כבר יותר מחודש וחצי שהמערכה נגד הקורונה מתנהלת מ"הבור" בבית החולים שיבא בתל השומר, שם פועל חמ"ל משותף של משרד הבריאות, צה"ל והמוסד. בכניסה למתחם הרגיש ניצב חייל שאחראי על מדידת חום, בחינת סיווג ביטחוני והנפקת צמידי יד צבעוניים בהתאם. את פני הנכנסים מקבל מאבטח נוסף שמבקש לחטא את הידיים באלכוג'ל ומסביר כיצד לדייק את אופן עטיית מסיכת המגן. באחד מעשרות החדרים הקטנים יושב ראש אגף המבצעים (אמ"ץ), אלוף אהרון חליוה, שמרכז את כלל פעילות צה"ל במקום.
"פה מתנהל הכול, זה לוע הארי", מסביר חליוה, שעוסק בכל רגע בניהול המשבר. "אי אפשר לפתור היום בעיות מבלי להביא את כל השחקנים, תראה מי פה: משרד הבריאות, צה"ל, המוסד, משרד הביטחון ומשרד החוץ. יחד עם המוסד יש לצה"ל יכולות לניהול משברים בהיקפים גדולים מאוד באמצעות חשיבה על מדיניות, תכנון אסטרטגי ואופרטיבי וביצוע. זה נותן למשרד הבריאות כלים ניהוליים שלא היו לו קודם כדי להתמודד עם הצונאמי הענק".
ראש אמ"ץ מספר כי החמ"ל הוקם לטובת תהליך הרכש של ציוד רפואי ומיגון נגד הקורונה, אך מאז מטפל ב-61 תחומים נוספים. "ברגע שהתחילו לעשות רכש הגיע ראש אגף טכנולוגיות מהמוסד, בחור שם א', והוא זיהה את הפער", הוא מסביר. "אני פה כי סיירת מטכ"ל ואמ"ן הסתערו על נושא בדיקות הקורונה ובאיזשהו שלב הבנו שיש כאן בעצם עשרות אחוזים של צבא כמו פיקוד העורף, אגף המודיעין, אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה ומפא"ת וצריך פה פיקוד ושליטה. בסוף הגעתי לכאן בהנחיית הרמטכ"ל ויחד עם א' מהמוסד עשינו הסדרה של העבודה".
עם זאת, חליוה מדגיש כי צה"ל אינו מחליף את גופי הממשלה. "אני פה כדי לסייע למשרד הבריאות לקבל את ההחלטות הנכונות. אני לא מחליט".
המערכה הביולוגית היא תהליך למידה גם עבור אלוף ותיק ומנוסה כמו חליוה, שמילא בעבר שורת תפקידי מפתח, בהם מפקד בה"ד 1, מפקד חטיבת הצנחנים, ראש חטיבת המבצעים וראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. "הקושי הגדול כאן הוא 'דרכה של בדיקה' (בדיקת קורונה - א"ב), מהרגע שהתקשרת למוקד ואמרת שיש לך חום ואתה זכאי לבדיקה ועד הבדיקה", מעיד חליוה. "האתגר הגדול הוא לעשות את הבדיקות הללו בהיקפים גדולים ולקטוע את שרשרת ההדבקה הכי מהר שיש. למשל, 26 עובדים ממשחטה בדיר אל-אסד נמצאו כחולי קורונה ב-14 באפריל. לקחו להם את המטוש מהאף והפה ב-24 באפריל, אחרי עשרה ימים".
לדבריו, "האתגר של סיירת מטכ"ל ומשרד הבריאות הוא לעמוד בתהליך של 36 שעות, מבדיקה ועד סוף חקירה אפידמית. בגלל זה צריך גם את האמצעים של השב"כ ואת כולם פה".
"סך הכול אני אופטימי, אני רואה איך המכונה עובדת", מבהיר חליוה. "היום במדינת ישראל צריכים לעשות כל יום בין 12 אלף ל-14 אלף בדיקות. ללא מפקד סיירת מטכ"ל אל"מ י' וסגנו סא"ל נ', שמגיע להם צל"ש על זה, לא היה היום במדינת ישראל היקף כזה של בדיקות ביום".
ראש אמ"ץ אחראי לתכנון וגיבוש התפיסה המבצעית והפעלת כוחו של צה"ל, על כל זרועותיו ואגפיו, בשגרה ובחירום. לפני פרוץ המגיפה העולמית, נקודת המבט של חליוה על הזירות השונות הייתה שונה לגמרי.
ערב יום העצמאות תש"ף. איך נראות הזירות השונות אחריהן עוקב צה"ל?
"ערב יום העצמאות הזה אולי בהרבה מובנים לא דומה לשום ערב יום עצמאות מאז קום המדינה. עובדה שיש מגיפה עולמית שטלטלה את העולם והאזור ואת מדינת ישראל. אנחנו נמצאים בנקודת דרמטית ועוד רחוקים מלהבין את ההשלכות שלה על המציאות שבה אנחנו חיים. כאילו הייתה פה רעידת אדמה ענקית שעדיין מתקיימת ואנחנו חושבים שכל הבניינים עומדים עדיין אותו דבר כתמול שלשום. ההשלכות הכלכליות הן עצומות. אני חושב שיהיו השפעות חברתיות ותפיסתיות על המציאות כולה".
אילו התאמות צה"ל עושה בנושא ליום שאחרי הקורונה?
"בוא אספר לך סוד - הרמטכ"ל עוסק כבר חודש וחצי בגיבוש מסגרת אסטרטגית מעודכנת למדינת ישראל לצה"ל. ביום שני הבא יש כנס של יומיים לקצינים בדרגת תא"לים ומעלה להצגת כיוונים ראשונים. יתקיימו דיונים בקבוצות כדי לשמוע את האנשים והרמטכ"ל יסכם מסגרת אסטרטגית חדשה לצה"ל".
"זו דרמה ענקית. אם צבא צריך מסגרת אסטרטגית חדשה אחרי שהוא סיכם אחת לפני שנה וחצי ונדרש לפתוח אותה עכשיו סימן שקרה משהו ענק. מסגרת אסטרטגית תוביל להשלכות דרמטיות - האם הסיכוי למלחמה עלה או ירד? אפשר לקחת סיכונים או לא? זה משפיע על התכנית הרב-שנתית, רכש, אימונים... צה"ל ניצב בפני חישוב עמוק מאוד".
אם יש לך שקל ראשון, היית משקיע אותו במטרות בעזה או בלבנון?
"אם יש מל"ט עכשיו מעל תל השומר ושואלים לאן לשלוח אותו אני אומר להם לעזה, היא לא יציבה. לפחות בלבנון הכללים ידועים".
מה מסתתר היום בעזה?
"בנקודת הזמן הזו אני לא מזהה התפרצות של הקורונה בעזה, אבל אני לא יודע מה יקרה בשנה
הקרובה. אי הוודאות מהקורונה תשפיע על זירת המלחמה כולה. אם יהיה גל שני עוד חודשיים שלושה? אם מחר תהיה בעזה התפרצות ולא יהיו מאה מונשמים כמו עכשיו אלא אלף? בעזה לא יהיו שלושה חולים אלא 30 אלף. אתה לא יודע לאן זה ילך".
קטאר תמשיך לתרום לחמאס למרות צלילת מחיר חבית הנפט?
"להערכתי כן".
במהלך הריאיון נפתחת הדלת השקופה ובפתח נעמד בחור עם שיער לבן קצוץ ועיניים בהירות, ומבעד למסיכה אפשר לראות שהוא מחייך. זה א' מהמוסד. לחליוה וא' היכרות מוקדמת ממבצעים משותפים. "א' מהמוסד הוא כמוני. אדם של פרקטיקה, חיוך, נעימות ופקודות", אומר האלוף. עוד מעט הם ייפגשו בדיון הערכת המצב.
"מישהו שאל אותי על הפעילות כאן, אם אני נהנה. אמרתי שכן כי זה עולם חדש עבורי", הוא מציין. "הרב-ממדיות, השילוביות, ארץ ישראל היפה. בסך הכול למרות המשבר האדיר אנחנו שומרים על אווירה נעימה".
מעבר לקיר משרדו של חליוה יושב מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. ברקע הביקורת הציבורית על תפקוד המנכ"ל אומר האלוף כי "כולם יכולים להגיד מה שהם רוצים על בר סימן טוב. הבן אדם מביא את המחשבה המקצועית שלו ואני מעריך את זה. אני לא מסכים איתו על הרבה דברים אבל השיחה איתו היא מקצועית. אני לא חושד בו לא בפוליטיקה ולא באינטרס כלכלי, זה מה שהוא מאמין בו".
ראש אמ"ץ טוען כי בעוד כמה עשורים, במבט לאחור, דפי היומן של מרכז השליטה יגלו שמדינת ישראל הצטיינה בטיפול בקורונה בחודש הראשון. "ערך החיים פה ושל המבוגרים הוא קדוש. השאלה שתישאל היא איך נלמד להיערך לגל הבא, אם יהיה. החוכמה זה לא רק החודש שהיה", הוא אומר, "אני מקווה שהפקנו את כל הלקחים מהסבב הראשון לקראת סבבים אחרים אם יהיו, כי מה שהיה היה".
"געגועים לצוק איתן"
במהלך העבודה מסביב לשעון, חליוה נאלץ לשהות בבידוד ביתי במשך חמישה ימים. "בחודש האחרון היה יום אחד שהייתי בבית רצוף בלי להיות בצבא. אשתי אמרה לי שהיא מתגעגעת לצוק איתן", הוא מספר. "יש לי חמישה ילדים, אחת חיילת ואחד מתגייס בעוד חצי שנה. הבת החיילת כתבה לי יום אחד שהיא הלכה לסייע לקשישים בבני עיש וחזרה כולה נפעמת. אני לא חושש שהיא תידבק, כי הסיכוי של בני 20 שיידבקו ויקרה להם משהו הוא נמוך. אני דואג לה כשהיא על מטוס ומצניחה חיילים עם דלת פתוחה, פחות כשהיא מחלקת אוכל לקשישים".
עם זאת, האלוף חושש לשלומה של אמו. "אמא שלי בת 72 ולא ראתה את הנכדים כבר תקופה. צריך להביא לה קניות הביתה", מתאר חליוה. "אבא שלי נפטר אז היא חיה לבד. לה אני דואג...".
בשעה 18:00, חליוה מגיע אל דיון הערכת המצב בחדר הדיונים הנמצא במרחק צעדים ספורים ממשרדו. מימינו יושב המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, ומסביב לשולחן נמצאים גם מפקדי יחידות מסווגות באמ"ן, סיירת מטכ"ל ובכירי המוסד, וכן רופאים ונציגי מערכת הבריאות. מספר אנשי הצבא גבוה בהרבה ביחס לנציגים האזרחיים.
"רצינו הקלות עבור הציבור וקיבלנו", אומר פרופ' גרוטו. "אנחנו עדיין נהנים מפירות חג הפסח. יש ירידה בחולים, אבל אני חושש שבעוד שבוע-שבועיים נתעורר למציאות אחרת". על המסך מופיעים שמות ערים, כפרים ויישובים שחלקם מסומן בצבעים שונים. אחד הקצינים הצביע על מקומות בעלי הפוטנציאל לסגר ואזורים שמקבלים טיפול אישי. לאחר מכן קצין מודיעין צעיר דיווח על שיפור והתקדמות בתהליכי הבדיקה, העלה הערות על תפקוד גורמים שונים והמלצה לפתרון חלק מהבעיות. אחד מאנשי המוסד דיבר על טיסות חוזרות לישראל. בשלב מסוים פונה גרוטו לחליוה, שמחמיא לקציני שייטת 13 על סיוע במוסדות הגריאטריים ומהר מאוד עובר לשלב ההערות וההמלצות, תוך שהוא מאיץ באנשי משרד הבריאות לשלב בפעילות חברות אזרחיות.
