פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      על ערבים וערבות הדדית

      צוות חדר הצנתור, אלכס א., ד"ר בתלה פ., פרופ' חיים ד., עבדאללה ז. 22 מרץ 2020 (צילום מסך , צילום)
      "מטופלים ומטפלים בני דתות שונות מכונסים גם בימי סערה". צוות חדר הצנתור שח פרופ' דננברג

      בימי הקורונה אנחנו מתבשמים מהערבות ההדדית ומוחאים כפיים לצוותי הרפואה הלוחמים בחזית. צוותי הרפואה אכן בחזית. יותר מ-20% מהם ערבים. ועדיין, המפלגה המייצגת אותם, על 15 חברי הכנסת שלה (כולל רופא בוגר האוניברסיטה העברית) אינה ראויה לדעת מרביתם של חברי הכנסת להיות חברה בקואליציה, או למצער לתמוך בה מבחוץ.

      אני קרדיולוג בבית החולים הדסה יותר מ-30 שנה. אנשי צוות ערבים הם מזמן לא עמיתים לעבודה - הם חברים ראויים ו"לגיטימיים". הם האחים שלי. מראם ועבדאללה, רפעת ודינה, מנצור, מוחמד, קסאם וזאהי ושריף והישאם גם - הרשימה עוד ארוכה. מלח הארץ.

      אנשי הצוות הערבים משולבים היטב בכל הנעשה אצלנו: רופאים ואחיות, עובדי נקיון, עובדי מעבדה, רוקחים ומנהלים. ישראלים גמורים. וכבר מזמן לא ניתן לדבר על "מנטליות ערבית" או הבדל כלשהוא בטיפול, במסירות, בערכים ובשאיפה שלהם למצוינות.

      העבודה בבית חולים בישראל מזמנת לנו מצבים שגם התסריטאי היצירתי ביותר לא היה מעלה על דעתו. מטופלים ומטפלים בני דתות ואמונות שונות מכונסים יחדיו, גם בימי סערה, פיגוע ומלחמה. המטרה של כולם אחת, והיא מבוצעת בהרמוניה - לרפא ולהציל חיים.

      ברגעי משבר אנו נוטים לדחיית האחר, לאמירות קשות ולהתבצרות בעמדות קיצון. הכרת האחר, השהות ביחד והמטרה המשותפת מגלים לנו כמה אנחנו דומים, מפילים חומות ומקרבים בינינו מאוד. כולנו הרי רקמה אנושית אחת חיה.

      העמיתים הערבים צועדים איתנו שנים מתחת לאלונקה

      יום יום, כשאני מסיים את העבודה בחדר הצנתור - צנתורים מורכבים ומצילי חיים עם יהודים וערבים מכל צדדי, וגם על מיטת הטיפולים - אני משוכנע שניתן להרחיב את המיקרו-קוסמוס של בית החולים ולהביא לעתיד משותף וטוב יותר לישראל.

      הערבים במערכת הבריאות צועדים איתנו שנים רבות מתחת לאלונקה, ברע ובטוב. הערבים מייחלים להשתלב בעשייה הלאומית בתחומים רבים ומגוונים ומוכנים לתת לכך כתף - זה הזמן לחבק אותם ולצרף גם את הנציגים הראויים שלהם למעגל השלטון.

      חברי הכנסת, מנהיגים יקרים. העולם משתנה מול עינינו, וגם אנחנו צריכים להשתנות. נגיפים לא מבחינים בין ערבים ויהודים, אנשי הצוות הרפואי מתייחסים לכל אדם כאדם - וכך צריכים גם אתם לעשות. התמורות גדולות, האתגרים שעוד נכונו לנו אדירים וכך גם ההזדמנויות. זה הזמן לאחד כוחות - מדינת ישראל כולה, יהודים וערבים.

      הכותב הוא יו"ר החוג הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי הדסה, ירושלים