למצוא עבודה במציאות מדומה: השיטה החדשה לגיוס עובדים - שהגיעה עד לצה"ל

מרכזי ההשמה עדיין לא עברו מהעולם, אך ישראל מתחילה להתקדם לעבר השלב הבא: בחינת מועמדים בטכנולוגיית VR, מבחנים וירטואליים שהגיעו עד למיונים בצבא. יצאנו לבדוק איך בונים פרופיל שכלי ורגשי של מועמד בתוך 45 דקות, ואיך הטכנולוגיה החדשה תשפיע על שוק העבודה

מתרחבת בצעדי ענק. ריאיון עבודה במציאות מדומה (צילום: שירלי קדוש)

בחיי המקצועיים עדיין לא זכיתי לעבור ימי מיון במרכז השמה, אך הם תמיד נראו לי מאיימים. שמונה שעות עם עוד 15 אנשים במשחקי חברה, סימולציות, מבחני שלוש מאות ומבחנים פסיכוטכניים. חברים שעברו את המבחנים תיארו את החוויה במילים כמו "מתיש", "מיושן", ו"לא תואם את העבודה שאני עושה היום". או לסיכום - בזבוז זמן.

טכנולוגיית הציאות הווירטואלית (VR) מתרחבת בצעדי ענק הרבה מעבר לעולם המשחקים והגיימינג, וכעת מגיעה גם אל שוק העבודה בישראל. בארצות הברית, רשת וולמארט כבר משתמשת בהערכת כישורי העבודה באמצעות מציאות רבודה כדי לקדם מנהלים חדשים בדרגי ביניים. החברה בודקת כיצד מגיבים המועמדים למציאות וירטואלית של קונים כועסים, חנות מבולגנת או עובדים שמתרשלים בעבודה, כשהמטרה היא לקבוע מי יקבל העלאת שכר או תפקיד זוטר.

כעת גם בצה"ל, דה לויט, בנק לאומי, ויזה כאל ומכון ויצמן כבר הבינו את הפוטנציאל וחברו לחברת "actiview", שהשיקה את המערכת הזו בארץ. במערכת, שנקראת אסנס, בתוך שעה ורבע, משקפי המציאות המדומה בוחנים את היכולות השכליות והרגשיות של העובד, בהתאם לדרישות התפקיד.

עכשיו גם בישראל. דמות מציאות מדומה באקדמיה הצבאית האמריקנית (צילום: אי-פי)

ניגשתי אל המשקפיים בזהירות. בכל זאת, מדובר בפעם הראשונה שלי. עד מהרה מצאתי את עצמי בסיטואציה המתאימה למקום העבודה המיועד שלי עם כל הדרמות, המתחים והאתגרים הצפויים בו. שחקנים שמגלמים דמויות מהעבודה מופיעים כשהם מתווכחים, ובכך משאירים אותי להתמודד עם דילמות מהיומיום. אני כבר בעולם אחר, ועליי לקבל החלטות לא רק על בסיס שאלות היפותטיות, אלא כאן ועכשיו, בסצנות שמתפתחות מרגע לרגע.

בהמשך, יהיה עליי להתמודד עם פתירת פאזלים, מבחני יכולת וניהול סיטואציות משתנות תחת לחץ. המדריכה מסבירה כי "התוצאות הן לא הדבר החשוב, אלא הדרך בה פתרת את השאלות וניהלת את הסיטואציה. האם שמת לב לפרטים הקטנים, על מה העיניים שלך הסתכלו קודם". לדבריה, "הסנסורים במשקפיים בוחנים את שפת הגוף שלך, את העיניים, את ההתמקדות שלך בפרטים מסוימים, ומנתחים את האופן בו התנהלת בזמן המבחן: האם פעלת בקור רוח או שנשברת באמצע".

שאר המבחנים ייעשו בחדר עם 360 מעלות של מציאות מדומה. במהלך המבחן, כל תזוזה שלך מורגשת בחדר, ועליך לפתור כמה שיותר חידות כמו בקונסולת משחקים. בשלב השלישי כבר נכנסתי למפעל ייצור ושילוח, כשעליי לנהל את פס הייצור, להתמודד עם לוחות הזמנים וההתפתחויות שעומדות בדרכי, תחת הוראות משתנות ומוזיקה, המהוות חלק בלתי נפרד מהלחץ.

עוד בוואלה! NEWS

מי יחקור את החוקרים: כך בודקים תלונות על עינויים בשב"כ

לכתבה המלאה
קבלת החלטות על בסיס שאלות היפותטיות (צילום: שירלי קדוש)

בין היתר, מערכת ה-VR בודקת ניהול זמן - האם המועמד מסוגל להקדיש זמן ומשאבים לצורך בדיקה עצמית של איכות העבודה שלו. בנוסף לכך, מערכת האסנס בוחנת מאפייני אישיות כמו הסתגלות לשינוי, לקיחת סיכונים, תפקוד תחת לחץ, מצפוניות, יכולות שכליות, הסקה מילולית, הסקה מרחבית, תכנון, החלטיות, יסודיות, שיטתיות ומוכוונות למטרה וכן - גם אמפתיה והבנה רגשית. מה היא לא בודקת? כריזמה, אמביציה ומוטיבציה. בחברה מסבירים כי את זה יחליף בכל זאת ראיון העבודה האישי.

אתי נאמן, סמנכ"לית חדשנות בקבוצת חבר ומנהלת פעילות ההפצה של actiview בישראל, מספרת כי ההחלטה להפיץ את שיטת ה-VR להערכת מועמדים של החברה נבעה מרצון לשנות את שיטת מרכזי ההערכה. לדבריה, "התחלנו לחקור את שוק האבחון בעולם העבודה, והבנו שהוא לא השתנה ב-50 השנים האחרונות. מדובר בעולמות מסורתיים במכוני הערכה".

נאמן מסבירה כי בחברות החלו לקבל פידבקים של מועמדים שמסירים מועמדות, מאחר שהיו צריכים להיבחן במרכזי ההערכה. "ארגונים התחילו להרגיש שהאבחון לא נותן מענה או ניבוי אמיתי לכך שהעובד יהיה עובד טוב בארגון. הרבה עובדים לא מוכנים לקחת יום חופש מהעבודה, להשקיע כל כך הרבה זמן במבחנים, ואת כל זה לעבור שלוש פעמים לכל אחד מהארגונים שמבקש לגייס אותם".

לדבריה, הייתה הבנה שהעולם הזה צריך להשתנות ורק הטכנולוגיה הזאת יכולה לבצע את המהפכה הנדרשת. "דרך המציאות המדומה יצרו מערכת שיכולה לאבחן מועמדים. התהליך כולל למידת ה-DNA של הארגון, ואז לזהות את האישיות של המועמד ולעשות את המאצ'ינג הנכון", מוסיפה נאמן.

"לא מסתכלים על התוצאות הסופיות של המבחנים, אלא על הדרך"

המייסדים של חברת actiview מגיעים מהצבא. הם שירתו במודיעין, שעסק בעולמות התלת-מימד ובמודיעין חזותי. הם חיפשו איך ליישם את ההתמחות שרכשו בצבא בעולם העסקי. בהתחלה, השתמשו במציאות המדומה בעולמות הנדל"ן, ופיתחו פלטפורמה שבאמצעותה אנשים סיירו בדירה לפני שראו אותה, ולאחר מכן עברו לעולם הגיימינג. לאחר שיתוף פעולה עם האקדמיה, הם לקחו את המציאות המדומה והבינו שמשקפי ה-VR הם המעבדה האולטימטיבית למדעי המוח. כלומר, דרך המשקפיים ניתן ללמוד על התנהגות המשתמש ולהסיק לגבי האישיות שלו מבחינת תכונות ויכולות.

"ניסינו לחשוב איך אפשר להביא את הבשורה הזאת לתעשייה וחשבנו על עולמות הגיוס. מדובר בעולמות שעדיין משתמשים בהם באותם מתודולוגיות משנות ה-50", מסביר רואי אלישקוב, מנהל פיתוח עסקי ב-actiview, "כשביעות הרצון מהתוצאות נמוכה בה, מצאנו שאחת מתוך ארבע החלטות היא החלטת גיוס לא נכונה".

הוא מוסיף כי "ישנה עזיבה מאוד גדולה במקומות העבודה, וככה החלטנו לפתח את המוצר הזה שנקרא 'סנס'". לדבריו, החברות במשק לא השכילו עדיין להבין שהמוקד בשוק התעסוקה הוא במועמדים. "הם אלה שמכתיבים את הדינמיקה של השוק, היה חשוב לנו לייצר חוויה נעימה וטובה ולמצוא התאמה בין מועמד למשרה מסוימת".

אלישקוב טוען בהמשך דבריו כי "אנחנו לא מסתכלים על התוצאות הסופיות של המבחנים שהמועמד עובר, אלא על דרך הפתרון, מה שה'סנס' בודק הוא איך המועמד פתר את הבחינה ואיך הוא התמודד עם הקשיים. שלב נוסף באבחון הוא 'Real life simulation', במקום לשאול את המועמד 'איך תגיב ללקוח כועס' אנחנו נשים אותו מול לקוח כועס ונראה איך הוא מתמודד מולו".

פתירת פאזלים ומבחני יכולת. המציאות המדומה הגיעה לשוק העבודה

לדברי אלישקוב, האסנס מנתחת את הנתונים ויודעת לספק פרופיל התנהגותי מלא ומתוקף מדעית, ברמה הגבוהה ביותר, אחרי 45 דקות. "בהשוואה לכל הכלים הקיימים בשוק המסורתי, אנחנו משקיעים 50% מהמשאבים שלנו כדי להבין קודם מה הארגון צריך", מסביר אלישקוב. "המטרה שלנו היא להבין מה התכונות הכי מתאימות שיביאו להצלחה בתפקיד, ורק אז מחפשים את התכונות האלה במועמד. המגמה היא לעבור לאבחון פרסונלי כדי לעשות מאצ'ינג בין ה-DNA של הארגון. זאת המגמה ולשם זה הולך".

המטרה העיקרית, לדברי אלישקוב, היא העלאת ההתאמה בין המועמד לארגון. "שיעור נטישת העובדים היום בממוצע היא 25%. אנחנו נרצה לשפר את זה, נעשה את תקופת הלמידה ונבין את תהליך הגיוס, כך שנשפר אותו חצי שנה קדימה", הוא מתאר את התהליך בחברה. "בינתיים הצלחנו לשפר ב-3% את שיעור הנטישה. מדובר בחסכון של מיליוני שקלים".

הוא מוסיף כי "חווית הגיוס למועמד ולמנהל הפכה לפשוטה. אם בארגונים מסוימים חוויית הגיוס לקחה יום שלם, שבו מגיעים מועמדים לשמונה שעות, קיצרנו את זה להליך של שעתיים וחצי שכוללים שני ראיונות ובסוף מתקבלת ההודעה האם התקבלת לארגון או לא".

ריאיון עבודה במציאות מדומה (צילום: שירלי קדוש)

בחברה אמרו כי מערכת הערכת כישורי העבודה של חברת actiview כבר הספיקה להיכנס לפעילות בצה"ל, דה לויט, מכון ויצמן, בנק לאומי, ויזה כאל וכיל. כשהחזון הוא שאם היום חיילים צריכים להגיע לבקו"ם כדי לעבור הערכה, בעתיד הם יוכלו לעבור אותם כבר בכיתות י"א ו-י"ב בבתי הספר. בשלבי המיונים הראשונים מסבירים ב-actiview כי יש אחוז גבוה של מועמדים שאינם מגיעים לצו ראשון, בגלל אילוצי לו"ז כמו בגרויות ומבחנים, ולכן החזון הוא שההערכה תיעשה כבר בבתי הספר.

ב-actiview מאמינים כי אם היום שיטות האבחון הם כלי עיקרי של המעסיק, בעוד כעשר שנים המערכת הטכנולוגית הזאת תהפוך למתווך בין המעסיקים לבין העובדים, בהתאם ליכולות העובד. לפי החזון הרחוק של החברה, ייבנה מעין "מרקט פלייס" שיחסוך את כאב ראש לשני הצדדים, מעין טינדר של שוק העבודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully