שיעור ההצבעה בבחירות לפרלמנט באיראן היה כ-42% בלבד - כך הודיע היום (ראשון) שר הפנים, שלדבריו 24 מיליון איש הצביעו מתוך 58 מיליון בעלי זכות בחירה. אלו הם אחוזי ההשתתפות הנמוכים ביותר במערכת בחירות כלשהי ברפובליקה האסלאמית, מאז יסודה אחרי המהפכה ב-1979. בבחירות הקודמות לפרלמנט, ב-2016, שיעור ההצבעה היה 62% וב-2012 הוא היה 66%. בטהראן, אחוז ההצבעה היה נמוך עוד יותר, כ-25% בלבד.
המשטר ניסה לעודד את המצביעים לצאת לקלפיות כדי לקבל לגיטימיות בתקופה של משברים פוליטיים וכלכליים. לפי תוצאות חלקיות, המחנה השמרני-רדיקלי בדרך להשיג רוב במג'לס המונה 290 חברים. לפי תוצאות מטהראן, בעלי הברית השמרנים המקורבים לחמינאי זכו ב-30 מושבים מטעם הבירה, כשמפקד משמרות המהפכה לשעבר מוחמד קליבאף בראש הרשימה. הוא עשוי לשמש יו"ר הפרלמנט הבא.
המנהיג העליון עלי חמינאי, שהצהיר כי ההצבעה היא "חובה דתית" אמר כי הוא מרוצה משיעור המשתתפים. עם זאת, הוא הוסיף כי "אויביה" של איראן ניסו להרחיק את המצביעים מהקלפיות דרך החמרת הסיכון הנשקף מנגיף הקורונה. "התעמולה השלילית לגבי הווירוס החלה לפני כמה חודשים וגברה לקראת הבחירות", אמר חמינאי, לפי האתר הרשמי שלו. "התקשורת שלהם לא החמיצה את ההזדמנות הקטנה ביותר להרחיק את המצביעים האיראנים ופנו לתירוץ של הווירוס".
איראן, שאישרה את מקרה ההידבקות הראשון מהנגיף יומיים לפני הבחירות, הכריזה כבר על 43 מקרים בארבע ערים שונות, כולל בטהראן. עם שמונה מקרי מוות, מניין הקורבנות באיראן הוא הגבוה ביותר בעולם פרט לסין, שם התפרץ הווירוס וגבה את חייהם של יותר מ-2,400 איש.
ניצחון מוחץ של השמרנים יאשש את מותם הפוליטי של אנשי המחנה המתון, שנחלשו אחרי שארצות הברית החליטה לפרוש מהסכם הגרעין ב-2018 והטילה מחדש את הסנקציות על טהראן. אלו הבחירות הראשונות במדינה מאז אותה החלטה דרמטית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהיה קרוב לעימות עם איראן בינואר אחרי החיסול של הגנרל קאסם סולימאני.
רוב בפרלמנט יאפשר למשמרות המהפכה, שכבר נוכחים כמעט בכל היבט של חיי היומיום במדינה, להגביר את השפעתם בעניינים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. הם היו אחראים לדיכוי ההפגנות בנובמבר, שהפכו לפוליטיות, ורוסקו ביד רמה. לפי ארגוני זכויות אדם, מאות נהרגו ועוד אלפים נעצרו.
בנוסף לכך, הצלחתם בבחירות עשויה לתת להם יתרון לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה. על אף שחמינאי הוא המכריע בנושאי מדיניות החוץ והגרעין, הנשיא מנהל את ענייני היומיום. הנשיא הנוכחי חסן רוחאני לא יוכל להתמודד על כהונה נוספת, והשפעתו נחלשה משמעותית אחרי קריסת הסכם הגרעין, שהוא היה אחד מאדריכליו. רבים מאנשי המחנה שלו נפסלו על ידי מועצת שומרי החוקה, שאסרה על התמודדותם של 6,850 מועמדים מתוך 14 אלף שהגישו את שמותיהם לקראת הבחירות.