור לדרך הטרור, כולל קליטה של חלקם במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית או בתפקידי פקידות. פעילותו האלימה של הזרוע הצבאית דעכה, אך כוחה נשמר. מעת לעת הם השמיעו את קולם בכל מה שקשור למעמד הר הבית והטענות לשינוי הסטטוס קוו, מעמד האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל ומצוקות כלכליות של חבריהם.
למרות זאת, גם בעשור האחרון התנזים היו מעורבים בפיגועי טרור נגד ישראל. בחורף 2012 חשף שב"כ תשתית תנזים מדהריה שתכננה לבצע פיגועי ירי ולחטוף חייל מאזור רמאללה, במטרה לנהל עסקה לשחרור אסירים. באפריל 2013 עצרו שב"כ וצה"ל חוליית טרור ממזרח ירושלים שניסתה להסתייע בפעיל תנזים ששוחרר בעסקת שליט, גורש לרצועת עזה וקיבל כספים בירדן. מטרת החוליה הייתה להשיג אמצעי לחימה ומימון ולבסוף לבצע פיגוע בהר הבית.
חמישה חודשים לאחר מכן נרצח החייל תומר חזן. שב"כ חשף כי נדאל עאמר, תושב בית אמין מאזור קלקיליה, שכנע את החייל עמו עבד במסעדה בבת ים להצטרף אליו לנסיעה למקום מגוריו - שם רצח את החייל והסתיר את גופתו בבור מים. בחקירתו הודה כי המניע לרצח החייל היה ל"סחור" בגופתו כדי להביא לשחרור אחיו, נור א-דין עאמר, פעיל תנזים הכלוא מאז 2003 בגין מעורבותו בפיגועים.
ביולי 2015 חשף שב"כ חוליית פעילים מאזור רמאללה שביצעה שורת פיגועים, כשהחמור ביניהם היה רצח דני גונן באזור דולב שבגזרת בנימין. ראש החוליה היה מוחמד אבו שאהין, פעיל תנזים תושב מחנה הפליטים קלנדיה, שהיה בעברו פעיל כוח 17 (ארגון טרור של הפתח שהפך בשני העשורים האחרונים לחלק מהמשמר הנשיאותי של הרשות הפלסטינית - א"ב) ומקבל משכורת קבועה מטעם הרשות. אבו שאהין היה כלוא בישראל בין השנים 2006-2008 לאחר שהודה בתכנון והוצאה לפועל שלפיגועי דקירה וירי.
שמירה על מרחק
לאורך השנים שמרה הרשות הפלסטינית מרחק סביר מהתנזים - לא רצתה שתדמיתו האלימה תדבוק בה, אך מנגד ידעה להפעיל אותו בעת הצורך. בכל זאת, היא זו שמממנת את פעיליו הבכירים מדי חודש. באוקטובר 2015, כשהחל גל טרור שקיבל בצה"ל את הכינוי "גודל השעה", חשש אבו מאזן שהתנזים יצא מהתרדמת ויבצע פיגועים. לכן, כינס באופן חריג ביותר את ראשי התנזים לשיחות הבהרה ובדיקת דופק.
כך למעשה ניתן היה להבחין בשתי קבוצות עיקריות; התנזים הפוליטי, שמורכב מאוסף מנהיגים מקומיים שמסומן על פי מרחב גיאוגרפי, חמולה ומידת קרבתה לצמרת הרשות, והתנזים הפוליטי, שכולל פעילים חמושים שמסוגלים להוציא אל הרחובות המון חמוש באמצעות הודעת ווטסאפ. על פי הערכות, מספר פעילי התנזים נע בין עשרת אלפים לעשרות אלפים, מרביתם חמושים.
בצה"ל העריכו בשנים האחרונות כי כאשר בכירי התנזים ירגישו שמעמדם נחלש הם יצאו לרחובות בהפתעה גמורה ועלולים לבצע פיגועים. "התרחיש הזה הוא סיפור אחר לחלוטין ממה שאנחנו רגילים אליו ביום יום בגלל ההיקף של הפעילים, מספר הנשקים והקרבה לצירי התנועה עליהם נוסעים ישראלים", אמר קצין בכיר במילואים שמשרת בחירום בפיקוד המרכז. "צה"ל התאמן על התרחישים הללו בשנים האחרונות, אבל זה לא סוד שבגלל הקורונה יש פחות אימונים. נקודה זו צריכה להדאיג את מפקד פיקוד המרכז נכנס האלוף תמיר ידעי שמכיר היטב את התרחישים עליהם התאמן בחצי השנה האחרונה לתפקיד שלו כמפקד אוגדת יהודה ושומרון".
במערכת הביטחון מעריכים כי לרשות הפלסטינית לא הייתה ברירה אלא להעיר את התנזים, ללכד ולגייס אותם לפעילות נגד הקורונה. בחלק מהמקומות התגייסו הפעילים על דעת עצמם. למהלך הזה יש גם מחיר. ההחלטה "להעיר את הנמר משנתו" מזכירה לכל הצדדים את שעלול לקרות בשטח אם פעיליו יחזרו לפעילות טרור.
לפי הערכות גורמי ביטחון בישראל התנזים יהיה שחקן דומיננטי ביום שאחרי אבו מאזן, ומי שיעמוד בראש הארגון אף עשוי לרשת את תפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית. בעבר שלטו בתנזים מרואן ברגותי שכלוא בישראל ומעמדתו פחת, וג'יבריל רג'וב שפיתח מערכת יחסים מורכבת עמם בשל עיסוקיו הבינלאומיים. לכן, העיניים מופנות למחמוד אל-עאלול בן ה-70, סגנו של אבו מאזן וחבר המועצה המרכזית שמשפיע בצורה ישירה על בכירי הנהגת התנזים.