מיצ"ב תשע"ט: פערים בין דוברי העברית לערבית, הבנות גוברות על הבנים בהישגים

אחרי שבתשע"ח מבחני ההישגים במיצ"ב נפסלו בגלל שיעור חריג של התאמות, משרד החינוך מפרסם היום (רביעי) את נתוני ההישגים במבחני המיצ"ב לתשע"ט בכיתות ה' ו-ח' במקצועות עברית, אנגלית, טכנולוגיה, ומתמטיקה ללא השוואה לשנים קודמות. בין השאר, נרשמו פערים בין דוברי העברית לערבית ברוב המקצועות. ההישגים של המגזר הדרוזי גבוהים מהמגזר הערבי והבדואי ואף משתווים למגזר דוברי העברית. בנוסף עולים פערים של כמעט 30 נקודות במתמטיקה, אנגלית ומדעים בין תלמידים מרקע חברתי- כלכלי נמוך לתלמידי מרקע חברתי- כלכלי גבוה.

מבחני ההישגים במיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים ותלמידי חטיבות הביניים עומדים ברמת הדרישות המצופה על פי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. המבחנים בשפת-אם, במתמטיקה ובאנגלית הועברו בכיתות ה' ו-ח', והמבחן במדע וטכנולוגיה הועבר בכיתות ח' בלבד.

המיצ"ב החיצוני נערכו בחודשים מרץ-מאי 2019. בסך הכול השתתפו במבחני המיצ"ב 826 בתי ספר, 2,485 כיתות ו-61,469 תלמידים. שיעורי ההשתתפות בכל אחד ממבחני המיצ"ב בשנת תשע"ט היו בין 80% ל-90%.

בשנת הלימודים תשע"ט ממוצע ההישגים במבחן בשפת-אם עברית לכיתות ה' עמד על 543 נקודות, בעוד שבשנה הקודמת עמד ממוצע ההישגים על 544 נקודות. ירידה של נקודה אחת. מאז תחילת העשור (תש"ע), נרשמה עלייה מצטברת של 22 נקודות, המשקפת עלייה ממוצעת של כשתי נקודות וחצי בשנה. עיקר העלייה בהישגים נרשמה עד לשנת תשע"ב.

בבתי הספר בפיקוח הממלכתי נרשמה ירידה בהישגי התלמידים ביחס להישגיהם בשנה הקודמת תשע"ח - 542 נקודות בתשע"ט לעומת 544 בתשע"ח. גם בפיקוח הממלכתי דתי נרשמה ירידה קלה ל 546 נקודות בתשע"ט לעומת 548 נקודות בתשע"ח.

ירידה בעברית נרשמה גם בקרב הנבחנים בכיתות ח'. בתשע"ט עמד הממוצע על 559 נקודות -ירידה של חמש נקודות ממוצע ההישגים משנת תשע"ח. מאז תחילת העשור נרשמה עלייה מצטברת של 21 נקודות, המשקפת עלייה ממוצעת של כשתי נקודות וחצי בשנה. עד לשנת תשע"ה נרשמה יציבות בהישגים (למעט עלייה חריגה בהישגים בשנת תשע"א), ומאז נרשמה מגמה מעורבת עם עלייה בהישגים בשנים תשע"ו ותשע"ח.

גם בבתי הספר בפיקוח הממלכתי נרשמה ירידה קלה של 5 נקודות בממוצע ההישגים מהשנה הקודמת (559 נקודות בתשע"ט לעומת 564 נקודות בתשע"ח). בבתי הספר בפיקוח ממלכתי דתי נרשמה ירידה של 3 נקודות בממוצע ההישגים משנת תשע"ח. (561 נקודות בתשע"ט לעומת 564 נקודות בתשע"ח).

עם זאת, במבחן בערבית כשפת-אם לתלמידי המגזר הערבי נרשמה עלייה. בקרב תלמידי כיתות ה' עמד המדד על 607 נקודות - עלייה של חמש נקודות מאשתקד. מגמה זו ניכרת הן בבתי בבתי ספר במגזר הדרוזי (632 נקודות בתשע"ט לעומת 628 נקודות בתשע"ח) והן במגזר הערבי (617 נקודות בתשע"ט לעומת 615 נקודות בתשע"ח), במגזר הבדואי בדרום נרשמה עלייה קלה של עשר נקודות בהישגים (570 נקודות בתשע"ט לעומת 560 נקודות בתשע"ח). באשר לתלמידי כיתות ח' במגזר הערבי - לא חל שינוי בהשוואה לתשע"ח, והמדד עמד על 561 נקודות.

במרבית המבחנים הישגי דוברי העברית גבוהים מהישגי דוברי הערבית. כך למשל במבחן למתמטיקה בכיתות ה' ממוצעי ההישגים בקרב דוברי עברית עמד על 253 נקודות, גבוה בעשר נקודות מדוברי הערבית. במבחן מתמטיקה לכיתות ח' הפער אף גדול יותר 256 נקודות בקרב דוברי העברית לעומת 235 בקרב דוברי הערבית.

בקרב דוברי העברית, בכיתות ה' הישגי הבנים גבוהים מהישגי הבנות ואילו בכיתות ח' הישגי הבנים דומים להישגי הבנות. בקרב דוברי הערבית, הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים בכל המבחנים בכיתות ה' ו-ח'.
קיים קשר בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד לבין הישגיו במבחנים - ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר כך ההישגים גבוהים יותר.

במבחנים במתמטיקה לכיתות ה' ו-ח' ובמדע וטכנולוגיה לכיתות ח', הישגי תלמידים דוברי עברית בפיקוח הממלכתי דומים להישגי תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי. הישגי התלמידים במגזר הדרוזי גבוהים מהישגי התלמידים במגזר הערבי, ובחלק מהמקצועות דומים להישגי דוברי העברית. הישגי התלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים משמעותית בהשוואה להישגי שאר התלמידים, ובמיוחד בכיתות ח'.

במבחני האנגלית לכיתות ה' נמצא פער גדול של 17 נקודות בממוצע ההישגים לטובת תלמידים בפיקוח הממלכתי. לצד נתונים אלו במבחני אנגלית לכיתות ה' נרשם פער של שלוש נקודות לטובת דוברי המגזרי הערבי עם ממוצע הישגים של שלוש נקודות לעומת ממוצע הישגים של 249 נקודות בקרב מגזר דוברי העברית.

המגזר הדרוזי מוביל את טבלת ממוצע ההישגים באנגלית עם 269 נקודות לעומת המגזר הבדואי עם 233 נקודות. יחד עם זאת במבחני האנגלית לכיתות ח' נרשם פער בין דוברי עברית עם ממוצע הישגים של 258 נקודות לעומת 230 נקודות בקרב דוברי הערבית. הפער בממוצע ההישגים בין התלמידים בפיקוח הממלכתי לפיקוח הדתי נשמר גם בקרב תלמידי כיתות ח'.

פער גדול נרשם בממוצע ההישגים במדע וטכנולוגיה בין תלמידי דוברי העברית עם 255 נקודות לעומת דוברי הערבית עם 239 נקודות בקרב דוברי הערבית. ההישגים בקרב המגזר הדרוזי גבוהים ואפילו עוברים את ממוצע ההישגים של דוברי העברית עם 259 נקודות.

מהדוח עולה תמונה מדאיגה מהשוואת רמות ההישגים בין התלמידים ממגזרים שונים. כך, שיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה בבתי ספר דוברי עברית גדול משיעורם בבתי ספר דוברי ערבית.
במבחנים לכיתות ה' הפערים לטובת דוברי העברית קלים ועומדים על 3% באנגלית (26% לעומת 23%) ועל 6% במתמטיקה (27% לעומת 21%). במבחנים לכיתות ח' הפערים לטובת דוברי העברית גדולים יותר ועומדים על 11% במדע וטכנולוגיה (28% לעומת 17%), על 13% במתמטיקה (28% לעומת 15%) ועל 22% באנגלית (31% לעומת 9%). שיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה בבתי ספר דוברי עברית קטן על פי רוב משיעורם בבתי ספר דוברי ערבית.

במבחנים לכיתות ה', באנגלית נמצא פער קל של 4% לטובת דוברי הערבית (26% לעומת 22%), ואילו במתמטיקה נרשם פער של 8% לטובת דוברי העברית (23% לעומת 31%). במבחנים לכיתות ח', בכל המקצועות נמצאו פערים משמעותיים לטובת דוברי העברית. במדע וטכנולוגיה נמצא פער של 9% (23% לעומת 32%), במתמטיקה פער של 14% (21% לעומת 35%), ובאנגלית פער של 16% (20% לעומת 36%). אם כך, הפערים בין מגזרי השפה בשיעורי התלמידים ברמות ההישגים הגבוהה והנמוכה ניכרים יותר בכיתות ח', בהשוואה לפערים המקבילים בכיתות ה', ובפרט באנגלית.

משתנה נוסף שמשחק תפקיד במפת הפערים הוא הרקע החברתי-כלכלי ממנו מגיעים הנבחנים. ככל שהרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים גבוה יותר כך שיעורם ברמת ההישגים הגבוהה גדול יותר ושיעורם ברמת ההישגים הנמוכה קטן יותר. שיעורי התלמידים ברמות ההישגים מעידים על פערים גדולים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה.

כך, במבחנים בשפת-אם עברית, שיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה בקרב תלמידים מרקע גבוה הוא כפול ואף למעלה מכך משיעורם בקרב תלמידים מרקע נמוך (כיתות ה': 29% לעומת 13%, כיתות ח': 33% לעומת 11%). שיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה בקרב תלמידים מרקע גבוה הוא כמחצית ואף פחות מכך משיעורם בקרב תלמידים מרקע נמוך (כיתות ה': 19% לעומת 38%, כיתות ח': 16% לעומת 43%).

במבחנים בשפת-אם ערבית, שיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה בקרב תלמידים מרקע בינוני גדול משיעורם בקרב תלמידים מרקע נמוך (כיתות ה': 35% לעומת 19%, כיתות ח': 35% לעומת 19%). שיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה בקרב תלמידים מרקע בינוני קטן משיעורם בקרב תלמידים מרקע נמוך (כיתות ה': 15% לעומת 30%, כיתות ח': 15% לעומת 32%).

בכל הקשור לבחינת הפערים על רקע מגדרי, לבנות יתרון קל על הבנים. כך, במבחנים בשפת-אם עברית, שיעורי הבנות ברמת ההישגים הגבוהה גדולים מהשיעורים המקבילים בקרב הבנים, כשהפער לטובת הבנות דומה בשתי דרגות הכיתה: 8% בכיתות ה' (28% לעומת 20%) ו-7% בכיתות ח' (28% לעומת 21%). שיעורי הבנות ברמת ההישגים הנמוכה קטנים מהשיעורים המקבילים בקרב הבנים, כשהפער לטובת הבנות דומה בשתי דרגות הכיתה: 7% בכיתות ה' (21% לעומת 28%) ו-8% בכיתות ח' (21% לעומת 29%).

בבתי ספר דוברי ערבית, בכיתות ה', נמצאו פערים קלים בלבד, אם בכלל, לטובת בנות, בהשוואה לבנים, הן בשיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה במתמטיקה (23% לעומת 19%) ובאנגלית (26% לעומת 20%) והן בשיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה באנגלית (20% לעומת 24%), כאשר במתמטיקה לא נרשם הבדל של ממש.

בכיתות ח', על פי רוב נרשמו פערים גדולים יותר לטובת בנות, בהשוואה לבנים, בשיעור התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה במדע וטכנולוגיה (20% לעומת 13%) ובמתמטיקה (19% לעומת 11%) כאשר באנגלית הפער קל מאוד (10% לעומת 7%). בדומה לכך, נרשם פער לטובת הבנות גם בשיעור התלמידים ברמת ההישגים הנמוכה באנגלית (32% לעומת 42%), במתמטיקה (30% לעומת 41%) ובמדע וטכנולוגיה (26% לעומת 39%).

בהשוואה בין דוברי עברית ודוברי ערבית: בשני מגזרי השפה, במבחנים בשפות-אם נרשם פער מגדרי לטובת הבנות - הן שיעורים גדולים יותר של תלמידות ברמת ההישגים הגבוהה והן שיעורים קטנים יותר של תלמידות ברמת ההישגים הנמוכה, בהשוואה לשיעורים בקרב בנים - והדבר ניכר בערבית אף יותר מאשר בעברית. בשאר המקצועות, במגזר דוברי הערבית נמצאו פערים לטובת הבנות בכל המקצועות, הן בכיתות ה' והן כיתות ח'. לעומת זאת, במגזר דוברי העברית נמצאו פערים לטובת הבנים בכיתות ה' ואילו בכיתות ח' הישגי הבנים דומים להישגי הבנות.

המדד המסכם "מעורבות באירועי אלימות" בוחן את דיווחי התלמידים על חשיפתם לאירועים אלימים מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות, החל מדחיפות, דרך הפצת שמועות והטלת חרם, וכלה באיומים ובפגיעות שכללו שימוש בחפצים. בשנת תשע"ט פחות מעשירית מכלל התלמידים דיווחו כי היו מעורבים באירועי אלימות בחודש האחרון: 8% ביסודי, 7% בחט"ב ו-6% בחט"ע.

בקרב דוברי עברית, ככל שהתלמידים בוגרים יותר כך שיעורי הדיווח על מעורבות באירועי אלימות נמוכים יותר: 9% ביסודי, 7% בחט"ב ו-5% בחט"ע. בקרב דוברי ערבית נרשמה תמונה הפוכה ושיעורי הדיווח עומדים על 8% בחט"ב ובחט"ע ו-7% ביסודי.

ביטויי האלימות השכיחים ביותר בבתי הספר הם דחיפות או מכות של תלמידים. השיעורים הגבוהים ביותר נצפו בבתי ספר יסודיים (22% ו- 14%, בהתאמה). ביטויי האלימות החמורה כמו מכות חזקות, איומים וסחיטה דווחו בשכיחות נמוכה יחסית (עד 6%). לאורך העשור נרשמה ירידה בדיווח תלמידים על מעורבות באירועי אלימות של 7% ביסודי (15% בתש"ע לעומת 8% בתשע"ט) ושל 4% בחט"ב (11% לעומת 7%), לעומת יציבות בחט"ע (6% בשתי השנים).

חלק ניכר מהאלימות המילולית בבתי הספר קיבל ביטוי באמירות גזעניות, להן השפעה על חיי התלמידים. מהדוח עולה כי 7% מהתלמידים ביסודי, 10% בחט"ב ו-8% בחט"ע דיווחו כי בחודש האחרון מישהו לעג להם בגלל צבע העור, המוצא או הדת שלהם. שיעורי הדיווח בקרב דוברי עברית גבוהים יותר בהשוואה לדוברי ערבית ביסודי (8% לעומת 5%) ובחט"ב (11% לעומת 7%). לאורך השנים נצפתה מגמת ירידה בדיווחים על אמירות גזעניות ביסודי (16% בתש"ע לעומת 7% בתשע"ט) ובחט"ב (15% לעומת 10%).