יענקל'ה גלי, ממייסדי קיבוץ מעין ברוך, שקם על הגבול עם לבנון לפני 73 שנה, הלך לעולמו בסוף חודש מרץ בגיל 93. לכל אורך אותן 73 שנים, עד החודש האחרון ממש, פעל גלי לחיזוק וביסוס מערכות הכלכלה והחברה בקיבוץ ובאזור.
גלי מילא שורה ארוכה של תפקידים בקיבוץ, במערכות האזוריות ובתנועת הנוער העובד והלומד - מזכיר, גזבר ומרכז משק בקיבוץ, מזכיר המועצה האזורית גליל עליון, מזכיר החטיבה החינוכית בנוער העובד והלומד, ניהול החברה לפיתוח הגליל והמפעלים האזוריים בגליל העליון. בנוסף, הוא מילא שליחויות כלכליות באמריקה הצפונית עבור התנועה הקיבוצית ותנועת הבונים.
בשל האיסורים הנוקשים מחשש להתפשטות מגיפת הקורונה, בודדים השתתפו בטקס הלוויה שלו. כדי לחלוק כבוד אחרון, ארונו הובל על גבי מכונית בין הבתים - וחברי הקיבוץ יצאו לרגע מביתם, נופפו לשלום, והניחו פרחים על הרכב.
גלי נולד בחיפה בשנת 1927. סבו הגיע לארץ ישראל כמומחה טחנות קמח שעבד עבור הברון רוטשילד. המשפחה אף התגוררה כמה שנים בדרעא שבסוריה, בסביבתה רכש הברון אדמות לגידול חיטה. גלי היה חניך תנועת "המחנות העולים" בחיפה, ואחר כך ב"תנועה המאוחדת". בגיל 19 הצטרף לפלמ"ח, שם עבר את מסלול ההכשרה, ויחד עם חבריו הקימו בכפר גלעדי גרעין שייעודו היה לייסד את קיבוץ מעין ברוך. ב-1947 עלה הקיבוץ על הקרקע.
מעבר לתפקידו בהקמת הקיבוץ, השתתף גלי גם במבצע "ליל הגשרים" ביוני 1946 וכלוחם בגדוד השלישי של חטיבת "יפתח" הוא נלחם בקרב במנרה. "זה היה קרוב עקוב מדם. נהרגו לידו הרבה לוחמים", מספרת אשתו גינה. ב-1951 היא הצטרפה למעין ברוך, ושנה לאחר מכן השניים נישאו.
חלק חשוב בפעילותו הכלכלית של גלי למען פיתוח הגליל העליון היה במכללת תל-חי. בתחילה היה איש הכספים של המכללה, ומאוחר יותר אחראי על גיוס הכספים. יחד עם מנהלי המכללה, עליזה עמיר-זוהר ועמוס לוין, כיוונו להפיכת המכללה למכללה אקדמית, כפי שאכן קרה.
"לאורך השנים יענקל'ה היה לאיש משק וכלכלה מרכזי בגליל העליון, וראה את ייעודו בחיזוק וביסוס הכלכלה, החקלאות והחינוך באזור", אומר עמוס לוין, שהיה מנהל המכללה בתל חי ובהנהלת החברה לפיתוח הגליל. הוא אמר כי גלי ייזכר כ"אחד העוגנים המרכזיים שישאירו פה את בני המקום ויסייעו בפיתוח הגליל העליון".
"השליחויות שיענקל'ה עשה בצפון אמריקה, היו לו קשרים טובים והוא הכיר היטב את המנטליות והתרבות האמריקאית", אמר לוין, "הוא ידע להגיע ללב התורמים וגייס סכומי כסף גדולים עבור פיתוח המכללה".
לוין נזכר בנסיעות משותפות לגיוס כספים, כ"שיענקל'ה עם תיק ג'יימס בונד מלא כרטיסי ביקור ופתקים". לדבריו, "הוא הסביר שלפגישה עם אמריקני חייבים להגיע חצי דקה קודם. לפני פגישה היינו יושבים שעות בבית קפה סמוך למקום שנקבע, כדי שחס וחלילה לא נאחר".
"באחת הנסיעות לוושינגטון היה לנו יום פנוי, יענקל'ה שיכנע אותי שניסע לשיקגו. כשהגענו לשם הוא התקשר לתורם שאיתו היה בקשר ואמר שבמקרה אנחנו בעיר והתפנו לנו כמה שעות ושאל אם אפשר להיפגש. מהפגישה 'המקרית' יצאנו עם תרומה למכללה של רבע מיליון דולר", הוסיף.
על פעילותו רבת השנים קיבל גלי את אות יקיר הגליל של המועצה האזורית הגליל העליון ואות יקיר תל חי של המכללה האקדמית תל חי. גינה אלמנתו אמרה כי "הוא היה פעיל כל הזמן". היא הוסיפה כי "אפילו לא היה לו זמן להגיע לפעילויות בבית ותיקי הגליל".
גלי האמין שכדי לפתח את הגליל העליון יש צורך לשלב את כוחות הקיבוצים וקריית שמונה לטובת כלל תושבי האזור. בהקשר זה שילב גם את אהבתו לעולם החינוך, שבו עסק מאז היה מזכיר הנוער העובד והלומד. הוא נעתר לפניית חיים ברביבאי, ראש עיריית קריית שמונה דאז, והחל לנהל בהתנדבות את היחידה להתפתחות הילד בעיר. לפני מספר שנים התנדב גם לקידום פרויקט נוסף בקריית שמונה, שמשלב בין ספורט, תזונה ובריאות. "הוא ראה את קריית שמונה כמרכז אזורי וכמנוע הצמיחה של הגליל העליון", אמרה גינה.
בנוסף לכל אלה, גלי גם התנדב כחבר בהנהלת המכינה הקדם צבאית בגליל העליון, והוא ואשתו אף אימצו לאורך שנים זוגות מחניכי המכללה. "לא פעם ולא פעמיים, נקריתי לביתם ביוזמתי לשיח בנושא דחוף, שהרגשתי צורך לשתף או להתייעץ עליו", כתב עליו יוסי ברוך, ראש המכינה. "היו גם פגישות שהם זימנו אותי אליהם, להבהיר דברים או להתייחס לשאלות בנושאים שהיה חשוב להם לדון בהם אתי".
גלי הותיר אלמנה, שתי בנות - נועה ואיילה - חמישה נכדים וחמישה נינים.