בגלל אמונות טפלות: השוק השחור של בשר הדורבנים בצפון

(בווידאו: המשטרה הרחיבה את מאבקה בציידי החוחיות)

פשיטה של שוטרי תחנת טבריה ופקחי רשות הטבע והגנים על בית ביישוב מרר העלתה על פני השטח את תופעת הסחר בבשר דורבנים שניצודים באופן לא חוקי. בפשיטה נתפס בשר דורבנים שנשחטו כשהוא מאוחסן במקפיא. שני חשודים בציד הדורבנים עוכבו לחקירה. מלבד בשר הציד ברשות החשודים נמצאו גם מחסניות רובה ותחמושת מסוגים שונים.

"לבשר הדורבנים יש שוק שחור ויש אנשים שמתפרנסים מציד דורבנים ומסחר בבשר שלהם. מחירו של דורבן שניצוד מגיע עד ל-450 שקל", אמר ליעד לינג, ממונה חקירות ומודיעין במחוז הצפון ברשות הטבע והגנים.

דורבן הוא המכרסם הגדול בישראל. אורך גופו כ-90 ס"מ, אורך זנבו כ-15 ס"מ ומשקלו כ-13 ק"ג. הדורבן הוא חיית בר מוגנת ואסור לצוד אותו, אבל מתברר שאמונות טפלות שנקשרו לסגולותיו מביאות עבריינים לצוד אותו ולמכור את בשרו, מה עוד שציד דורבן נחשב קל מאוד. קבוצת ציידים יכולה להרוג בלילה כמה דורבנים.

מדובר בציד שנחשב קל ואכזרי: לרוב הציידים יוצאים עם כלבים שמאתרים את הדרבנים. הדורבן שנמלט מפני התוקף שלו עוצר בעת מנוסתו האיטית ואז "מתנפח" ומסמר את הקוצים שעל גבו ואלו רוטטים ומשמיעים רעש מאיים. בינתיים הציידים מגיעים, חובטים בדורבן בראשו וממיתים אותו במקום.

דורבנים נעים בשבילים קבועים, תכונה המקלה על גילוי מאורותיהם. לעיתים הכלבים נכנסים לתוך מחילות הדורבנים ומצליחים להפחיד אותם ולגרום להם לברוח מתוך המחילה, ישר לעבר הציידים שממתינים להם. יש ציידים שנעזרים גם במלכודות בהן מונח פרי כפיתיון. המלכודות מוצבות סמוך לפתחי המחילות בהן חיים הדורבנים וכשהם יוצאים מתוכן ומנסים לאכול את הפיתיון, הם נלכדים.

הדורבן הינו חיה שחיה כל חייה בחיי משפחה זוגית מונוגמית, בדומה לבני האדם, וכשאחד מבני הזוג נעלם הדבר פוגע באופן קשה מאוד בבן הזוג השני. לינג הסביר כי אמונות טפלות שנקשרו עם השנים לדורבנים מהוות מניע מרכזי בביקוש לבשרם. "נקשרו כל מיני סגולות לדורבן וביניהן הטענה כי בשר הדורבן מנקה את הכליות ומעודד פריון". לדבריו, "אמונה זו התפתחה בשל קולות שמשמיע הדורבן שמזכירים מעין יבבה של תינוק. גם כפות רגליו מזכירות כף רגל של תינוק ודמיון זה הביא כנראה להתפתחות אותה אמונה טפלה".

הדורבן לא נמצא בסכנת הכחדה, ובכל זאת הוגדר כחיית בר מוגנת. עבריין שהורשע בציד דורבן אף היה הצייד העבריין הראשון בישראל שנגזר עליו עונש מאסר בפועל. מדובר במקרה משנת 2009, אז נתפס עבריין ציד שנגדו היה תלוי עונש מאסר על תנאי בשל עבירות ציד והוא נשלח לחמישה חודשי מאסר.

ערעור שהעבריין הגיש אז על הרשעתו נדחה על ידי בית המשפט העליון והשופט סלים ג'ובראן כתב בהחלטתו כי "יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים (...) חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי".