אחרי ששרף את עצמו כנזיר בודהיסטי, גנץ עשוי לסלול את הדרך לנשיא נתניהו

ראש הממשלה ביזה את אישיותו והתעלל בו מתחת לחגורה, אבל יו"ר כחול לבן קיבל על עצמו את הציווי העילאי של רק לא בחירות רביעיות והעביר לו את השרביט. בחסות הברית בין השניים נפלה בידי נתניהו הזדמנות נדירה: שלטון שיגשים את משאלותיו - ובלבד שבג"ץ לא יתערב

הצהרת לפיד בעקבות הקמת ממשלת נתניהו - גנץ (מערכת וואלה! NEWS)

(בווידאו: ח"כ לפיד תוקף בעקבות ההסכם בין כחול לבן לליכוד)

בג"ץ פוסל בשבוע הבא את כשירותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה. אז מה אם מצביעים המיוצגים בידי כ-75 ח"כים רוצים בו למרות שחיתותו? הבוחרים גם הלכו לקלפיות לנוכח רשימות מסוימות, ועכשיו הם שומעים על "חוק נורווגי מדלג", שהוקפא לעת עתה, המתעלם מרצון הבוחר. לחלופין, בג"ץ נמנע מפסילת בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, אך עוקר מתוך קיר הברזל של חוזה הבנימינים רכיבים עיקריים, שבלעדיהם מעדיף נתניהו להיפרד משותפו החדש בני גנץ וללכת לבחירות. בכל אחת משתי החלופות, בתרחיש כזה, מה עושה גנץ?

ראש כחול (כעיניו) לבן (כדגלו) מרבה לנמק את חבירתו לנתניהו ברתיעתו - מנימוקים לאומיים, כמובן, לא חלילה מחשד להפסד בבחירות הרביעיות (או עוד לפני כן להדחה מראשות מפלגתו). סיכול סכנת הבחירות הפך ליעד העליון, המצדיק כל שחיתות. מסתבר שגנץ הלך לבחירות השלישיות כדי למנוע את הבחירות הרביעיות; ובין כה וכה חדר הנגיף וסיפק אמתלה נוספת של חירום, המכפר על השארת יעקב ליצמן במשרד הבריאות, תפיחת הממשלה - בהצטדקות המבליטה את חדלונו אומר גנץ שהוא בכלל רצה ממשלה רזה, אך דל כוחו מלהושיע - וכל הסעיפים האחרים שהכתיב נתניהו.

הכתיב את הסעיפים. נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)
כשגלנט נפסל ותפקיד הרמטכ"ל הוצע לגנץ, הוא ביקש זמן למחשבה ולהתייעצויות ולבדיקת משמעויות. זה אומר דרשני - או גרשני

אבל אם הציווי העילאי הוא רק לא בחירות, מתבקש לצפות מגנץ לתרום את קולו, ואת קולות הצייתנים הנלעגים ברשימתו ההולכים אחריו באשר יפנה, לח"כ כלשהו שיבקש 60 חתימות בעד זכות המאמץ האחרון להרכיב ממשלה. הרי גם הנשיא ראובן ריבלין נקב נימוק זה כשגלגל את הכדור לכנסת, לפני שבוע, למיצוי לא יאוחר מ-7 במאי, ועכשיו כשמאוכזבי הליכוד וימינה רואים את תיקיהם מתאדים, יש עם מי לדבר על חציית הקווים, למען המטרה הקדושה של הימנעות מבחירות. ח"כ כזה, למשל, יכול להיות יאיר לפיד. לא מובטח שאותו ח"כ יצליח לאסוף חתימות או אחר כך לנצל את השבועיים שייתן לו ריבלין להלחים את הסיעות השונות לממשלה, אך לנסות כדאי, ומגנץ מצופה לאפסן את רגשותיו, לזכור שישראל לפני הכול ולהעביר את כתפו לאלונקה החדשה. רק לא בחירות, לא? וכמובן, קורונה.

הח"כ שעשוי להגיש לריבלין 61 חתימות לא יהיה גנץ. הוא שרף את עצמו כנזיר בודהיסטי בסייגון. אפשר שאינו קולט את עומק המיאוס כלפיו, הרבה יותר מאשר כלפי נתניהו. אופיו של נתניהו ידוע. אין ממנו ציפיות. לא תחסום שור בדישו. אבל כשלוחם השוורים מתנדב לחבור לשור בדישו, על תקן של עגל, אין לו כפרה. מי שטרחו למענו והצביעו בעדו פעם, פעמיים ושלוש ישמחו לאידו אם נתניהו יבגוד בו כפי שגנץ בגד בהם.

כדבר הזה לא היה ומובטח שלא יהיה. אדם שיריבו מבזה אישיותית, לא פוליטית בלבד; מתעלל בו מעל החגורה ומתחתיה, מהרפת בכפר הירוק ועד לרכילויות העסיסיות שאיראן פיצחה ותפיץ; משפיל ורומס עד עפר - יוצא להוכיח שהיריב צדק. ממליצים עליו להרכיב ממשלה, והוא מביא את השרביט ליריב כחייל מפיקוד העורף המעלה חבילת מזון לדירת קשישים בבת ים.