כעבור 20 דקות מסתיימת הערכת המצב ונערך טקס העלאת דרגה לקצין צעיר בשם ת', שמונה לקמ"ן החמ"ל המשותף. האלוף קוטע את האווירה הרצינית ופונה אל הקצין: "מי האמין שיגיע הרגע שתקבל דרגת סרן עם מסיכה על הפנים, כשההורים שלך רואים אותך באמצעות זום, סמנכ"ל משרד הבריאות המפורסם פרופ' גרוטו לידך...". הטקס תם ותוך דקות בודדות מתפזרים כולם בחזרה לחדרים הקטנים.
"אני מרגיש מאוד נוח עם המוכנות של צה"ל מול הקורונה", אומר ראש אמ"ץ במשרדו. "באחת מהשיחות של הבכירים במשרד הבריאות דיברו על האיכות האנושית של צה"ל שהם פוגשים פה בחודש האחרון, אין כדוגמתה בעולם. ראית מה אמרו על ת' שקיבל עכשיו דרגה. אני חושב שכתוצאה מהאיכות האנושית עולה איכות המודיעין הישראלי, עוצמת האש, הדיוק והמוסריות. האויבים שלנו יודעים את זה".
חליוה מתגאה בעוצמתו של צה"ל ומוכנותו ללחימה, אך באותה נשימה מדגיש את הנפיצות באזור. "יונה עם עלה של זית לא תגיע כתוצאה מהקורונה, זה חתיכת שוק אזורי", הוא מסביר. "הגם שהוא לא מלחמה, תהיה לו השפעה אדירה. תראו מה זה עושה לכלכלות אדירות. הקורונה היא סיכון למשטרים השונים סביבנו ותשפיע על הקשרים שלהם עם ישראל".
אזור יהודה ושומרון מרוסן בגלל הקורונה, או נפיץ יותר?
"עוד לפני המשבר, אנחנו נמצאים בתקופה של מאבק ירושה פנימי ברשות הפלסטינית. אנחנו נמצאים בשנים של סכסוך בין הרשות הפלסטינית לחמאס, בין פתח לחמאס, בידול הולך ומעמיק בין יהודה ושומרון לעזה. צה"ל צריך להיערך גם להשלכות של 'עסקת המאה', למימוש שלה ולהתמודדות איתה. עכשיו על זה תטיל את הקורונה, כסף ומשאבים".
"אבו מאזן לא נהיה יותר צעיר. 'עסקת המאה' יכולה להגיע לנקודת הבשלה של החלטות על סיפוח, או כל דבר אחר. לכל דבר כזה יש פוטנציאל שיכול להזיז את השטח ימינה או שמאלה. החוכמה הגדולה ביותר בהיערכות שלי כראש אמ"ץ זה לשאול לאיזה תרחיש אני מתכונן".
החומה נגד המנהרות בגבול רצועת עזה לקראת סיום. יש סיכוי שחמאס ינסה לנצל את המצב?
"אם יחיא סינוואר רוצה לקחת את מעט ההישגים שיש לו בשקט, בהסדרה ובכסף הקטארי לאחור. סינוואר זוכר את התמונות משנת 2014. במה צוק איתן קידם את העזתים? אני חושב שהוא מבין היטב שיש לו תפקיד אזרחי. זו לא רק תנועת התנגדות כי בעצם חמאס שולט ברצועת עזה וסינוואר צריך לדאוג לשני מיליון פלסטינים. אני מקווה בשבילו שהוא מבין שהפעלת הכוח היא לא הדרך לשפר את הדבר הזה".
בשאר אסד מפנים את השינויים האזוריים?
