פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דולר וחצי לשעה: הקמפיין של בלומברג השתמש באסירים לשכנוע מצביעים

      המיליארדר, המתמודד בפריימריז הדמוקרטיים, הכחיש כי הוא היה מודע לכך שחברה חיצונית ששכר שכרה אסירים למוקדי השירות שלהם. החוקה האמריקנית מאפשרת לגזור עבודות כפיה על אסירים

      דולר וחצי לשעה: הקמפיין של בלומברג השתמש באסירים לשכנוע מצביעים
      צילום: רויטרס

      הקמפיין של המיליארדר מייקל בלומברג, המתמודד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, השתמש באסירים כדי להתקשר למצביעים פוטנציאליים על מנת לשכנע אותם לתמוך בו. בקמפיין טענו שזה היה בשוגג, וניתקו את הקשר עם חברה שמפעילה שני מרכזי שיחות בבתי כלא.

      בלומברג, שנכנס למרוץ רק בחודש שעבר והשקיעה את אחד הסכומים הגדולים ביותר אי-פעם בפרסומות פוליטיות, טוען שהוא גילה על כך רק דרך שיחה שקיבל מכתב. השימוש שעשה הקמפיין שלו באסירים דווח לראשונה באתר "אינטרספט". "אנחנו לא תומכים בנוהג הזה ואנחנו נבטיח שהספקים שלנו יסננו בעתיד בצורה הולמת יותר את הלקוחות שלהם", אמר ראש עיריית ניו יורק לשעבר.

      באינטרספט דווח כי בלומברג שכר דרך צד שלישי את החברה ProCom, המפעילה שני מרכזים בבתי הכלא של מדינת אוקלהומה. גורם עלום שם אמר לאתר התחקירים כי האסירים נשכרו לצורך שיחות שכנוע מצביעים בלפחות אחד מבתי הכלא האלו - מתקן כליאה של נשים, שבו מוחזקים כ-900 אסירות.

      מט אליוט, דובר שירותי בתי הכלא באוקלהומה, אמר לרשת CBS כי אסירים יכולים להרוויח 1.45 דולר בשעת עבודה עבור מוקדים טלפוניים. "אנחנו מאמינים שעבודה מסוג זה מסייעת בהכנת אסירים לשחרור", אמר.

      מייקל בלומברג, מתמודד על נשיאות ארה"ב ב-2020, ועידת האקלים במדריד, 10 בדצמבר 2019 (רויטרס)
      מפגר הרחק בסקרים. בלומברג (צילום: רויטרס)

      לפני שהקים את אימפריית התקשורת שלו, בלומברג הרוויח מיליארדים ממסופי נתונים הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה הפיננסית. לפי פורבס, הונו הוא 52 מיליארד דולר - פי 17 מהנשיא דונלד טראמפ. מאז שהצטרף למירוץ לנשיאות הוא השקיע כ-59 מיליון דולר בפרסום, אך לפי הסקרים האחרונים, הוא זוכה לתמיכה של 5% בלבד מהמצביעים הדמוקרטים, הרבה אחרי סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, הסנאטור ברני סנדרס והסנאטורית אליזבת וורן.

      החוקה האמריקנית אוסרת על עבדות, אך התיקון ה-13 מאפשר לאלץ אסירים לבצע עבודות כפיה בשל פשעיהם. חלקן הן מרצון, ואחרות הן חובה, ואסירים יכולים להיענש על אי-ציות להן.

      בעבר, חברות פרטיות רבות נקטו מה שמכונה "מיקור כלא" כחלופה לעבודה זולה במדינות זרות. בין היתר, אסירים ביצעו שורת משימות, כמו אריזות של קפה סטארבקס וייצור הלבשה תחתונה. אסירים קיבלו כדולר ליום עבור סיוע למאבק בשריפות בקליפורניה בשנה שעברה.

      תומכי המדיניות הזו טוענים כי היא מחזקת את הכלכלות המקומיות ומפחיתה את הסיכוי לשובם של אסירים לבתי הכלא באמצעות הכשרתם וכלכולם. עם זאת, המתנגדים גורסים כי האסירים מנוצלים לטובת רווחי המגזר הפרטי, על פני שיקום אסירים.