בית הדין האזורי לעבודה בבת ים, בראשות השופטת יפית זלמנוביץ', דן היום (חמישי) במחלוקת בין חברת אל על לבין עובדיה, בנושא הבקשה למשוך 115 מיליון שקלים מקרנות הפיצויים, כפי שאישרו משרד האוצר וההסתדרות. החברה ביקשה לעשות שימוש במאות מיליוני שקלים מקופות העובדים, למימון פעילותה השוטפת בעת משבר הקורונה. יותר ממאה עובדי אל על התייצבו מול בית הדין במחאה על הבקשה, וקראו קריאות נגד המהלך: "נמות ברעב לפני שנמות מקורונה".
העובדים התאגדו, עטו מסיכות ולבשו חולצות שחורות ועליהן הכיתוב "הצילו". חלקם אף הניפו שלטים עליהם הכיתוב: "לוקחים כסף של עובדים לכיס של הבעלים". יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, אמר כי "עובדי אל על הם לא קורבנות של הקורונה, הם העובדים הכי נאמנים למדינה, לחברה ולמקום העבודה. כל מה שאנו רוצים זה שיקשיבו לנו, שיבינו שהפתרונות נמצאים אצלנו". לדבריו, "לא יכול להיות שבזמן שמבקשים מאיתנו כסף, הבעלים וההנהלה לא מתייעלים ובאים לפה לבית המשפט לקחת את הכסף שלנו. זה לא יקרה, לא ניתן לזה יד ובשביל זה אנחנו פה".
בעקבות משבר הקורונה, חברת התעופה ביקשה להשתמש בכספי קרנות פיצויים בסך של כ-413 מיליון שקלים: 228,725,170 שקלים שבנאמנות "כלל פיצויים" ו-189,239,686 שקלים שבנאמנות "פסגות קופות גמל ופנסיה". החברה טוענת כי למעט 59,358,401 שקלים שנמצאים בקרנות אלה, היתר הם מעל למה שתצטרך לשלם לעובדים שעבורם הם הופקדו, וכי יש צורך למימון הוצאותיה באמצעות כספים אלה.
לקריאה נוספת בנושא
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הודיע בתחילת השבוע לחברת התעופה, להסתדרות ולנציגות העובדים, כי המדינה תסכים בשלב זה להעברת רק חלק מהסכום - 115 מיליון שקלים. גם זאת, אך ורק למימון הוצאותיה השוטפות של אל על.
ההסתדרות הודיעה לבית המשפט כי תסכים למשיכת הכספים בסך של 115 מיליון שקלים, לאור "הנסיבות הקיצוניות שנוצרו עקב המשבר" ועל מנת שניתן יהיה לשלם משכורות לעובדי החברה שעדיין עובדים. אולם עובדי החברה מתנגדים לכך. "מדובר בדיון קשה וחשוב", אמר יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק. "כל הצדדים המעורבים בו עשו יד אחד כנגד הנציגות לשחרר כספים מקופות הפיצויים לטובת קופת החברה בלבד, והנציגות לבדה נלחמת על מנת לנסות להעביר סכום כסף לטובת קופת מועצת העובדים לשמירה על זכויות העובדים".
בעקבות כך, התגלעה מחלוקת בין העובדים לבין המועסקים לשעבר. קבוצה של כ-1,200 עובדים לשעבר באל על טענו כי הכספים הללו אינם עודף אקראי - אלא כספים שהמדינה הפקידה עבורם טרם הפרטתה של אל על. זאת, כיוון שלפני כן לא נהגה החברה להפקיד פיצויים, ובמקום זאת עשתה שימוש בכספים שצברה לרכישת מטוסים.
במקביל, נמשך המשא והמתן של החברה עם הבנקים, לצורך קבלת הלוואה המגובה בחלקה בערבות מדינה. על פי הודעת אל על בתחילת השבוע, "קבלת ההלוואה וגיבוי המדינה בטווח הקרוב הינם חיוניים על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם ההשלכות המהותיות של משבר הקורונה על החברה". לפי אל על מדובר במשא ומתן מתקדם, אך "אין וודאות שהמשא ומתן יגובש לכדי הסכם מחייב או שתינתן ערבות המדינה להלוואה".
פיטורים נרחבים וקיצוצי שכר: צעדי ההתייעלות של אל על
בתחילת חודש מרץ הודיעה חברת התעופה על שורת צעדי התייעלות לאור הפגיעה הקשה שספגה בעקבות משבר הקורונה. כצעד ראשון, הודיעה החברה, כי תפטר אלף מעובדיה. מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, מסר אז ליו"ר ועד העובדים ולראש איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, כי החברה מתכוונת לקצץ בשכר חברי הדירקטוריון, חברי הנהלת אל על ואחרים מבין מקבלי שכר הגבוה בהיקף של 20%.