"אני חושב שהוא מבין, או מתחיל להבין, שאם האיראנים היו שם כדי לסייע לו בלחימה נגד דאעש כמשהו שהציל אותו, היום הם אלו שמסכנים את המשך שלטונו. במיוחד מסכנים בצורה משמעותית את היכולת לשקם את סוריה".
סוריה משתנה בצל הקורונה?
"סוריה זו דרמה ענקית, כי אני חושב שהקורונה הרחיקה באופן ישיר את שיקום המדינה. בשביל שיקום צריך שמדינות העולם ישקיעו כסף בסוריה, הכסף הלך לאיבוד".
אתם מזהים שינוי דרמטי בלבנון? ביחס של חיזבאללה לישראל?
"לא. נסראללה יודע היטב מהו איזה מחיר חיזבאללה ולבנון ישלמו על כל הסלמה. אני חושב שלבנון תנסה כמו כל מדינות האזור לצאת מהקורונה, גם פה מדברים על אסטרטגיית יציאה. בוא ננסה לחזור לחיים הרגילים ואז גם דברים אחרים חוזרים לשולחן. העברת אמצעי לחימה מסוריה ללבנון וההתבססות האיראנית לא נעלמו, אבל אני אומר באחריות שנסראללה מבין שמדויקים (טילים - א"ב) זה קו שמדינת ישראל לא תאפשר אותו. הוא יודע שמדינת ישראל נחושה להתמודד עם ההתבססות האיראנית בסוריה. הוא יודע שאסד מבין שחלק מהשותפים הפכו להיות יותר נטל מנכס".
"נסראללה לא טיפש. הוא יודע מה המודיעין שלנו, איזו עוצמה זאת אמ"ן, יודע מה היכולת של חיל האוויר ומה יכולות האש. כשהם שומעים על תקיפות מסתוריות בכל מיני מקומות על הגלובוס ברמת דיוק הוא יודע שזה יכול להיות משוכפל במלחמה בצורה מאוד כואבת. האם זה משהו שאזרחי לבנון רוצים ? לא".
הפוטנציאל של איראן להישאר בסוריה עלה או ירד?
"ירד, ירד...".
רואים את היציאה של האיראנים מסוריה במספרים היום?
"כן. אני חושב שיום אחד כשנראה את ההיסטוריה, המערכה שבין המלחמות (מב"מ) הישראלית (הפעולות החשאיות - א"ב) של השנים האחרונות וגם של העת האחרונה תירשם כנקודת הצלחה למדיניות הישראלית".
אז כל הדיבורים סביב ירידה במב"מ לא נכונים?
"אני חושב שאנחנו פועלים בצורה מאוד מדויקת ועקבית, בכפוף להערכות מצב ממושכות ומשמעותיות באופן שמטפל היטב בהתבססות האיראנית במרחב כולו. אנחנו נמשיך לעקוב באופן צמוד אחרי כל מה שקורה בעולם הגרעין האיראני ולהניח את כל הכלים על השולחן כדי למנוע מאיראן פצצה גרעינית".
אחד האירועים הדרמטיים שהתרחשו לאחרונה במזרח התיכון הוא חיסול מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולימאני. לדברי חליוה, טרם התגלו כלל המשמעויות של הפעולה האמריקנית. "האיראנים חכמים גדולים ודוחפים את כולם להילחם בנו. בוא נראה אותם שידאגו לאוכל לאוכלוסיית טהראן, שידאגו לרופאים באיראן", הוא אומר.
מחליפו של סולימאני, אסמאעיל קאני, לא מתקרב ליכולות שלו?
"זה עולם אחר. זו איראן אחרת. תוסיף לזה את הלחץ האמריקני האדיר, תוסיף לזה את המשבר של הקורונה שעוד הרחיק חלק מהמדינות מעזרה לאיראן. איראן בלחץ פנימי והיא אחת מנפגעות הקורונה המובילות בעולם, במספרים שלהערכתי הגסה הם פי שלושה ממה שהם מצהירים. מי שחושב שזה יכול לעבור ככה לא מבין מה זה סיפור הקורונה".
