פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לאחר עשור של ניסיונות: נכשל מאבק הזכויות של הפנסיונרים בקיבוצים

      הפנסיונרים מהתנועה הקיבוצית החליטו למשוך את עתירתם לשינוי הנוסח, לאור המלצת בג"ץ. מאז החלה ההפרטה הפנסיה הפכה לאחד הנושאים הטעונים בשיח הקיבוצי. הקרב על זכויותיהם התנהל קרוב לעשור, אך השופטים קבעו כי "לא ניתן לעשות זאת, בוודאי לא באמצעות בית המשפט"

      לאחר עשור של ניסיונות: נכשל מאבק הזכויות של הפנסיונרים בקיבוצים
      צילום: מכוורת "גליל" קיבוץ דן

      בתום קרוב לעשור של מאבקים, הסתיים בכישלון ניסיונם של פנסיונרים מהתנועה הקיבוצית לשפר את מצבם הכלכלי באמצעות הפנסיה שנותנים להם הקיבוצים. המאבק, שנערך במישורים שונים הגיע לפני שנה עד לפתחו של בג"צ, בעת שעמותת "פנסיה בראש" המייצגת את הפנסיונרים ביקשה מבית המשפט כי יורה לשר הכלכלה ולרשם האגודות השיתופיות להורות לקיבוצים לשנות את הנוסחה לפיה ניתנת להם הפנסיה.

      אתמול (חמישי) המליץ בג"צ לעותרים למשוך את העתירה שהוגשה גם נגד התנועה הקיבוצית ונגד 105 קיבוצים. את התנועות הקיבוציות ייצגו עורכי הדין דוד ויינשטיין וד"ר גאי כרמי ממשרד ליפא מאיר ועורכי הדין מיכה דרורי ומרב ניב מהמחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית. את העותרים ייצג עו"ד גלעד שר.

      על פי תקנות האגודות השיתופיות, שמכוחן מחויבים הקיבוצים לפעול, "סכום הגימלה הפנסיונית" לחבר קיבוץ הוא 40% מהשכר הממוצע במשק. לפיכך הפנסיה המינימאלית שעל הקיבוץ לשלם לחבר היא 4,056 שקלים בחודש.

      קיבוץ נירים (לירון מולדובן )
      נושא הפנסיה הפך לאחד הנושאים הטעונים והסוערים בשיח הקיבוצי. קיבוץ נירים (צילום: לירון מולדובן)

      יש קיבוצים חזקים כלכלית המשלמים יותר מהמתחייב, אולם יש גם קיבוצים חלשים כלכלית שמשלמים פנסיה נמוכה מפנסיית הבסיס שנקבעה. המלצת התנועה הקיבוצית היא כי הפנסיה תהיה גבוהה ברבע מפנסיית הבסיס ותעמוד על 5070 ש"ח.

      מאז החל תהליך ההפרטה בקיבוצים נושא הפנסיה הפך לאחד הנושאים הטעונים והסוערים בשיח הקיבוצי. יש פנסיונרים שאומרים כי גם אם אינם חיים בעוני הרי שהגימלה הניתנת להם אינה מאפשרת להם חיים בכבוד ויוצרת פערים בלתי נסבלים.

      טענתם העיקרית היא נוכח מה שנראה להם כעוול בחלוקת העוגה בקיבוץ וההתעלמות מרכיב הותק שלהם בתוך נוסחת חלוקת הפנסיה.

      בעבר גם דנה בכך ועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה לנושא הפנסיה בקיבוץ המתחדש, בראשות ח"כ אילן גילאון (מרצ). המלצות הוועדה היו לשנות את נוסחת הפנסיה בקיבוץ, כך שתתחשב בוותק החבר ובשכר הממוצע בקיבוץ, ולא תצמידה למדד שרירותי (השכר הממוצע במשק), אשר אינו קשור לזכויות הצבורות של חבר הקיבוץ.

      אילן גילאון פריימריז במרצ, תל אביב 11 ביולי 2019 (ראובן קסטרו)
      תתחשב בוותק החבר ובשכר הממוצע בקיבוץ. ח"כ אילן גילאון (צילום: ראובן קסטרו)

      בנוסף לכך, מעיקה להם התחושה כי בעת המעבר לשיטה של חלוקת משכורות דיפרנציאליות בקיבוץ הם אינם נהנים מפירות השיטה ואינם זוכים לפנסיה ראויה יותר שתתחשב בנכסים שצבר הקיבוץ בעת שהם היוו את מעגל העבודה.

      בניגוד לפנסיונרים אחרים בישראל שהיו שכירים הם מזכירים כי הם לא היו שכירים, אלא בעלי הנכסים. אולם המלצת ועדת גילאון לא התקבלה והפנסיונרים הגיעו לבג"צ. בעתירה אף הוצגו מקרים בהם מקבלים חברי קיבוץ פנסיה של 2,000 שקל.

      "לא ניתן לעשות זאת, בוודאי לא באמצעות בית המשפט"

      שופטי בג"צ התקשו לקבל את טענות הפנסיונרים. כך, לדוגמא, השופט מני מזוז אמר כי "יש הרבה מאוד גימלאים שעבדו שנים רבות ומקבלים גימלאות נמוכות בזו".

      הוא ציין כי "במישור המשפטי הטיעונים מרחפים באוויר ואין לאף אחד מהם רגליים בקרקע". הוא ציין עוד כי "במקום שקודם היה בא בוקר, צהריים וערב למחסן הקיבוץ לקבל בגדים, עכשיו הוא מקבל קצבה של 40% וזה תחליף לארוחות בגדים וכו'. חלק מהשירותים ממשיכים להינתן. זה ההסדר בקיבוץ המתחדש. הוכיח הוא אם 40% מספיק, אם לא, השאלה אם אפשר לקבוע רמה גבוהה יותר היא לא משפטית".

      בסופו של הדיון קיבלו העותרים את המלצת בית המשפט ומשכו את העתירה.

      עו"ד כרמי שייצג את התנועה הקיבוצית אמר כי הוא "שמח שבית המשפט העליון אימץ את עמדתנו שדין העתירה להידחות. אנחנו מזדהים עם רצונם של הפנסיונרים בקיבוצים המתחדשים להגדיל את הפנסיה שהם מקבלים, אך לא ניתן לעשות זאת באופן גורף, ובוודאי שלא באמצעות התערבות בית המשפט".

      עו"ד שר אמר להרכב השופטים אתמול כי "העותרים מעל גיל 80 והם ביקשו למצות את הצד המשפטי כי כל שאר הניסיונות נכשלו. הם ינסו לפנות לדרכים אחרות אבל הם עוזבים בתחושה קשה של נטישה על ידי המדינה".