יראת הכבוד לנתניהו מביכה. גנץ (צילום: אלעד מלכה)

ההערכה העצמית של גנץ נמוכה בעליל. אולי לא נמוכה מדי; מציאותית. יראת הכבוד שלו כלפי נתניהו מביכה פעמיים - בגלל כל מה שידוע על נתניהו ומשום שנתניהו אינו חס עליו. נתניהו הוא תמיד הממונה עליו, כמו שאהוד ברק הוא תמיד מפקדו של נתניהו בסיירת מטכ"ל. גנץ משדר אי-אמון בכוחו הוא.

בצבא, ובוודאי קל לתקוף את ההכללה ולהציג חריגים, גבוהים כמותו הרגילים לקטוף את הפרי מהענפים שאינם בהישג-ידם של מפקדי הסיירת והשייטת מסדר-הגודל של ברק, עמירם לוין ועמי איילון, מתאמצים פחות. הם מפתחים גישה של זכאות. מגיע להם. רוטנים כשמעדיפים אחרים ואותם מקפחים. אבל כשהדלת נפתחת, הם חוששים להיכנס, שמא יתגלה שאינם מתאימים. כשיואב גלנט נפסל ותפקיד הרמטכ"ל הוצע בידי נתניהו וברק לגנץ, חודשיים בתוך חופשת השחרור, הוא ביקש זמן למחשבה ולהתייעצויות ולבדיקת משמעויות. זה אומר דרשני - או גרשני.

בורג מרכזי במערפת

אם רבין דיבר על הפלסטינים שישלטו בעצמם בלי בג"ץ ובצלם, נתניהו רוצה לשלוט בלי בג"ץ וכנסת וממשלה ומפלגה

גנץ דומה לנתניהו באנוכיותו אך שונה ממנו בביטויה. נתניהו פעיל, גנץ סביל. נתניהו מסתער, גנץ מתנכר. קצינים שסייעו לגנץ בתפקידים שפילסו את דרכו לרמטכ"ל נרקקו הצידה כשהפוליטיקה הארגונית הציבה בפניו חלופות אחרות, שהעדיף לאמץ כדי לא לריב עם כוחות חזקים. לריב, למען הזולת, בשם הרעות והנאמנות? לא בני. כשקלאוזביץ דיבר על החיכוך בקרב, הוא לא חלם על גנץ. אצלו לא מתחככים - נכנעים. את הלקח הזה של השתמש וזרוק, שהקצונה הכירה היטב ואינה מופתעת משכפולו באזרחות, למדו על בשרם המצביעים, הממליצים מהסיעות האחרות והח"כים של כחול לבן. מכאן גם ההדדיות הרגשית, הדמעה שהנוטרים לגנץ על בגידתו לא יזילו כשהמהפכה תטרוף אותו, בתורה. ואכן, מה שנתניהו מתכנן הוא לא פחות ממהפכה, שגנץ מלוהק בה לתפקיד רובספייר או טרוצקי. בורג מרכזי במערפת שתגיע גם אליו כשיצטייר כאיום.

לנתניהו יש שלוש מטרות, לפי סדר החיוניות: להתחמק מעונש במשפטו, להתחמק מעונש במשפטו בעודו שומר על ראשות הממשלה, ולהתחמק מעונש במשפטו בעודו שומר על ראשות הממשלה ומעצב את המשטר בישראל לפי תכניותיו (והרי למד אדריכלות). החקיקה הנכללת בחוזה נתניהו-גנץ אמורה לממש את המטרה השלישית.

מתקנא ברפובליקה החמישית. שארל דה-גול (צילום: אי-פי)

ראשות ממשלת ישראל, כשלעצמה, קטנה על נתניהו. לא שהוא מסוגל או שיניחו לו להיגמל ממנה, כמותה כשמפניה ורודה, אבל אחרי 14 שנה אין בה ריגוש. נותר לו עוד מהלך גדול אחד, שנבצר ממנו בתקופות קודמות: להיות ראש הממשל והמדינה גם יחד, נשיא אמריקני, או מוטב צרפתי - שרל דה גול של הרפובליקה החמישית.

אין כמו אמריקה, במיוחד לנתניהו, המתקנא בדונלד טראמפ הממנה את שופטי העליון. רעיון ראש הממשלה החלופי ומעון השרד הנוסף הוא חיקוי של סגן-הנשיא הנבחר יחד עם הנשיא, חסין מפיטורים (להבדיל מהשרים) ומתגורר במצפה הכוכבים של חיל הים בוושינגטון. אבל בחשבון הכולל, הבית הלבן נחות לעומת האליזה. החוקה האמריקנית מגבילה מדי, שני בתי הקונגרס עצמאיים וגדושים בעשרות ומאות שואפי קידום שאינם סרים למרות הנשיא, המפלגות הגדולות שוקקות חיים ומושלי המדינות אינם משרתי הנשיא.

הוגי המערכת האמריקנית בסוף המאה ה-18 שקלו תחילה להעתיק את הדגם הבריטי, עם תלותו של ראש הרשות המבצעת בפרלמנט, אך לבסוף החליטו לוותר על ראש ממשלה (כמו גם על מלך חוקתי) ולהעמיד את הנשיא מול הקונגרס, כשלצידם הרשות השלישית, השופטת. זה חלש מדי לטעמו של נתניהו. אם יצחק רבין דיבר על הפלסטינים שישלטו בעצמם בלי בג"ץ ובצלם, נתניהו רוצה לשלוט בלי בג"ץ וכנסת וממשלה ומפלגה.

דה גול, צעיר מנתניהו של היום (בן 67), חזר לרפובליקה הרביעית המתפוררת כראש הממשלה האחרון שהיה לנשיא הביצועי הראשון - גלגול מוקדם, דמוקרטי, למשטרים של ולדימיר פוטין עם דימיטרי מדבדב בתפקיד גנץ, ורג'פ טאיפ ארדואן. הוא כונן את הרפובליקה החמישית בדמותו.

הניסוי נכשל

ניסוי ההקמה של הרפובליקה הישראלית השנייה, בעשור האחרון של המאה הקודמת, נכשל בתוך חמש שנים: חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה, בהובלת מפלגת העבודה ובתמיכת ח"כ נתניהו, כיחיד ומפר משמעת בליכוד. נתניהו גם היה הנהנה הראשון מהחוק, בנצחונו על שמעון פרס בעוד העבודה גוברת על הליכוד בכנסת. כשברק ניצח את נתניהו, יחסי הכוחות בכנסת פירקו את ממשלתו בתוך קצת יותר משנה ונשארו בעינם גם כשאריאל שרון ניצח את ברק. החוק הוקרן לאחור, עם מוקש - סעיף המתיר לראש ממשלה (כאילו עודנו נבחר במישרין ולא מתוך הכנסת) הסופג כתב אישום לכהן לצד שני הליכים נוספים, משפטי ופוליטי, בהשוואה לשר מן המניין, או בממשלת נתניהו-גנץ שלושה מניינים וחצי.

עוד בוואלה! NEWS

מירי רגב והיועץ המשותף: מאחורי בחירת יו"ר יד לבנים למדליק משואה

לכתבה המלאה

הבחירה הישירה, במתכונת זו, לא תחזור, ונתניהו גם נבלם כשהשתעשע בבחירה לנשיאות המדינה עם סמכויות מורחבות, לקראת תום כהונת פרס וכדי למנוע את הנשיאות מריבלין. עתה נפלה לידיו הזדמנות נדירה, הברית עם גנץ, לחוקק לעצמו, בשנה הקרובה, שלטון שיגשים את משאלותיו - ובלבד שבג"ץ לא יפריע. לדלג מהרפובליקה הישראלית הראשונה, מבן גוריון עד רבין, לחמישית, הגוליסטית, שהכנסת תאשר במדרון החקיקה, לקראת משיחת נתניהו לנשיא כל-יכול שתחתיו ראש הממשלה גנץ.

"בלתי נתפס שראש ממשלה משקר. מתי התרגלנו לזה כאן?" התחסד גבי אשכנזי לפני חודשיים, בדברו על "העובדה החמורה שנתניהו אישר מכירת צוללות תקיפה אסטרטגיות למצרים והסתיר אותה משר הביטחון והרמטכ"ל. זה קודש הקודשים של מדינת ישראל". מתרגלים, גבי, מתרגלים, ודי מהר. "נתניהו, כנראה שלא הספיק לך משפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים. אין קווים אדומים. אין גבולות. מי שמקדם שיטות של מאפיה על מנת לפגוע ביריבים פוליטיים אינו ראוי לעמוד בראש ממשלת ישראל", התמרמר היריב הפוליטי שנפגע, גנץ, לפני שהבחירות הרביעיות והקורונה וההתחייבות החוזית אם כי לא בהכרח החוקית שגם הוא יהיה ראש ממשלת ישראל הפכו את דעתו. "נתניהו שיקר בשידור חי", שב אשכנזי לקונן. "איך התרגלנו שראש הממשלה משקר לאזרחי המדינה ללא הפסקה, ללא בושה? זה מה שמצפה לנו אם יישאר". מתרגלים, גבי, מתרגלים, כי נתניהו אינו היחיד שמשקר ללא הפסקה, ללא בושה.

הנחמה היחידה בכל הביזיון שרקחו נתניהו וגנץ היא שהפוליטיקאי המנוסה ערמומי יותר מהצנחן הפתי שמאמין בו. פרטים בסיפורו של מפקד הצנחנים באלג'יריה ז'אק מאסו, שהחזיר לשלטון את דה גול ובמהרה חש שנבגד. אם גנץ מתעצל לקרוא, שכנו המשכיל ממנו בראש העין, יאיר גולן, ייתן לו תקציר מנהלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully