בגלל הקורונה, האירים כבר לא יכולים להיפרד מהמתים

טקסי האשכבה המסורתיים במדינה הקתולית כוללים מגע פיזי רב והתקהלויות גדולות, אך המגיפה מונעת את המשך קיומם בדרך המסורתית בת אלפי השנים. "אם אי אפשר להתאבל, זה מוביל לדיכאון ולקשיים"

סוכנויות הידיעות
צילום: רויטרס, עריכה: אסף דרורי

אחד הנפגעים הנוספים ממגיפת הקורונה בעולם הוא טקס האשכבה המסורתי של אירלנד, שבו נוהגים חברים ובני משפחה להתאסף במקום סגור, שם הם מתחבקים, לוחצים ידיים ומעלים זיכרונות מהמת - פעולות שבמציאות של היום לא באות בחשבון והמסורת בת אלפי השנים עלולה להיעלם.

"תהיה לזה השפעה עצומה על טקס האשכבה האירי", אמר לגרדיאן קווין טוליס, מחבר הספר "האשכבה של אבי: איך האירים מלמדים אותנו לחיות, לאהוב ולמות". "ביקור משפחה של אדם שהלך לעולמו הוא מוסכמה חברתית באירלנד. זו כמעט חובה ללחוץ את היד ולומר 'מצטער על הצרות שלך'. זו מטריצה חברתית עצומה להכיר בצער ובמוות ולהמשיך קדימה".

הטקסים האלו הפכו עתה לטאבו, אחרי שהרשויות באירלנד אסרו על התקהלויות גדולות וסגרו חלקים גדולים מהמדינה כדי לכפות הרחקה חברתית ולהאט את התפשטות הנגיף. גם הכנסייה הקתולית ושירותי ההלוויות פרסמו את ההגבלות שלהן. "אי אפשר לעשות זאת באמת", אמר טוליס.

שרה מקאוליי, יועצת לענייני שכול מדבלין, אמרה כי חוסר היכולת להתאחד באופן פיזי הוא הפסד גדול. "האשכבה מאפשרת לאנשים הזדמנות לבוא הביתה ולהחליף זיכרונות, ולהתאבל זה זיכרון. אם אי אפשר להתאבל, זה מוביל לדיכאון ולקשיים", אמרה.

עוד בוואלה!

מרקל נכנסה לבידוד אחרי שהרופא שלה נדבק בקורונה

לכתבה המלאה
שינויים בהרגלי התמותה. רמקול מחוץ לכנסייה באירלנד (צילום: רויטרס)

אירלנד טרם נקטה אמצעים דומים לאלו של איטליה, או מדינות אחרות באירופה, וטקסי אשכבה והלוויות עדיין יכולים להיערך, אם כי תחת מגבלות הדוקות על מספר המשתתפים. האבלים חולקים הספדים ותפילות דרך המייל, במקום להדפיס אותם.

טוליס סבור שמסורת תרבותית, ששורשיה לפני יותר מעשרת אלפים שנה, צריכה לשרוד את המגיפה. "משהו כל כך תמידי לא ייעלם. ברגע שהווירוס ייעלם, הטקסים האלו יתחדשו בעצמם", ניסה להרגיע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully