פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחדל הגיוס התחיל כבר בדרג המדיני - והוא רחוק מסיומו

      הוועדה שבדקה את הנתונים השגויים של צה"ל על גיוס החרדים מצאה כשלים משמעותיים, אך נראה כי בכך לא תמה הפרשה. ועדת הבדיקה המליצה למנוע את פרסום נתוני 2018 בפני הדרג המדיני בשל החשש שגם הם לא נכונים. עד שלא יופעלו סטנדרטים של שקיפות באכ"א, התקלות עלולות לחזור

      מחדל הגיוס התחיל כבר בדרג המדיני - והוא רחוק מסיומו
      עריכה: אסף דרורי

      (בווידאו: ראש אכ"א אומר כי "ספירת החרדים בצה"ל נעשתה בחוסר מקצועיות")

      האלוף במיל' רוני נומה, ראש ועדת הבדיקה של זיוף נתוני גיוס החרדים לצה"ל, המליץ למנוע את פרסום נתוני הגיוס לשנת 2018 בפני הדרג המדיני, בשל החשש שגם הם לא תואמים את המציאות. הרמטכ"ל אביב כוכבי אימץ את ההמלצה ומשמעות הדבר שהפרשה מסרבת לגווע, ועוד יהיו לה ספיחים לפחות עד שיבוצעו שינויים מהותיים בפעילות אכ"א ויינתנו תשובות ברורות יותר לדרג המדיני על מה שקרה מאחורי הקלעים, במיוחד בשנים האחרונות.

      דבר אחד היה ברור בחודשים האחרונים, והוא שבצה"ל ידעו כבר באפריל 2019 על הפערים בנתוני גיוס חרדים לאחר שקצינים באכ"א העלו את הסוגיה בפני הפיקוד הבכיר, אך לא היה להם הסבר מניח את הדעת למה שהתרחש מאחורי הקלעים. בהתחלה נוצר הרושם שמדובר בפער של מאות בודדות של שמות שהשתרבבו ככל הנראה מפרשנות של החוק ולא נקטו יוזמה מלאה לבירור. הם התייחסו למתרחש כאל "תפוח אדמה לוהט" שאף אחד לא רוצה לגעת בו.

      זאת, עד לרגע שבו פרשת נתוני החרדים התפוצצה בפרצוף של המטה הכללי בצה"ל עם הפרסום של העיתונאית כרמלה מנשה בכאן רשת ב'. רק אז הוחלט על מינוי ועדת בדיקה בראשות האלוף במיל' נומה, כמאמץ להדוף את הביקורת העצומה, להגיע לחקר האמת על נתוני גיוס חרדים בשנים 2011-2018, ולהראות מידה של שקיפות. אמון הציבור בצה"ל מוטל פה על הכף.

      קצינים באכ"א סיפרו ביממה האחרונה שכבר באמצע העשור היה קושי גדול להתמודד עם גיוס החרדים, שעורר דילמות רבות. אך כדי להבין את שורש הסיפור, צריך לחזור בערך 18 שנים אחורה.

      לשכת הגיוס תל השומר 29 באוגוסט 2018 (ראובן קסטרו)
      חרדים בלשכת הגיוס תל השומר (צילום: ראובן קסטרו)

      בשנת 2002 התקבל חוק טל, לפיו תתקיים דחייה שירות בצה"ל לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם". הסיפור הפוליטי שהביא לסערות בממשלה נרגע לכמה שנים. בשנת 2007 בג"ץ דחה את העתירה נגד חוק טל, והכנסת האריכה אותו בחמש שנים. תנועות מחאה שונות, ביניהן "הפורום לשוויון בנטל" שדרשו את גיוס החרדים, הקימו מחאות בכל הארץ וסחפו אחריהם אלפים. בשנת 2012 בג"ץ ביטל את חוק טל והעניק אורכה לכנסת לחוקק חוק חדש ושוויוני. המחאות לא פסקו בכנסת ישראל ניסו להרכיב פשרה. איתי בן חורין, ממנהיגי המאבק לגיוס חרדים וקריאה לשינוי חקיקה בנושא, כתב בספרו "הקרב על השירות" כי משה יעלון הציע מתווה מיוחד בשנת 2013 לפיו החרדים יחויבו להתגייס עד גיל 22 ויוכלו לבחור בין שירות צבאי לאזרחי. כמו כן, חרדים שיבקשו לשרת במד"א, כיבוי אש ומשטרת ישראל, ישרתו עד גיל 26. חרדים שיתגייסו כמו כולם לצה"ל בגיל 18 יקבלו מהמדינה מענקים כלכליים, כשמנגד יוטלו סנקציות על המשתמטים ועל הישיבות. אף הוצע כי מתווה יעד הגיוס עד 2016 יהיה 6,000 חרדים. לכולם היה ברור כבר אז כי ללא רצון טוב של החרדים ושיתוף פעולה - זה לא ייצא אל הפועל.

      בפברואר 2014 התחולל השינוי ההיסטורי: ועדת שקד ותיקון חוק שירות ביטחון קבעו יעדים מחייבים לגיוס חרדים, הטלת סנקציות אישיות ומוסדיות על משתמטים וקביעת תקופת הסתגלות. הקשת הפוליטית שוב סערה והפורום לשוויון בנטל רשם הישג אדיר. צה"ל העביר מסרי הרגעה לדרג המדיני כי ידע לבצע את ההתאמות המהירות על מנת לקלוט גל של חרדים, אך זו הייתה משימה מורכבת ונפיצה חברתית ופוליטית.

      מהר מאוד פרץ של כתבות על חרדים מתגייסים מילא את כלי התקשורת, אבל האמת מתחת לפני השטח נראתה אחרת לגמרי. בן חורין תיאר בספרו כי ביולי 2014 היה דיווח של צה"ל על ירידה חדה במספר המתגייסים החרדים. ואולם, בפועל, לפי אותם מספרים, החוק החדש הביא לנסיגה של חרדים לצבא ולא הפוך. כבר אז התעוררו השאלות "מיהו חרדי?" ו"מה באמת הקריטריונים המובהקים לכך?" אך לא הייתה תשובה ברורה, ומסתבר שבצבא נתנו לקריטריונים שנקבעו בבג"ץ פרשנות מרחיבה.

      אלוף פיקוד מרכז רוני נומה, פינוי המאחז עופרה. 28 בפברואר 2017 (ראובן קסטרו)
      המליץ למנוע את פרסום נתוני הגיוס המלאים. אלוף במיל' רוני נומה (צילום: ראובן קסטרו)

      בשנת 2015 הועבר תיקון נוסף לחוק שירות הביטחון בנוגע לתקופת ההסתגלות ותחולת יעדי הגיוס. הלחץ על צה"ל רק גדל, והמפקדים שהיו צריכים לנפק את התשובות הבטיחו שצה"ל הוא ארגון גדול שיידע להתמודד עם האתגר, וכי גם אם יהיה בהתחלה קשה, הרוב ישתפר בתנועה. אך בפועל מתברר כי זה לא היה המצב. הסערות הפוליטיות והמעקב אחר גיוס החרדים העצים את העיסוק בפעילות הצבא בנושא ובטח בגרף נתוני הגיוס. מכאן החשיבות לתהליך המעקב והבדיקה שנעשה מדי שנה בפני הרמטכ"ל, שר הביטחון וועדת חוץ וביטחון והציבור בכלל.

      מיותר לציין שככל שהפוליטיקאים דרשו את אכיפת המכסות שנקבעו בכנסת, הלחץ על צה"ל שוב גדל ולתוך החלל הזה נכנס אוויר חם. אין בקרה מלאה, נתוני גיוס שעד היום נתונים לפרשנות מרחיבה, פוליטיקאים שהיו מאוד רוצים להגיד שיש עמידה במכסות הגיוס שנקבעו ויש פוליטיקאים גם בדיוק ההיפך. זו הייתה האווירה למעשה שהובילה כנראה למוטיבציה הגבוהה של המערכת לעמוד ביעדים. גם כשעיתונאים התריעו בפני הקצונה הבכירה בצה"ל לאורך השנים האחרונות כי חלק מלא מבוטל מהמתגייסים במסלול חרדי הם לא באמת חרדים, התעלמו מהם או ביטלו אותם בטענה שמדובר בשוליים ויש להם זיקה מובהקת לדת. כמו שהוועדה לא התעמקה בתהליכי הבקרה שביצעו בצה"ל ובמשרד הביטחון לנתוני הגיוס, כך גם פטרה את עצמה הוועדה מהעמקה ומאמץ לאתר את נתוני הגיוס בשנים 2014-2015, שהיו שנים קריטיות למאבק השוויון בנטל.

      הרמטכ"ל אביב כוכבי בכנס לזכרו של אמנון ליפקין שחק במרכז הבינתחומי בהרצליה, 25 בדצמבר 2019 (דובר צה"ל)
      קיבל את ההמלצה למורת רוחם של קצינים בכירים. הרמטכ"ל אביב כוכבי (צילום: דובר צה"ל)

      הנורה האדומה הגדולה שהדליק האלוף במיל' נומה, היא ההמלצה למנוע מאכ"א להציג את נתוני הגיוס 2018 לדרג כי ייתכן שגם הם לא נכונים. בפועל הרמטכ"ל כוכבי קיבל את ההמלצה למורת רוחם של קצינים בכירים באכ"א שהיו רוצים להתקדם. מה שמוכיח הלכה למעשה שפרשת נתוני הגיוס עוד תלווה את צה"ל תקופה ארוכה בשיח על שאלות כמו כיצד פועלת שיטת הקביעה מיהו חרדי? כיצד פועלת שיטת הגיוס בדרג הזוטר ביותר ובממשק מול המגייסים בשטח והנוער החרדי שמוגדר כפוטנציאל לגיוס? איזו הסדרה יוביל הצבא בממשק מול גופים אזרחיים ואיפה היה משרד הביטחון עד היום בנושא בדגש על עמותות, ישיבות ורשויות מקומיות? כיצד הסכימו הגורמים המקצועיים לשיטת אחסון הנתונים באופן ממוכן ולא דיגיטלי?

      התשובה לפיו נתוני גיוס החרדים חסרים משום שהם היו במחשב הנייד של קצין שפרש מצה"ל נשמעת כתירוץ לא סביר. הייעוץ המשפטי שהיה תחת ביקורת בגוף הדוח, יידרש להרחיב את העיסוק בנושא הנפיץ של נתוני גיוס חרדים ובהגדרה של מיהו חרדי. תידרש גם הבקרה התהליכית שהיתה חסרה מאוד באכ"א, כדי שיהיה ניתן לדייק נתונים על ידי המטה הכללי והגורמים המקצועיים במשרד הביטחון.

      בעתיד, ייתכן כי יינתנו תשובות מפורטות לכל השאלות שנותרו ללא מענה. או אז יידרש צה"ל לחזור לסוגיית המכסות ולשאול את עצמו - ולא את הדרג המדיני - אם הוא מסוגל לעמוד בהן.