פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדינות המפרץ לא ירשו לדמשק ליפול. דעה

      נשיא סוריה בשאר אסד, 15 בנובמבר 2019 (AP)
      שיחת טלפון נדירה. אסד (צילום: אי-פי)

      "סוריה איננה לבדה". את המשפט הזה אמר מוחמד בן זאיד, יורש העצר של אבו דאבי, לנשיא סוריה בשאר אל־אסד בשיחת טלפון שנערכה ביוזמתו של בן זאיד. זו הייתה אולי הפעם הראשונה שהשניים שוחחו מאז פרוץ המשבר הסורי. יש הטוענים כי לנוכח התפשטות מגפת הקורונה, הגורם ההומאני והסולידריות של מדינת האמירויות עם "העם הסורי האח לנו" גברו כאן על ההיבט הפוליטי. אך למעשה, השיחה יוצאת הדופן הייתה גדושה במשמעויות פוליטיות שחורגות אל מעבר למדינת האמירויות ונוגעות למפרץ הערבי כולו.

      "סוריה איננה לבדה" - פשוטו כמשמעו: האמירויות ניצבות לצד סוריה במלחמתה נגד טורקיה, נגד המדינות הערביות התומכות בטורקיה ונגד מי שזוממים לפגוע בדמשק. זה שיאה של שורת יוזמות המבטאות פתיחות מצד האמירויות כלפי דמשק. על פי כל הקריטריונים, זוהי נקודת מפנה ביחסים שבין שתי המדינות.

      במדינות המפרץ יש הרואים בטורקיה איום שווה בערכו לאיום האיראני ואולי אפילו חמור ממנו. זה אחד הגורמים המסבירים את התפנית בעמדותיהן של מדינות המפרץ כלפי המשבר הסורי. מדינות רבות במפרץ זנחו את התביעה להפיל את משטר אסד, צמצמו את תמיכתן בפלגי האופוזיציה ופעלו להציל את מה שנשאר מהאופוזיציה הסורית מהשפעתה של טורקיה. לאחר מכן החלו מדינות המפרץ לתמוך בכוחות סוריה הדמוקרטית, לא מתוך התנגדות לאסד אלא מכיוון שהכוחות האלה הם שלחמו בטורקיה על פי רוב. לבסוף הן נענו ליוזמות התיווך הרוסיות ורקמו קשרים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים עם
      ההנהגה בסוריה.

      האיום הטורקי

      במדינות המפרץ יש מי שמאמינים כי הפלת משטרו של הנשיא המנוח סדאם חוסיין, צעד שזכה להסכמתן ואף לתמיכתן, הייתה משגה אסטרטגי שאפשר לאיראן להתפשט אל עיראק ואל האזור כולו.

      אסור לתת לטעות הזאת לחזור על עצמה בסוריה; נפילת משטרו של אסד תפתח בפני טורקיה את השער ותאפשר לה להתפשט בעולם הערבי. אזור ההשפעה האיראני, "הסהר השיעי", הפך לסיוט מדיר שינה עבור ערבים רבים, ו"הקשת הסונית" העות'מאנית - הדורשת נאמנות לסולטאן - היא סיוט מסוג אחר. הסיוט העות'מאני חמור לא פחות מסכנת הסהר השיעי.

      לחלק ממדינות המפרץ יש בעיה עם הטורקים, המעניקים חסות לתנועת האחים המוסלמים ולתנועות אחרות של האסלאם הפוליטי. מכאן עולה החשש שטורקיה, כמו איראן, תתחיל להתערב בענייני הפנים של חלק ממדינות המפרץ. או אז אפשר יהיה להאשים אותה בהמרדה, בדיוק כפי שמאשימים את איראן.

      אבל הסיבה העיקרית לתפנית המהותית ביחסים שבין מדינות המפרץ לסוריה היא הצלחתו של הצבא הסורי, בסיוע בני בריתו ובמיוחד בסיועה של רוסיה, להחזיר את השליטה על רוב שטחי סוריה. המשטר בסוריה היה נתון תחת איום, ואסד חישב את קיצו לאחור; אך דמשק התגברה על כך, וכעת מדינות המפרץ וגם מדינות אחרות בוחנות מחדש את עמדתן כלפי אסד. מדינות רבות מהאזור ומרחבי העולם - חלקן ידידות לדמשק, חלקן עוינות אותה - שוקלות מחדש את צעדיהן, לאחר שנואשו מההמתנה לנפילת שלטונו של אסד.

      את שיחת הטלפון של בן זאיד לאסד אפשר לשייך ל"דיפלומטיית הקורונה". כלפי חוץ היא הומאנית, אבל בפועל היא פוליטית לחלוטין. ההשלכות לא יסתכמו ביחסים ההדדיים בין שתי המדינות, והן יתבהרו רק בפסגת הליגה הערבית העתידה להתקיים באלג'יריה.

      עורייב אל־רנתאווי הוא פובליציסט, חוקר ירדני ומנהל מכון אל־קודס למחקרי מדיניות. המאמר המלא התפרסם בעיתון הירדני אל־דוסתור. גרסה זו מתפרסמת בחסות מיזם "אופק לתקשורת הערבית", המשותף למכון ון ליר, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם. מערבית: אריה גוס