האקרים שפעלו בשם ממשלת טורקיה אחראים לסדרת מתקפות סייבר נרחבות נגד ממשלות וארגונים ברחבי אירופה והמזרח התיכון - כך אמרו שלושה גורמי ביטחון מערביים בכירים, שניים מבריטניה ואחד מארצות הברית.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, שבחנה רישומי רשת ציבוריים, ההאקרים תקפו לפחות 30 ארגונים, כולל משרדי ממשלה, שגרירויות, שירותי ביטחון, חברות וקבוצות אחרות. בין אלו שנפלו קורבן למתקפות הסייבר היו ממשלות קפריסין ויוון והיועץ לביטחון לאומי של עיראק.
בתקיפות יורטה תנועת הגולשים לאותם אתרים, כך שההאקרים יכלו להשיג גישה לא חוקית לרשתות הממשלה וארגונים אחרים. הגורמים אמרו כי הפעילות היא בעלת מאפיינים של מבצע פריצה אינטרנטי בחסות ממשלתית. טורקיה זוהתה כאחראית בשל שלושה גורמים - זהות ומיקום הקורבנות, דמיון למתקפות עבר שלדבריהם יצאו מתשתיות הרשומות בטורקיה ומידע שהושג בהערכות מודיעיניות רגישות שאותו הם סירבו לפרט.
אותם גורמי ביטחון אמרו כי לא ברור איזה גורמים או ארגונים בטורקיה אחראים למתקפות, אולם הם סבורים שהמתקפות קשורות משום שכולן השתמשו באותם שרתים או תשתיות אחרות.
משרד הפנים של טורקיה סירב להגיב. גורם טורקי בכיר לא השיב ישירות לשאלות על המתקפות, אך טען כי אנקרה עצמה מותקפת לעתים קרובות בפעילות סייבר. שירותי הביון בבריטניה ובארצות הברית סירבו להגיב.
ממשלת קפריסין אמרה בהצהרה כי "הסוכנויות הרלוונטיות היו מודעות מיד לתקיפות ופעלו להכיל" אותן. עוד נמסר כי היא "לא תתייחס לפרטים מסיבות של ביטחון לאומי". גורמים רשמיים באתונה אמרו כי אין להם שום ראיות לכך שמערכת המיילים של ממשלת יוון נפרצה. ממשלת עירק לא הגיבה.
המתקפות על קפריסין, יוון ועיראק, שזוהו על ידי רויטרס, קרו בסוף 2018 או בתחילת 2019. חוקרי סייבר פרטיים ואותם גורמים רשמיים אמרו כי סדרת המתקפות הנרחבת יותר נמשכת.
עוד קורבנות למתקפת הסייבר היו שירותי המודיעין האלבניים, אך אלו אמרו שהתקיפות פגעו בתשתיות לא מסווגות, שבהן לא עובר מידע מסווג.
בנוסף לכך, על פי הרישומים, הותקפו גם ארגונים אזרחיים בטורקיה, כולל הסניף הטורקי של הבונים החופשיים, שטענת התקשורת הטורקית השמרנית קשור למטיף הגולה פתהוללה גולן, יריבו של הנשיא רג'פ טייפ ארדואן שמאשים אותו בתכנון ההפיכה הכושלת נגדו ב-2016. דובר מטעמו של איש הדת, המכחיש קשר לניסיון ההפיכה, אמר כי הוא מעולם לא היה קשור לארגון הבונים החופשיים.