בפעם האחרונה שמנהיגת מיאנמר, אונג סאן סו צ'י, נסעה למערב אירופה, היא בורכה כשליטת האזרחית הטריה שנבחרה רק לאחרונה בדמוקרטיה צעירה בתום חצי מאה של דיקטטורה צבאית. ואולם, כשכלת פרס נובל לשלום תשוב ליבשת חזרה אליה השבוע, בביקור ראשון מאז המבצע של הצבא ב-2017 נגד מיוט הרוהינגיה המוסלמי במערב המדינה, יהיה זה כדי להתמודד עם האשמות ברצח עם, לצד הצבא שבו נאבקה במשך חלק ניכר מחייה.
גמביה, מדינה זעירה שרוב אוכלוסייתה מוסלמית במערב אפריקה, הגישה בחודש שעבר תביעה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) נגד מיאנמר בגין רצח עם, כולל רצח המוני ואונס. היא עשתה זאת בגיבוי הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי הכולל 57 מדינות. היום (שלישי) ייפתחו הדיונים.
מיאנמר מכחישה את ההאשמות, ולשכתה של המנהיגה אמרה כי היא טסה להאג כדי "להגן על האינטרס הלאומי". מיו ניונט, הדובר הבכיר של מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה השלטת, אמר "יש פערים בין הדעה של מיאנמר לזו של הקהילה הבינלאומית". לדבריו, "היא צריכה להסביר מה באמת התרחש בצפון ראכין".
ההחלטה שלה להשתתף בדיונים בהפתעה על ידי גורמים מסוימים. שני אנשים המעורים בעניינים, אמרו כי מקורביה של סו צ'י עם קשרים בינלאומיים בולטים הביעו חשש מפני פגיעה נוספת בתדמיתה בחו"ל. ואולם, הכרזתה של מנהיגת מיאנמר לסנגר על ארצה מעבר לים חיזקה את הפופולרית שלה מבית, כשהמנהיגה שבילתה 15 שנה במעצר בית בגין מאבקה בצבא שוב זוכה לשבחים כי שמייצגת את האינטרסים של העם נגד אויב משותף.
ריצ'רד הורסי, יועץ לענייני מיאנמר בקבוצת International Crisis, אמר כי בעוד הופעתה בהאג טומנת בחובה סיכון משמעותי עבור סו צ'י מעבר לים, "סביר להניח שהיא מרגישה שעליה לעשות כל שביכולתה כדי להגן על האינטרס הלאומי נגד מה שרוב אזרחי מיאנמר רואים בתור האשמות מוטות ובעלות אופי פוליטי".
סו צ'י נתפסה עדיין בתור גיבורה בעיני רבים כשביקרה לאחרונה במערב אירופה ובארצות הברית ב-2016, חודשים ספורים לאחר כניסתה. כוכבה דעך מאז בשל הקושי להעביר רפורמות ולאור התמשכות של סכסוכים אתניים. היא סופגת ביקורת נוקבת יותר ויותר מצד המערב מאז פרוץ משבר הרוהינגיה, כשמתקפה של כוחות הביטחון ושל תושבים בודהיסטים במדינת ראכין שבצפון המדינה באוגוסט 2017 הניסה יותר מ-730 אלף רוהינגים לבנגלדש השכנה - שם הם יצרו את מחנה הפליטים הגדול ביותר בעולם.
חוקרי האו"ם אמרו כי גל הפליטים היה תוצאה של קמפיין צבאי שבוצע עם "כוונה לרצח עם". שלטונות מיאנמר דוחים בתוקף את המסקנה הזו, ותיארו את המבצע כתגובה לגיטימית למתקפה של לוחמי רוהינגיה, שבה נהרגו 13 מאנשי כוחות הביטחון. בספטמבר 2017 אמרה סו צ'י כי מחבלים עומדים מאחורי "המידע המוטעה" על האלימות באזור.
"אזרחי מיאנמר לא תומכים בגירוש אנשים מבתיהם, אבל עם עזיבתם של 'הבנגלים' האלה זה שונה", אמר הדובר מיו ניונט, שהשתמש במונח נפוץ במיאנמר הרואה בבני הרוהינגיה מהגרים לא חוקיים מבנגלדש וחסרי זהות אתנית משלם.
שבעה חיילים נשלחו לעשר שנות מאסר בשל רצח עשרה גברים ונערים רוהינגים בכפר ין דין, אולם הם קיבלו שחרור מוקדם בנובמבר האחרון לאחר שריצו פחות משנה מאסר. בסוף החודש החל משפט בבית דין צבאי של מספר לא ידוע של חיילים בכפר אחר, גו דאר פיין, שבו נטבחו לפי העדויות עשרה רוהינגים. מהצבא נמסר כי החיילים "היו חלשים במילוי הכללים לפתיחה באש". לא נמסרו פרטים נוספים על התיק, ולטענת ממשלת מיאנמר - אלו שני מעשי הטבח הבודדים.
"עד כמה שהיא יודעת, לא היה דבר כזה רצח עם", אמר דובר מפגלת השלטון.
בשבועות האחרונים, מיאנמר חוותה את טעמה של עונת הבחירות, עם כמה עצרות תמיכה בסו צ'י, שאליהן הגיעו מאות מתומכיה. הפגנות נוספות מתוכננות ליום הראשון של הלדיונים.
"יש עכשיו הפגנות ברחבי המדינה כולה. זה ניסיון לחזק את דמותה", אמר קו קו גי, פעיל דמוקרטי ותיק ובעל ברית לשעבר של סו צ'י. "יש אמרה - הכול פוליטיקה".
מיאנמר אמורה לקיים בחירות נוספות בשנה הבאה. בזמן שסקר שפורסם ביולי האחרון הראה כי סו צ'י עדיין נהנית מתמיכה אדירה, ממשלתה מתמודדת עם ביקורת על כך שהיא לא הצליחה לבלום את החרפת הסכסוכים האתניים באזורי הגבול או להעביר שינויים בחוקה.
במסגרת החוקה שנוסחה על ידי החונטה לשעבר, מפקד הצבא ממנה רבע מהמחוקקים, כך שהוא מחזיק בווטו על כל שינוי בחוקה.
