בסוף, האמת תנצח

הניסיון המצטבר של מערכות בחירות בישראל מלמד רק על אחת שהוכרעה בחודש האחרון. זו של בגין ב -1981. החלטתו האמיצה להפגיז את הכור בעיראק הייתה מגש הכסף עליו הונחה הקדנציה השניה שלו, כנגד כל הסקרים והתחזיות המוקדמות.

על-פי רוב, ביישורת האחרונה, דפוסי ההצבעה כבר התגבשו, החלטות פנימיות כבר נפלו והנאמנויות כבר מוצו. ואף על-פי כן, שבועיים לפני מועד הבחירות, והליכוד ממשיך ומחליף קידומות מנדטים בקצב מסחרר. מארבע לשלוש ומשלוש לשתיים. נכון להיום 28 מנדטים, פלוס-מינוס שני אחוזים. אלא שמצנע תקוע תחת תקרת זכוכית של 22 מנדטים ובכדי להמריא מעלה הוא זקוק למנוע של מעבורת חלל. האם מסכת השחיתויות שנחשפת בימים האחרונים פותחת את גורל בחירות 2003? אין לי שום יומרה לנבא. דבר אחד ברור: הנקודה האדומה בסוף "העם רוצה שרון" היא מעתה סימן שאלה.

כל חייו היה שרון איש שנוי במחלוקת. עברו הבעייתי נעטף במערכת הבחירות הקודמת ולאחריה, בתחפושת של סבא מפויס ונחמד, מדינאי רב ניסיון שבידיו התשובות לטרור הרצחני של ערפאת. הפרסומאים הסובבים אותו הצליחו גם ליצור הפרדה חד צדדית בינו למצבה העגום של המדינה. הצרות הכלכליות – ביטחוניות שנוחתות עלינו הן ה"ערבים", "המערך", והתקשורת העוינת. הכל חוץ ממנהיגות כושלת. אפילו אש הבחירות בליכוד לא שרפה את לב היער ובשעה שכל הליכוד התלכלך, שרון נותר זך ונקי. סטרילי.

אלא שלאמת יש כוח מופלא, כמו שאמר פעם מנחם בגין. היא בוקעת וצפה גם אם היא מתמהמהת לבוא. פרשיית סיריל קרן הצליחה לחדור את האזור הסטרילי בתוכו ניצב שרון, ומה שהיה הוא לא עוד מה שיהיה. אפו של פינוקיו הולך ונגלה מבעד למסכת הסבא ג'פטו.

היועץ המשפטי לממשלה מבטיח את מסקנות הפרקליטות לכל הקרוב אחרי הבחירות ולכל המאוחר אחרי המבול. גם אם יתברר בסופה של חקירה שהכל היה כשר מבחינת החוק הפלילי, ציבורית זה יישאר מסריח.

ממש כמו באותו הסיפור על אישה דתייה ויראת שמיים שרצתה להכשיר את סיר הלילה שלה למאכל. יומיים ישבה, קרצפה ומירקה את הסיר. ביום השלישי ניגשה לרב ושאלה האם הסיר כשר. "כשר כן", ענה לה הרב, "אבל מסריח".

החידה הגדולה, שכולם שוכחים בימים האחרונים לשאול, היא לאיזה מועד שומרים יועצי שרון את ספין המלחמה עם עיראק? את המצב רוח הלאומי מכתיבות פה כותרות העיתונים ופחות התשדירים, השלטים והכרזות. תוך מקסימום שבוע נקום בבוקר יום חול ונקרא בוואלה! על סיכויים סבירים למתקפה כימית או ביולוגית (בניגוד להערכת אמ"ן), מסכות גז וחדרים אטומים. מצנע והשמאל יטעו אם יפנו האצבע מאשימה לעבר שרון, כמי שמצית את בהלת המלחמה מנימוקים אנכיים ולא עניינים.סקרים מלמדים כי הציבור לא יקנה את זה מהם. הישראלים מבקשים להשאיר את נושאי הביטחון הקיומיים מחוץ למסע הבחירות.

מצנע יכול להתנחם בכך ששתי הנפילות הגדולות בפוליטיקה הישראלית, זו של מפאי ב - 77 ושל ממשלת שמיר ב - 92, היו על רקע ריח של שחיתות פוליטיות והסיסמא – "מושחתים, נמאסתם"!