"ברגע אחד עצרו לי הזמנות לארבעה חודשים. היחס לעצמאים בישראל משפיל"

משה קיים, בן 55, ואורלי קיים, בת 49.
הורים לשתי בנות: רוני בת 26 וגילי בת 20.
תושבי יבנה.

אורלי היא גרפיקאית בסטודיו "אורלי קיים".

משה הוא מנהל ייצור במפעל קוסמטיקה באשדוד. נמצא בחל"ת.

אורלי: "לא ידענו איך לאכול את המצב הזה. ביום הראשון קיבלתי טלפון מאחד הלקוחות הכי גדולים שלי שעובדים איתי בריטיינר. הם הודיעו לי בלי להניד עפעף, שעכשיו עוצרים כל פעילות, לא עובדים יותר ועוצרים את העבודה. אני מסתכלת על הזמנות הרכש שיש לי מהם - והן עד סוף השנה, זה אומר שכל ההזמנות שלי למרץ-אפריל-מאי-יוני מוקפאות. שאלתי מה יהיה עם הזמנות הרכש העתידיות, וענו לי: 'מצטערים, אנחנו מוציאים את העובדים שלנו לחל"ת'. הכול קרה מהיום להיום. בהתחלה לא יכולתי לנשום, כי הם למעשה מחזיקים את התשלום שממנו אני משלמת לעובדת שלי".

"בעצם בגלל שיש משבר, אז פה נכנסת עבודה. אני עובדת עם איגוד בעלי המסעדות והברים, בגלל שהמדינה אילצה את כל המסעדות לסגור והם נכנסו לאיזה משבר עמוק - התחלתי לעבוד על פרויקטים איתם. אני עובדת על איזה 300 לוגואים ומחאה שמכוונת לממשלה ולנתניהו. אז כן, מצד אחד יש את הספקים הקבועים שהקפיאו הזמנות רכש, ולא ברור מה יעלה בגורלם בעתיד הקרוב, זה באמת מטריד. אבל מצד שני יש עכשיו גופים שבדיוק עכשיו פועלים וזה משהו שמציל אותי. אני בעצם עסוקה בזה כל היום, העבודה השוטפת שלי התפנתה, אבל אני נרתמתי למשימה כדי לעזור לאנשים במצוקה. אני מרגישה סיפוק עצום. אני גם עובדת עם עיריית יבנה ויש להם מלא הודעות לתושבים ולמתפללים, אז אני מוצאת את עצמי משרתת את התקופה הנוראית הזאת במסרים לציבור".

משה: "מיום ראשון אני בבית, עוזר לאשתי היקרה. למעשה הכול התהפך, הכול נפל עליי. אני מבשל ומטפל בבית, היא משרתת עכשיו במלחמה, אז אני משרת אותה. אנחנו עושים קצת קניות, עושים שיפוצים ותחזוקה בבית שלא הספקתי לעשות עד עכשיו. במרוץ המטורף של החיים אנחנו עובדים ממש קשה ופתאום אני בבית ויכול לטפל בכל הדברים האלה. אתמול הצלחתי להירשם ברשות התעסוקה לקבלת דמי אבטלה, שלחתי להם את הטופס של החל"ת ועכשיו מחכים לתשובה, אני מקווה לטוב".

משה: "בגדול הכול כמעט נעצר. גם תשלומי המשכנתה נעצרו ויש לנו משכנתה גדולה, אז עכשיו נותרנו עם הוצאות רק של אוכל, כי בילויים אין ובגדים כבר לא קונים. לא יוצאים לאירועים, הכול מוקפא. המשכנתה היא המסה הגדולה. אם דוחים את המשכנתה לשלושה חודשים, אז מה נשאר? אני לא מתכוון לשלם כרגע את חשבון החשמל, וגם לא ארנונה. אז משפחה יכולה לעמוד עם הוצאות של 2,000-3,000 שקלים בחודש וזה כמובן אם מסתכלים על החודש הנוכחי. המחשבה על העתיד? זה כבר משהו אחר".

אורלי: "יש פה תקופה של אי ודאות באוויר בגלל שאני יודעת שההכנסות שלי ייקטנו. כולנו במצב שאנחנו יכולים לדבר על החודש הקרוב, אבל הוא לא הבעייתי. הרבה מאוד עסקים הולכים לפשוט את הרגל, אף אחד לא יוכל להחזיק מעמד אם זה יהיה מעל חודש. לאף עסק אין את השומן הזה, כולם פה חיים מהיד לפה. אני גם דואגת ללקוחות שלי, כי אם הם לא ישרדו אז לי לא תהיה עבודה, זה נורא מפחיד אותי. הם מקור ההכנסה שלי. אני נאלצתי לשחרר את העובדת שלי כדי להקל על עצמי, זה בעייתי. היחס לעצמאים בישראל הוא משפיל. אני עצמאית כבר 16 שנים, משלמת ביטוח לאומי כמו שעון, עכשיו כשהעסק שלי בבעיה, אני לא יכולה לקבל דמי אבטלה? זה נראה לך הגיוני? זה לא נכון, אני מרגישה כמו פרה חולבת של המדינה הזאת, הם רק יודעים לקחת כסף אבל לא להחזיר".

אורלי: "יכול להיות שבחודש הבא אנחנו נודיע מראש על צמצום הכנסות ועל פי זה נשלם מס הכנסה, זה אומר לא לעשות שום שינוי בינתיים. נכון לעכשיו יש דחיית מסים עד 26 באפריל, זה כאילו מישהו לחץ הולד והכול נעצר. בעלי למעשה יקבל דמי אבטלה על החל"ת אבל השאלה מתי יקבל אותם. אני לא מאמינה שהמדינה הזאת תוכל להתמודד עם כל הבקשות לחל"תים, מדובר במספרים גדולים מאוד. לא יודעת איך המדינה תוכל להתמודד עם זה, ואם היא תשלם לכולם ומתי".

משה: "הכול תלוי בנו, אנחנו חייבים להישמע להנחיות משרד הבריאות והממשלה. אם כולם ישארו בבית ויפסיקו להשתולל יהיה אפשר להשתלט על המצב, אבל כל אחד לוקח את זה לכיוון אחר. אנשים הלכו לים ולפארקים ועשו על האש, אם זה יימשך המצב יהיה גרוע יותר. זה משהו שגם הממשלה לא יודעת איך לאכול, זה חדש לכולם, זה לא משהו שהיה ואנחנו יכולים להתמודד עם זה. כל אחד צריך שיהיה לו את המשמעת העצמית ואיכשהו לעזור למצב הזה ונעבור אותו בשלום. קודם כל, יש לנו את אלוהים שישמור עלינו, וחייבים להאמין לזה ושכולם ישמרו על עצמם. נקווה שכולם נעבור את זה ביחד".

נפגעתם כלכלית ממשבר הקורונה ומעוניינים להשתתף במדור? מוזמנים לפנות אלינו במייל: danayark24@gmail.com