פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בול בגובה, בזווית המדויקת: העתיד האווירי של ישראל

      בית הספר לטיסה של חיל האוויר הוא בין הבודדים בעולם שהופך נערים בני 18, לטייסים על גבי מטוסים מדור 5, ומכניס אותם לעולם רווי טכנולוגיה בעידן של סיכונים. אף על פי שהפך לחלק בלתי נפרד מסמלי העוצמה הישראלית, בחיל עסוקים בשינויים והתאמות לעולם המשתנה

      בול בגובה, בזווית המדויקת: העתיד האווירי של ישראל
      צילום: דו"צ

      מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין וראש אגף המודיעין תמיר הימן נכנסו לאולם התדריכים בטייסת F-15 לקראת טיסה מעל אזורים רגישים. אין טוב יותר ממראה עיניים, ולעתים עדיף מהקוקפיט ולא מתצלום הלוויין. השניים משתפים פעולה בזירות הקרובות והרחוקות, תקיפות של יעדי טרור מתחת לסף הרעש במעגלים שונים, מסיכול ממוקד ועד למוכנות למלחמה בכמה חזיתות.

      טייס בדרגת סא"ל, מוביל של רביעיית מטוסי הקרב, החל את הדיון. "בוקר טוב תמיר", פתח את הדיון. "לי קוראים ל'". תמצית התרבות של חיל האוויר מופיעה בתוך המשפט הקצר הזה. בחדר התדריכים ובאוויר, טייס בדרגת סא"ל הוא המפקד. כדי להיות מוביל אתה צריך להיות הכי טוב והכי מוכשר שיש ולא משנה מה דרגתך.

      כשהם ייצאו מהחדר אל המסדרון יקרא להם 'המוביל' מפקד חיל האוויר וראש אמ"ן, אבל באוויר הוא יגיד לכולם מה לעשות. האם אירוע כזה יכול להתרחש בקרב כוחות היבשה? משהו בסגנון מג"ד מחטיבת גבעתי פונה למפקד זרוע יבשה ואומר לו: "בוקר טוב יואל". אם הדוגמה הזו נראית מצחיקה, זה אומר שהדוגמה בהכרח טובה להמחיש את התשובה לשאלה: איך חיל האוויר מעודד מצוינות ועד כמה השאיפה למצוינות היא ערך מוביל בחיל.

      סיכום הנתונים של צה״ל לשנת 2019-תרגיל "BLUE FLAG" (דובר צה"ל)
      תרבות שמעודדת מצוינות. מטוס F-16 של חיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)

      מלקולם גלדוול מחבר רב המכר 'מצוינים', כתב שאנחנו כל כך לכודים במיתוסים של הטובים ביותר, המבריקים ביותר והמצליחים בכוחות עצמם, עד שאנחנו חושבים שמצטיינים צומחים באופן טבעי מן האדמה. בפועל, רבים זקוקים להענקת ההזדמנות. לא הכול מתחיל ונגמר בשעות התרגול, הכישרון ותכונות האופי.

      עניין השאיפה למצוינות בחיל האוויר למשל, נבנה לאורך השנים והתשובה לשאלה מהו הדנ"א של חיל האוויר הישראלי? או יותר מזה, מה הופך טייסים למצוינים? מדובר במשוואה עם הרבה נעלמים. זהו למעשה האתגר של מפקדי חיל האוויר לדורותיהם: לזהות את המרכיבים השונים בכל תקופה, להבין את השינוי בחברה הישראלית ובכלל, ולהכשיר את מיטב הנוער להיות הטייסים הכי טובים בעולם. כל מפקד נדרש לקרוא בצורה חדה את המציאות בדורו, לבצע את ההתאמות הנדרשות תוך נטילת סיכונים ולדאוג שהחיל שבפיקודו תמיד יקדים בשני צעדים לפחות את האויב.

      בזמן שנורקין והימן כבר היו באוויר, החל הגיבוש הגדול ביותר לקורס הטיס מאז היווסדו. קורס הטיס, גאוות מפקדי החיל הבכירים, הוא הוכחה מוחצת לכך שלמרות תפקידי הסייבר והמודיעין הנוצצים, שפותחים דלתות בעולם ההיי-טק ובמדינת הסטארט-אפ ניישן, ולמרות שבני הנוער דבוקים היום יותר למסכי הסלולר - מספר בעלי המוטיבציה הגבוהה להפוך לטייסים נמצא במגמת עלייה ואין בעיה לאייש את השורות על מסלולי ההמראה.

      טקס סיום קורס טיס מספר 179 (דובר צה"ל)
      אין בעיית מוטיבציה בקרב דור הסמארטפון. טקס סיום קורס טיס מספר 179 (צילום: דובר צה"ל)

      העידוד של מגזרים שונים בחברה הישראלית לנסות להגיע לקורס, מסייע בהרחבת המספרים, אך לא רק הוא. אחד מהשינויים שביצע חיל האוויר הוא הפנייה הישירה שעושה החיל למועמדות לשירות ביטחון. בשיחת הטלפון מבהירים למועמדת כי הנתונים האישיים הגבוהים מאוד שלה מאפשרים לה להתמודד על מקום בקורס הטיס. במילים אחרות אומרים קציני החיל: "אתן מסוגלות. תבואו". הן מוזמנות למפגש עם אנשי צוות אוויר ומוקדי תוכן בנושא, ומשם זה בעיקר תלוי בהן.

      לאחר דקות ארוכות, המטוס של נורקין והימן חתך את השמיים. הם ראו את השטח באחת הזירות, ואז נשאלת השאלה בקוקפיט של ה-F-15: איך מצליחים טייסי חיל האוויר לפגוע בדיוק בנקודת הציון. נורקין ענה ללא היסוס: "כשאתה בול בגובה, בול בזווית, בול במהירות... את כל הנתונים הללו צריך לווסת הטייס יחד". ומה קורה כשאתה נדרש לדמות הטלת פצצה באימון ללא פצצה באמת? עוד אתגר פיזי וקוגניטיבי. בסוף כל אימון מקבל בסוף הטייס ציון: A זה למצוינים, השאר כבר ברור. את תוצאות התחקיר כל חיל האוויר רואה. כולל את הציון של מפקד חיל האוויר שיחזור מטיסת האימון. כולם עוברים את מסרק התחקיר של חיל האוויר, ומאחר שחונכת בבית הספר לטיסה, אתה דואג להבין תמיד מה עשית כדי להשתפר גם אם הציון היה גבוה.

      מפקד חיל האוויר מחפש תמיד אחר פעולות שישפרו את החיל, ישמרו על הדנ"א שלו ולא חושש משינויים. במסגרת הקורס מעסיקים גם טייסים ותיקים כאזרחים עובדי צה"ל. אחד הראשונים מהם הוא מפקד טייסת סופה לשעבר, שאוהב טיסה ומקבל סיפוק אדיר מההדרכה. לתהליך מגיעים טייסים שפרשו לאזרחות, ובמקום לעבוד בחברות התעופה הם מצטרפים לחיל כמדריכי טיסה. במטה חיל האוויר רואים בכך תהליך של השבחה לאיכות ההדרכה. כך למעשה מצטרפים אל"מים ותא"לים במילואים, בכירים שסיימו את הפרק המבצעי בחייהם, וממשיכים להדריך ולהעביר את מטען הדנ"א של החיל, שכולם מתפלאים איך הוא עובר בירושה.

      "חיבור בין המורשת לילדי המילניום"

      נורקין הגדיר זאת באחת השיחות עם צוותי האוויר, כ"חיבור בין המורשת והתרבות הארגונית של פעם לילדי המילניום". האתגר הוא לפתח את הנוער כמפקדים ולוחמים אוויריים, בעידן של מהפכה טכנולוגית. עידן שבו הנוער מחזיק ביד כמעט באופן קבוע את מכשיר הסלולר, וכשיש לו שאלה הוא מצפה לקבל עליה תשובה במהירות. כשהוא לוחץ על הכפתור זה תמיד עובד ללא תקלות. בשונה מהשימוש בסלולר, נדרש חניך בבית הספר לטיסה להתרגל לעובדה שעליו ללמוד את ספר המטוס. הוא לא ימצא את זה בגוגל. על החניך לפתח שיטת למידה לעומק, הבנה של גרפים ושרטוטים מסובכים, ולהתכונן לרגע שבו יבקשו ממנו לחשב משקל חימושים ודלק לטווח טיסה שעולה על אלף מייל עד איראן.

      כישורים אלו אמורים להתפתח לצד יכולות המנהיגות, שלמרות הדימוי, אמורים לגלות אנושיות בשיחה עם חיילים בטייסת, ולהוביל בקרב טייסי מילואים ותיקים. מה באמת יגרום לטייסים ללכת אחרייך כשהטילים יעופו מכל עבר? אצל החניך אמורה לשקוע ההבנה שהוא יצליח לא מכוח הטכנולוגיה, אלא מכוח האמונה שאתה המנהיג שלו באוויר. תוך כדי הקורס יצופו שאלות כמו מה והאם שולחים הודעות בווטסאפ? האם ועל מה עושים לייק כשאתה מקבל הודעה? המסר של נורקין למפקדים הוא : "אתה תצליח להוביל אנשים בזכות הרמה המקצועית הגבוהה שלך, בזכות היכולת שלך. רק אז הם יהיו מוכנים ללכת אחרייך". נורקין מבהיר כי "גם במהפכה הטכנולוגית, אנשים הולכים אחרי אנשים ולא אחרי מכונות".

      זה לא סוד שאחד המקומות החשובים עבור מפקדי חיל האוויר הוא בית הספר לטיסה, שנמצא תמיד במוקד תשומת הלב. במיוחד בגלל התפנית הטכנולוגית והתגברות האיומים על המדינה במעגלים השונים, שדורשים כל הזמן התאמות ושינויים תוך כדי תהליכים.

      טקס סיום קורס טיס- מסדר כנפיים 29 ביוני 2017 (דובר צה"ל)
      "אנשים הולכים אחרי אנשים ולא אחרי מכונות". טקס סיום קורס טיס (צילום: דובר צה"ל)

      לא בכדי מפקדי בית הספר מדקלמים את הגישה של האלוף נורקין, לפיה מכשירים חניכים סביב שלוש נקודות: דמות, מקצוע ופיקוד. על פי גישתו, המטוסים השתנו אך דמותו של הטייס, עקרונות הפיקוד בלחימה וההכנה המנטאלית לא השתנו. ישנם אלמנטים שהשתמרו למרות הזמן שחלף, כמו איכות התחקיר, שקיפות, יוזמה ועצמאות של הטייס הישראלי, כל אלו נדרשים מהטייס, כמו גם להתאים את עצמו לקדמה הטכנולוגית. מטוס ה-F-35 עתיר הטכנולוגיה, שמרבית פעולותיו מתבצעות באמצעות מסך מגע, מצריך את עיקר הלימוד. החניך מכיר את מסך המגע מילדות, ולכן המשימה המורכבת עבורו היא לבצע את המשימות תוך כדי שיורים עליו טילים.

      ועדיין האתגר שעומד בפני החיל כולו, הוא קליטת מטוסי האדיר מהדור החמישי. כיום מוגדר חיל האוויר הישראלי כאחד מהחילות הבודדים בעולם שכבר בבית הספר לטיסה מכשירים חניכים למטוסי דור 5, למעט חיל האוויר של סינגפור. אפילו האמריקנים לא שם. הכשרת הטיסה משלבת סימולטורים במטוסי העפרוני והלביא, שכוללים יכולות הדרכה ישראליות והיתוך מידע וירטואלי בתא הטייס. התהליך מסייע בייעול וקיצור של חצי שנה בתהליך תקופת ההכשרה (ארבע שנים במקום ארבע שנים וחצי), וחוסך לא רק זמן אלא גם כסף רב.

      החניך מסיים את קורס הטיס עם תואר ראשון

      הנושא שהעסיק את מפקדי החיל מאז הקמתו, כפי שמתואר בספרו של עזר ויצמן: 'לך שמים לך ארץ', הוא העלויות. בספרו, סיפר ויצמן על הדיונים עם דוד בן גוריון ומשה דיין, על עלויות שעות הטיסה, הבינוי, היקף כוח האדם, תקציב הפיתוח והתחמושת, ייצור בתעשייה צבאית ורכש בחו"ל. החיל אמנם גדל והתקציב הוכפל מאז, אך בניגוד לעבר מתרגל כיום בית הספר לטיסה את צוותי האוויר במשימות פטרול והגנה על שמי המדינה מול מטוסי אויב. בעבר היו מתרגלים זאת בטייסת. הצעד הבא יהיה מעבר מבית הספר לטייסות האדיר ללא מעבר דרך מטוסי F-16 ו-F-15.

      בטקס הצל"שים למשתתפי המבצע בחאן יונס בספטמבר, זיקק מפקד חיל האוויר מעל הבמה את הדרישה שלו ושל החיל מצוותי האוויר. הוא אמר כי למרות התפתחות הטכנולוגיה, "זה אירוע שעוסק באומץ, רעות ואחוות לוחמים". הוא הוסיף כי "פעולה המתבססת על מקצוענות, דיוק ומיומנות הפרט, הוא מבצע שכל הנגנים בו עובדים כתזמורת, מטה ושדה, בדיוק בזמן, בדיוק בנ.צ. בדיוק על התדר". הוא אמר כי הכוח המיוחד ידע שיבואו לחלץ אותו, וכי צוותי האוויר והמכונאים הלוחמים, תפקדו כצוות שחונך על מורשת החיל. "במקרה כזה הדיוק והמיומנות, החתירה לביצוע המשימה, משתלבים עם אומץ וגבורה. עם ה'עוד קצת' הזה, החילוץ הפך לפרק באתוס של חיל האוויר", אמר מפקד החיל.

      בעבר מפקדי בית הספר לטיסה הכשירו חניכים לרמת תפעול גבוהה של מערכות המטוסים, ואילו היום החניך מסיים עם תואר ראשון את הקורס. החניך נהנה מתהליכי הכשרה טכנולוגיים מתקדמים, שבעבר היה מקבל רק בשלב המעבר לטייסת. עם זאת, הדרישה היא עדיין לשמר על איזונים, כמו ניווט בודד שבסופו יקבל פתק קטן בו יהיה כתוב שהניווט לא הסתיים, כדי לבנות מסוגלות מנטלית, וכדי לפתח מצוינות.

      רביעיית מטוסים באוויר בתרגיל Cobra Warrior בבריטניה. 20 בסמפטבר 2019 (דובר צה"ל)
      מטוסי חיל האוויר במהלך בתרגיל Cobra Warrior בבריטניה, בקיץ האחרון (צילום: דובר צה"ל)

      בין מסלול ההמראה לחדרי החניכים והכיתות, המשימה הרבה יותר מורכבת ורגישה. מפקדי בית הספר נדרשים לדייק את המיון הראשוני. לדברי קצינים בכירים, אין באמת שינוי בתמהיל החניכים שמגיעים בימים אלו, לימים שבהם הגיעו לבית הספר לטיסה. מרביתם מגיעים ממקצועות ריאליים, טכנולוגיים ובעלי כישורי למידה גבוהים וכושר גופני גבוה. מה שמצביע על מצוינות ומקצוענות. הם בעלי עשייה חברתית גבוהה, וחלקם גם עשו שנת שירות. אין בהכרח הלימה מובהקת בין מעבר הגיבוש לטיס למקום המגורים ועיסוק ההורים. מה שכן יש זה מספר עולה של בני נוער שזנחו קריירה כספורטאים באתלטיקה קלה לטובת קורס טיס.

      קצין בכיר בבית הספר לטיסה סיפר כי הם מחפשים בחניכי קורס הטיס "כישרון לטיסה". הוא הסביר כי "תכונות טבעיות מובהקות שתומכות את הטיסה הן ראש לאוויר, אני קורא לזה אוויראות. זה אומר אופי המחשבה באוויר, ויכולת לפעולות באוויר. עוד נדרשות יכולת אלתור, יצירתיות, עצמאות, ספקנות, מרחב אחריות גדול, מוטיבציה, קבלת הדרכה, תפקוד בלחץ, מצוינות ורצון להשתפר". הוא הוסיף כי "המשמעת היא ברזל. מהרגע הראשון". קצין אחר הוסיף כי "יש תכונות ומצבים שאף סימולטור לא יכול לדמות. רק המציאות".

      אחרי שלב הטירונות והקרקע, מתחילים החניכים לטוס כמו 'רובוטים' בריבועים. הטיסה נשלטת על ידי המדריך באופן מאוד ברור. רק לאחר מכן מתחיל התהליך המבוקר והמפוקח, שבו מפתח החניך עצמאות בטיסה. כל טיסה של חניך עוברת הערכה, ופעם בחודש עובר החניך תהליך הדרכתי, שנועד לשקף לו את המצב ולסייע לו תוך ציפייה לראות שיפור והתקדמות. ההערכות והמיונים מבוססים על ניסיון העבר, עם שיפורים וכניסה של כלים חדשים מידי פעם, כולל מודלים מתמטיים וניתוח נתונים במחקר. פעם בחודשיים מתכנסת הוועדה לתהליכי הדחה. "אם לא הגעת מהסיבות הנכונות לקורס טיס אתה לא תחזיק מעמד ברף הגבוה שלנו", הסביר אחד המדריכים. הוא הוסיף כי "אנחנו מכשירים טייסים לטוס עשרות שנים".

      תמונות מטקס הענקת צל״שים ותעודות הערכה מטעם מפקד חיל-האוויר ללוחמים שלקחו חלק במבצע המיוחד בחאן יונס, 22 בספטמבר 2019 (דובר צה"ל)
      מפקד חיל האוויר מעניק תעודות הערכה ללוחמים שלקחו חלק במבצע בחאן יונס (צילום: דובר צה"ל)

      מדריכים ותיקים בבית הספר לטיסה סיפרו כי מה ששומר על הגחלת והתשוקה לטיסה הם לא רק האימונים המאתגרים, אלא בעיקר הפעילות המבצעית המגוונת. האלוף נורקין מנסה להשריש בחיל את ההבנה שדי להשתמש בטכנולוגיה הקיימת כדי לתת פתרונות לבעיות המבצעיות שיש לצה"ל, ואין צורך לחפש אחר טכנולוגיות חדשות. דפוס חשיבה שנועד להרחיב את יכולות החיל והציפיות מטייסי חיל האוויר.

      א', אחד המדריכים הבכירים בבית הספר לטיסה, בן 35 נשוי עם שלושה ילדים, טייס מסוק קרב ובעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, סיפר בקיץ האחרון כי מה שבונה את הטייס הוא אירועים מעצבים וכישלונות אוויריים. הוא סיפר כי רכש את הדנ"א של חיל האוויר במהלך תהליך ההכשרה, ואמר כי "עיצוב תפיסת הפיקוד וההדרכה לא מיועדת רק לחניכים אלא גם למדריכים. גם כשהם בדרגות אל"מ ותא"ל במיל'". הוא הסביר כי "יש אפשרות שאני אגיד לתא"ל במיל' 'היום לא היית מדריך מספיק טוב'. כדי שאוכל להגיד את זה אני צריך להיות טוב מאוד, מקצועי ולעמוד כל הזמן בסטנדרטים של תרבות ארגונית של מצוינות". הוא הסביר כי הטייס לומד ומשתפר עד היום האחרון שבו הוא טס. "צריך לזה אופי מסוים שמתקיים גם באוויר ומי שמגיע להדריך אלו אנשים שבוער בהם לתרום", הוסיף.

      אתגר נוסף שעמו מתמודדים המדריכים בבית הספר לטיסה הוא התקדמות בתהליכי ההכשרה, כשמעל צווארם של החניכים מרחפת חרב ההדחה עד לרגע האחרון של הקורס. "המדריכים כל הזמן מלמדים את החניכים, גם במעלה הדרך, כי תרבות התחקיר הוגנת, לא שיפוטית ועניינית", הוסיף המדריך הבכיר. "למדריכים לוקח זמן להעביר לחניכים שעל אופי הטיסה באוויר לא מדיחים ביום שאחרי".

      הטייס לומד ומשתפר עד היום האחרון שבו הוא טס

      לאורך כל שלבי הקורס מחפשים המדריכים איזונים. לדעת מתי לסיים את הטיסות עם המדריך כדי שגרף האימונים לא יהיה תלול מידי. כשנורקין היה מפקד מגמת הקרב בבית הספר, הוא הכניס תרגול שכונה אז: "ימי לחימה" וכיום קוראים לו "ימי פעילות". הסירנות פועלות, יש הזנקה לאוויר, פרח הטיס ממריא ולא יודע עם מי הוא הולך לבצע קרב אוויר. בלילה זה סיפור מורכב הרבה יותר. באותם רגעים תחושת המסוגלות האישית והטכנולוגית של טייסי הקרב בחיל נבנית בעוד קומה.

      אחרי שלבי המיון הראשוני, מוגדר החניך כפרח טיס במשך שלוש שנים. בתום שנת ההשכלה וסיום התואר הראשון ללא טיסה, יחל השלב המתקדם, שכולל טיסות במשך חצי שנה. אלו שיגיעו לשלב הזה לרוב גם יגיעו למגרש המסדרים כטייסים. אך יש רגע אחד שאליו מתנקז קורס שלם - טיסת הסולו. באותו הבוקר יתעורר פרח הטיס בשעה 06:00 בבוקר, ינקה עם חבריו את החדרים ובשעה 08:00 אחרי ארוחת הבוקר הוא יגיע אל הטייסת. שם יעבור תדריך כמו בכל יום על קבלת החלטות, התמודדות עם שינויים באוויר, מקרים בלתי צפויים, מקרים ותגובות. חניכי מגמת קרב יטוסו על מטוס העפרוני. "אני מאוד קשוח ביום הזה", הסביר המדריך הבכיר, "הם צריכים להרוויח את טיסת הסולו". הוא הבהיר כי "יש מצב שאני דוחה לחניך את הסולו. אחרי הטיסה יחד אני מסמן לו עם האצבע 'מאושר', ואז אני קופץ מהמטוס והוא מתכונן לסולו". המדריך סיפר כי יש סט פרמטרים שהוא צריך לעמוד בהם בטיסת הסולו הראשונה. "לאחר 20 דקות בדרך נופל לו האסימון, הוא מביט ימינה ושמאלה והוא לבד. זה רגע מכונן שמחדד את תחושת האחריות. המדריך כבר לא אתך".

      מפקד חיל האוויר נורקין סיים את קורס טיס מספר 113 במגמת קרב ביולי 1987 כחניך מצטיין. את טיסת הסולו שלו הוא עשה עם מטוס הצוקית. אחרי שמונה טיסות, הקפה אחת עם המדריך, המראה ונחיתה. המטוס נשאר מונע על הקרקע, המדריך קפץ החוצה והוא המשיך לבד לעוד שתי הקפות. אם מדמיינים את מפקד חיל האוויר בטיסת הסולו הראשונה בחייו על גבי מטוס 'האדיר', עם 32 שנות ותק וכשעיני חיל האוויר נשואות אליו, ניתן להניח שנורקין המריא ונחת עם לא מעט תובנות על עליונותו של חיל האוויר הישראלי במזרח התיכון.