"אחרי שגרת חזרות והופעות, כל האמנים נשארו מהיום למחר בלי עבודה"

דורון רפאלי מהוד השרון.
אב למור בן ה-27 ועדן בת ה-23.

הבעלים של קבוצת "טררם". המייסד והמנהל האומנותי של להקת מתופפים ורקדנים בינלאומית.

"בהתחלה הייתה השבתה מיידית. יומיים-שלושה לפני פורים הודיעו לנו שכל האירועים, המסיבות, המופעים - הכל בוטל. מדובר באחד השיאים החשובים של השנה. הייתה הרגשה שזה זמני, כמה ימים ואז חוזרים לשגרה, אבל אז זה העמיק יותר והבנו שכל הפסטיבלים שהיינו משובצים אליהם בפסח והמופעים גם הם הולכים להתבטל. המכה הגדולה הגיעה כשהתקשר אלינו שגריר ניגריה ואמר שלמרות שהמופעים בסוף מאי, הוא נאלץ לבטל אותם כי אי אפשר להתחייב שעד אז הדברים יחזרו לתיקונם".

"היה לנו פרויקט של שני מופעים באירוע של יום העצמאות לישראל ויום העצמאות הניגרי ביחד, היה שיתוף פעולה בין נטע ברזילי וטררם, זה פרויקט גדול שנפל. אחר כך כמו מגדל קלפים נשארנו בבית, לעומת כל הטררם שאנחנו רגילים לעשות ביום-יום שלנו, שזו שגרה של הופעות וחזרות - פתאום בום. אנחנו בבית, שקט, אין עבודה, המצב לא ברור. ניצלנו את הזמן להתארגנות מחדש. יש גם דברים טובים שקרו בתקופה הזאת, לא מבחינה כלכלית, אלא מבחינה אישית ויצירתית. מעבר לכך הוצאתי גם אלבום שנקרא 'המפתח' והוא התפוגג לתוך הדרמה הלאומית ולא היה אפשר לעשות שום דבר. אני מתכנן לעשות מופע השקה חגיגי שמח עם אמנים גדולים לקראת סיום המשבר".

"עלינו ועל כל האמנים של טררם, שזה 15 חבר'ה, נשארנו פשוט מהיום למחר בלי עבודה. הם גם עצמאים, כולם עובדים כפרילנסרים, זה די קשה, הרבה מהם חזרו להורים וביטלו הסכמי שכירות והחיים השתנו, זה קיצוני מאוד. אני ואשתי ניסינו לצמצם עלויות כמה שאפשר, ופה הבעיה, אני נופל בין הכיסאות כי אני בעצם שכיר בעל שליטה. אז עד היום לא קיבלתי כלום ואני לא יודע אם אני אקבל בכלל".

"אין התייחסות לכך שיש לי מעמד שונה, אני לא שכיר ולא עצמאי. על שכירים בעלי שליטה מדברים ב-18 במאי שיתנו מענק חד פעמי, לא משכורת חודשית או השלמה או מענק כלשהו, מה הוא יהיה ואיך הוא יהיה, זה נורא מוזר. אני כשכיר בחברה של עצמי שילמתי מיסים כל החיים, איך אפשר להתעלם מאיתנו? אנחנו שוכרים סטודיו ומחסנים, אנחנו ממשיכים לשלם על זה. הוצאנו את המפיקה לחל"ת, ועוד מישהו שמחזיק לנו את הציוד. החברה למעשה התכנסה למקום שיש הוצאות שוטפות שמחייבות אותנו, ושום הכנסה".

"הייתי עצמאי לפני כן, זה מצחיק ברגע שעבדתי עצמאי אולי 15 שנה, הנפח גדל והתחלתי להעסיק אנשים. ברגע הזה היה לי יותר כדאי להפוך לחברה בע"מ, ואז התגלה לנו שיש בעייתיות במעמד הזה וזה התפוצץ לנו בפרצוף. לא יודעים איך לאכול אותו באוצר, אז השתתפנו בהפגנה בכיכר רבין עם השולמנים. אני לא כל כך שותף להתקפות ולא אוהב להיות במקומות שיש בהם הרגשה של אלימות וצעקות".

"הפגנות הן לא כוס התה שלי, אבל התכנסתי והוצאתי את הזעם שלי ביצירת אמנות אחת שאומרת הכל, ולשמחתי זה הגיע להמון אוזניים. עשיתי ביצוע לשיר 'אין לי ארץ אחרת', יש שם כמה משפטים שמדברים בול על המצב. זה נהיה ויראלי וכל מי שעושה הפגנות משתמש בזה. אכזבה מאוד גדולה על זה שזרקו אותנו לשוליים, מתסכל שחודשיים אנחנו אמורים לחיות מאוויר, מה חושבים שם?".

"הילדים שלי כבר גדולים, הבת שלי עדן היא רקדנית בטררם, אז היא מובטלת. אבל טררם לא חזרה לפעילות, אנחנו לא יודעים מתי כן, אין אפילו מתווה כזה ואפילו לא דיברו איתנו, זה אומלל. דיברתם על ה-14 ביוני, אבל הלקוחות שלנו צריכים לדעת. הם דיברו איתנו על מופעים אבל יש חוסר ודאות, זה מבאס. יש חוסר הבנה אצל מקבלי ההחלטות, הם לא מבינים שהנזק ממשיך. קחו החלטה, תגדירו תהליך, כדי שמי שרוצה לחגוג או רוצה לעשות אירוע ידע מה מותר לו. כך, לפחות נוכל לתכנן את הלו"ז שלנו קדימה, בהתאם למי שרוצה להזמין הופעות. נוכל לתכנן את הקיץ, כרגע הקיץ מת".

"ההנחיות לא החלטיות, לא ברורות. אי אפשר להיות במצב של חוסר וודאות. אני פה בשביל לשמח, לא רוצה להתבכיין ואני מבין שהייתה פה מגיפה. רק תנו לנו תאריך ומתווה מסודר כדי שנוכל לעשות את התפקיד שלנו בגדול. תנו לנו לעשות את העבודה שלנו".