כמו כן הודיע המנכ"ל כי תיעצר קליטת העובדים בחברה עד להודעה חדשה, ויבוטלו כלל ההוצאות שאינן הכרחיות בעת הזו. הוועד הגיב אז לצעדים בתדהמה, הבהיר לעובדים שהנציגות וההסתדרות לא נתנו הסכמה לאף מהלך של פיטורים, וקרא להנהלת החברה שלא לקבל החלטות חד צדדיות. "אנו מבטיחים - אל על היא הבית של כולנו ונעשה הכל כדי להצילה", מסר אז ועד העובדים.
מאז אותה ההודעה, החריף משבר הקורונה, והתדרדר גם מצבה של החברה. "אל על, כמו כל חברות התעופה בעולם, פועלת בתנאי חוסר ודאות מוחלטים בנקודת זמן זו לאור משבר מגיפת הקורונה", הודיעה החברה לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין שלה, אוהד גלעדי, רוני איטח גנט ואור איבשיץ. "התאריך להחזרת הטיסות נקבע מעת לעת, ונדחה כך כבר פעמים רבות מאז החל המשבר. מכל מקום כפי הנראה ייקח עוד זמן רב עד שתחזור פעילות טיסתית משמעותית".
חברות אל על, שספגה פגיעה קשה בעקבות משבר הקורונה, מפעילה כעת רק טיסות מטען, משום שטיסות הנוסעים שלה מושבתות לחלוטין. מתוך כ-6,000 עובדי החברה נותרו פעילים רק כ-700, והיתר הוצאו לחופשה ללא תשלום.
על פי ההערכות באל על, לאחר המשבר החברה תחזור לכ-40% בלבד מהיקף הפעילות שלה לפניו ותוכנית ההבראה של אל על תביא לפיטורי כשליש מעובדיה. כמו כן, שכרם של כ-2,000 עובדים, בהם כ-200 טייסים, יקוצץ ב-30%, כך שמחצית מהקיצוץ הצפוי בסך 200 מיליון דולרים יגיע מהפחתת שכר הטייסים. גם למדינה צפוי חיסכון מהקטנת הפעילות של החברה, כיוון שהיא מממנת את הוצאות האבטחה שלה בחו"ל. על פי ההערכות, יוחזרו קב"טים ובני משפחותיהם ארצה, וכך תחסוך המדינה כ-300 מיליון שקלים.
אל על החלה כבר בהכנות למכירות חלק ממטוסיה על מנת לגייס כספים, תוך שבמקביל תחכור חלק מהם בחזרה בתשלומים תקופתיים. בסך הכל, על פי ההערכות, רבע עד שליש מצי המטוסים של אל על, המונה היום כ-48 כלי טיס, לא יישארו בחזקתה. חברת התעופה תמכור מטוסים ישנים, תבטל את טיסותיה בקווים הלא רווחיים, כמו לסן פרנסיסקו, ותדחה בינתיים את השקת הקווים החדשים שהתכוונה להפעיל, כמו זה לטוקיו.
החברה מתכוונת לפתוח את הסכמי העבודה הקיבוציים של העובדים. היא מסרה לבית המשפט כי "אל על מצוייה בנקודת הכרעה". לדברי החברה, "המשבר אליו נקלעה חסר תקדים בכל קנה מידה והוא החמור בתולדותיה" וכי "החברה המהווה מקור פרנסה לאלפי עובדים במעגל הראשון, ועשרות אלפים נוספים במעגלים הנוספים, מצוייה בסכנה קיומית מיידית. ללא הזרמת כספים בפרק הזמן המיידי - אל על לא תוכל להמשיך ולהתקיים".
"מרבית המדינות סייעו בהיקף של עשרות מיליארדים"
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, פנו עוד בראשית החודש לראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה דחופה "לשנות את רוע הגזרה". הם אמרו כי "ללא חברת תעופה כמו אל על, מדינת ישראל מסתכנת להפוך לאי במצור בשעת משבר. אסור למדינה להסכים למצב שבו אזרחים יהיו כפופים לחסדיהן של מדינות וחברות זרות, שמונעות מאינטרסים שלא תמיד עולים בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל". עוד ציינו בר דוד ואמיתי כי "מרבית המדינות המפותחות בעולם העבירו כבר סיוע לחברות התעופה שלהן בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים".
בנוסף לכך, השניים הזהירו כי "ההתנערות מאל על היא זניחת כל הערכים שלאורם הוקמה המדינה - והאזרחים ישלמו על כך מחיר יקר". ראשי ההסתדרות והמגזר העסקי מסרו לנתניהו כי "התוצאה הישירה של שתיקתך עלולה לעלות כבר בטווח המידי בעשרת אלפים מפוטרים, באובדן הכנסה לכ-30 אלף בתי אב במעגל השני ובאובדן של 2.5 מיליארד שקלים בתוצר הלאומי הגולמי. זאת, תוך שהמדינה תאבד את היכולת הבסיסית שלה לחלץ ישראלים ברחבי העולם, בשעת משבר או בחירום".
(עדכון ראשון: 09:59)