המגיפה העולמית גובה מחיר גם מצה"ל. בחודש האחרון גויסו אלפי חיילי מילואים למשימות סיוע אזרחי במערכה נגד הקורונה, אך מנגד ביטל המטה הכללי תעסוקה מבצעית ואימונים לגדודי המילואים.
מה המסר למילואימניקים?
"חלק מהערכת המצב צריך לעסוק בכל מה שקשור לעולם המילואים. נצטרך לעשות התאמה לכשירות של מסגרות המילואים כפונקציה של מה שעשה נגיף הקורונה למשק האזרחי. יש פחות אימונים. אני מעריך שבקצה נאמן יותר את המילואים של החוד".
האם התכנית הרב-שנתית 'תנופה' תצא לפועל גם אחרי משבר הקורונה?
"תר"ש 'תנופה' קודם כל מבטאת תפיסה, היא לא השתנתה כי הגיעה קורונה ויש כסף או פחות כסף. היא תפיסה שגובשה בתהליך ארוך מקצועי ויסודי ששותפים לו רוב הקצונה הבכירה של צה"ל ותלווה אותו בעשור הקרוב. השאלה איך ובאיזה קבועי זמן יממשו את התפיסה הזאת, זה שיח סביב משאבים. התר"ש הזה ימומש, אם בקבועי זמן באיקס שנים או כפול שניים, לא עוד מיליארד או פחות מיליארד".
"אני לא מתכחש לעובדה שסדר העדיפות הלאומי יכול להשתנות, אבל אני מציע שאחרים לא יתכחשו לעובדה שהרקטות סביבנו, שהמדויקים סביבנו, שאיראן פה על המגרש, שלבנון וחיזבאללה פה, זה לא משתנה. התפיסה לבד מביאה מחשבה אחרת לגמרי. היא תמומש".
כיצד יראה צה"ל בעוד כמה שנים כשיסתיים תר"ש 'תנופה'?
"הרבה יותר מתקדם ממה שהוא היום. בפער הרבה יותר משמעותי מאויביו ובכשירות הרבה יותר גדולה להכריע את האויבים ובזמן יותר קצר. ויש דברים שיחכו לתר"ש הבא".
הריאיון עם חליוה נערך ימים ספורים לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה. לראשונה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, המשפחות השכולות לא הורשו לפקוד את קברי יקיריהם. "בשבילי כל יום הוא יום זיכרון", מתאר האלוף. "אני עובד מתוך תחושת הזיכרון כי איבדתי הרבה חברים בדרך, אני לא צריך שיזכירו לי. אין יום שאני לא נזכר באחד החברים, אני קם כל בוקר עם זה, זה תמיד אצלי בלב. אני יודע שחלקם יכול היה לשבת בכיסא של ראש אגף המבצעים ואני הייתי יכול להיות בקריית שאול".
בתקופת כהונתו של חליוה עלה משקלו של אגף המבצעים. לדבריו, "הצבא מבין שהציר המבצעי, הניהולי והריכוזי בחוסר משאבים הוא חשוב. היכולת של אמ"ץ לעשות את התכניות, לסדר את עולם התורה וההדרכה, לרכז את כל הפעילות המבצעית של צה"ל ולדייק אותה הוא יותר טוב. כשאני יוצא מהבור בקריה בחצות, לא בתקופת הקורונה, ואני רואה שמדינת ישראל חיה ונושמת והילדים שלי לא מוטרדים מהמצב הביטחוני - אז עשיתי את עבודתי".
בחודש הבא יחתום האלוף שנתיים בתפקיד ראש אמ"ץ ובמערכת הביטחון כבר דנים על עתידו. שמו נקשר גם באפשרות לפקד על פיקוד הדרום, אך חליוה נמנע ממחשבה על תפקיד הרמטכ"ל. "אני עושה את העבודה ונהנה מכל מה שאני עושה", הוא מעיד. "אני לא עסוק בלחשוב מה יהיה הלאה, אני עסוק בלחשוב איך אני עושה את מה שאני עושה עכשיו".