הניסוי שחשף את הזומבי-תולעת: מין חדש של תולעת אוכלת עצם - שחיסלה אליגטורים

במסגרת ניסוי ראשון מסוגו הושלכו למים העמוקים במפרץ מקסיקו שלושה פגרים של אליגטורים. אחד מהם נאכל בידי סרטנים, השני נאכל בידי חיה שנראית כמו ארמדיל והיא למעשה מין חדש של תולעת אוכלת עצם והשלישי נעלם במסתוריות, ככל הנראה נבלע בשלמותו בידי כריש עצום. החוקרים, שבסך הכל רצו לבדוק את מחזור הפחמן בשילוב בין חיית יבשה ליצור ימי, הופתעו מגורלם של שני האליגטורים האחרונים, כשאת גורל השלישי הם כלל לא מסוגלים לקבוע בוודאות.

ד"ר קרייג מקליין מאוניברסיטת הקונסורציום הימי בלואיזיאנה שעמד בראש הניסוי טען שלא ניתן לקבוע מה טרף את האליגטור שנעלם, אם כי הוא מאמין שמדובר באחד משני זני כרישים: כריש ישנונן גרינלנדי, שאורכו מגיע ל-6.4 מטרים ותוחלת חייו נעה בין 300 ל-500 שנה - או כריש שש זים אפור, שבשיאו עשוי להגיע לאורך של 8 מטרים וידוע ככזה הניזון מנבלות. שמונה ימים בלבד מאז שהושלך למים, האליגטור נעלם כשכל מה שנותר אחריו אלה סימני גרירה (כ-10 מטרים) על החול, החבל והמשקל שהוריד אותו מטה. "אין לנו שום ראיות מצולמות המעידות על גורלו של האליגטור הזה", אמר ד"ר מקליין, "באמצעות תהליך של נימוק ובחינת אפשרויות, אנו חושבים שאחד משני מיני כרישים אלו הוא המועמד הסביר ביותר, אבל זו רק השערה כרגע".

האליגטור השני נאכל כמעט לגמרי תוך 51 ימים כשכל מה שנותר ממנו זה כמה עצמות. הוא נאכל בידי סרטנים גדולים המכונים איזופודים (בגודל כדור פוטבול), שתועדו מקיפים את הפגר. אלה הצליחו לחדור את השכבה הקשה של עורו וניזונו מהרקמה הרכה שלו. אחרי שהם התירו אחריהם עור ועצמות, הגיע תורן של התולעים לסעוד אותו. החוקרים מצאו באליגטור מין חדש של מה שהם כינו "תולעת-זומבי" המתיישבת על העצמות וניזונה מהליפידים שבתוכן. המין החדש מגיע ממשפחת האוסדקס, שמעולם לא נצפו לפני כן באזור ומעולם לא ניזונו מעצמות של משפחת הקרוקודילים.

האליגטור האחרון נטרף בידי סרטני מים עמוקים, מה שגם הצליח להפתיע את החוקרים מאחר שאלה ציפו שעורו הקשיח של האליגטור ימנע מהם להגיע לרקמות הרכות.

שלושת האליגטורים הונחו על קרקעית האוקיינוס בעומק של 2.5 קילומטרים מתחת לפני המים. החוקרים ציפו לבדוק כמה זמן יצליחו האליגטורים המתים "לשרוד" במעמקים וכיצד יגיבו היצורים הימיים הרעבים כשימצאו אותם. ד"ר מק'קליין הוסיף: "רצינו לבדוק ולהבין כיצד פועל מחזור הפחמן דרך האוקיינוסים, כמו גם את הקשרים בין האדמה לאוקיינוס במחזור הפחמן. בהתחשב בכך שאוכלוסיות גדולות של אליגטורים נמצאים לרוב בסביבת בתי גידול בחוף, הצוות שלנו מבקש להבין כיצד פגריהם עשויים לשמש כמקור פחמן באוקיינוסים העמוקים. באיזו מהירות יכולים אורגניזמים במעמקי הים לגשת ולספוג את הפחמן הזה".